יותם גולדמן, הידוע בתור יוגו, הוא דיג'יי תל אביבי ותיק ומוכשר שפקד את העמדות הכי שוות בעיר, כמו הבלוק, התדר והאלפאבית. מלבד היותו דיג'יי ומנהל הלייבל באוהאוס רקורדס, יוגו עורך את התוכן של רוטשילד 12, שעבר מיקום למתחם חדש בהרצל 16. כעת, הם משחררים אוסף חדש, הנקרא "Contemporary Sounds of Tel Aviv", שיושק באירוע מיוחד. תפסנו את יוגו לשיחה רגע לפני האירוע:

איך נולד האוסף הזה?

"עדי מחלו, הבחור שאחראי איתי על התוכן ברוטשילד 12, פנה אליי לעשות אוסף שיסכם את התקופה של רוטשילד 12, ואמור לייצג את האמנים והנגנים שהופיעו במקום. למרות שרוטשילד 12 היה סוג של במה פתוחה לקידום אמנים, רצינו גם להוסיף התבוננות לכיוון האלקטרוני, למפיקים יחידים, לאמנים שעושים משהו שהוא בין שירים לבין טראקים אקספרימנטליים. לא ידענו למה אנחנו נכנסים. אני התחלתי לחפור במטרה למצוא טיונים חמים אצל אנשים שאני מכיר, ועדי גם הכווין אותי לכל מיני חבר'ה מיוחדים, כמו ניתאי (דיג'יי קארס) שגר כרגע באתיופיה.

עיקר העבודה היה ללכת למפיקים שאני אוהב את הסאונד שלהם ושהם מתחברים למה שרצינו לעשות, לחפור אצלם בחומרים ולדוג את הדברים שיכולים להשתלב בסיפור הכללי. האוסף באמת יצא מאוד מגוון, אבל יש נראטיב – הוא מתחיל במקום מסוים ומסתיים במקום אחר. המטרה הייתה לבנות את זה עם חומרים של אנשים שגרים ויוצרים בארץ, וזו הייתה נבירה מאוד ארוכה ומתמשכת של לשמוע המון דברים, ולמצוא ביניהם את הפנינים שייכנסו לאוסף".

אתה מאמין שקיים כזה דבר שנקרא "סאונד תל אביבי"?

"אני משווה את זה קצת לתחום הקולינריה בארץ - יש איזשהו חיפוש אחרי הדבר הזה. אנחנו עדיין מושפעים מכל מיני מקומות ומנסים ליצור איזה קול משלנו, אבל זה לא לגמרי מגובש, וזה גם חלק מהקסם. זה איזשהו תהליך, המפיקים, הדיג'יים, הקהל – אנשים מושפעים ממה שקורה בתל אביב, גם בחו"ל. זה סאונד בהתהוות, ואני חושב שמתחיל להתגבש משהו. גם האוסף הזה באיזשהו מקום נותן סוג של צינור החוצה שהנה – קורים פה דברים. זה לא חייב להיות רק הסאונד של רד אקסס או טכנו מינימלי – זו יכולה להיות אלקטרוניקה עם הטאץ' התל אביבי.

יש כאן איזושהי חותמת שלא דומה למקומות אחרים. כמו השימוש בעברית שמתחיל יותר לחזור לאופנה, ובעיניי זה דבר מעולה – לפעמים יש באנגלית משהו ששם אותנו במקום שהוא לא כל כך אנחנו. כל הדברים האלה ביחד יוצרים משהו שמתחיל להתגבש בתור 'סאונד מקומי'".

איך הוא מתבטא בעינייך?

"זה מעין שילוב שמורכב מההשפעות שהגיעו אלינו יחד עם משהו שבאמת מפה. אני נזהר מלומר את זה, אבל דוגמה טובה זו האוריינטליות הישראלית-ערבית שמשמשת אלמנט. הרבה אמנים מושפעים גם מהאייטיז הישראליים שהיו חזקים מאוד, עם להקות כמו ומינימל קומפקט ולהקה רטורית. יש פה אפילו קצת וייב אפריקאי כי אנחנו על השבר. זה משהו מעורבב, קשה לתחם אותו".  

אם הולכים בלונדון ושומעים דאבסטפ או UK Garage, שומעים ומבינים את השורש של הסאונד של העיר. אתה חושב שעם הסאונד המקומי קורה דבר דומה?

"שאלה מעניינת. אני חושב ששם אנחנו לא מספיק מסוגננים, ואנחנו מאוד מושפעים מגרמניה דווקא. אפשר לומר שרד אקסס וכו' הם דוגמה טובה לאיך שזה קורה והקלאב התל אביבי יכול להישמע, אבל בגדול זה עדיין בתהליך הבנה עצמית. בגלל זה גם לא בחרתי לעשות אוסף קלאב, אני מאמין שאין שם חותמת כמו זאת שקיימת בין הז'אנרים".

מה הולך לקרות באירוע הקרוב?

"באירוע ההשקה ישתתפו מיטב האמנים שלוקחים חלק באוסף. יהיו הופעות לייב, לראשונה בהרצל 16. יופיעו אסף אמדורסקי, רועי חרמון, אעלק לי, זהר וגנר והמסריחים ודיג'יי קארס, שמגיע מאתיופיה במיוחד. על התקלוטים יהיו מו ראיון, איתמר ויינר, ראבו וסנוב ואני. תהיה גם מכירת תקליטים בחנות החדשה של בוורלי, ותערוכה של אמנים בבחירתה של רוני חג'ג', האמנית שעיצבה את העטיפה של האוסף". 

לפרטי האירוע בפייסבוק