מאז נחתם הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, היחסים בין המדינות התחממו, ומלבד אלפי ישראלים שפוקדים בשבועות האחרונים את המדינה שהפכה בין לילה ליעד תיירותי נחשק, גם שיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגיים רבים נרקמים בין שתי המדינות. השבוע מתקיימת בדובאי וועידת GITEX לחדשנות, המהווה את הפסגה העסקית הראשונה הרשמית בין שתי המדינות, במסגרתה 200 יזמים ויזמיות מובילים מישראל, כמו גם אנשי ונשות חדשנות, מדע ועסקים הגיעו לאיחוד האמירויות, לארבעה ימי סיור ומפגש עם גורמי ממשל, אנשי השקעות, פיננסים, חדשנות והייטק. הוועידה תועבר בשידור חי ב-mako וב-N12.

אחד הנושאים הבוערים לשיתוף פעולה מצד האמירתיים הוא נושא הביטחון התזונתי, ובכללו כל מה שקשור לטכנולגיית מזון וחקלאות. כדי להבין מה המצב באמירויות וכיצד שיתוף פעולה עם ישראל יכול לסייע להם בתחום שוחחנו עם מוטי פטריאנו, מנהל ענף אגרו־טכנולוגיה במכון היצוא.

"בטחון תזונתי הוא למעשה מצב שבו לכל אדם פרטי יש גישה ישירה למזון באופן יומיומי" אומר פטריאנו, "כיום בעולם יש שני מיליארד בני אדם בלי בטחון תזונתי, מה שנגרם לרוב בגלל עוני אבל לא רק. גם תופעת המידבור למשל יכולה לפגוע בביטחון התזונתי של מדינה ולא לאפשר לה לגדל מספיק אוכל. גם טיפול לא נכון באדמה יכול לפגוע בביטחון התזונתי וגם מזג האוויר. מדינות רבות שרוצות להבטיח לעצמן את הדבר הזה, קונות אדמות ברחבי העולם ומגדלות שם את המזון שלהם בתנאים אידיאליים יותר".

אמרנו מידבור ומזג אוויר קיצוני – אמרנו איחוד האמירויות, שם הטמפרטורה בקיץ יכולה להגיע גם ל-50 מעלות, מה שכמובן מקשה מאוד על גידול מגוון רחב של מזון. לכן, מסביר פטריאנו, האמירתים מגדלים במקומות סגורים, בהם יש להם שליטה מבחינת טמפרטורה, וגם באדמות בסודן. "בסודן יש מזג אוויר נוח יותר לגידולים, אין שם בעיה של מים ובעיקר- יש שם שטחים עצומים, מה שלאמירתים אין".

מוטי פטריאנו  (צילום: רונן אקרמן)
מוטי פטריאנו | צילום: רונן אקרמן

למרות זאת, כמו כל מדינה עצמאית, האמירתיים שואפים לייצר את מרבית המזון בעצמם ולא להיות תלויים בייבוא ממדינות אחרות, ואת זה אפשר אולי לזקוף לזכות הקורונה, שהאיצה את התהליכים של גידול עצמי במדינות רבות. השאלה היא, איך עושים את זה? פטריאנו מסביר: "שתי משלחות אמירתיות כבר הספיקו להגיע לישראל בתקופה האחרונה בשביל להיפגש עם חברות וגופים שמתעסקים בביטחון תזונתי, על מנת לרכוש ולהטמיע את הטכנולוגיות שיאפשרו להם לגדל את המזון שלהם בעצמם. ישראל גם היא מדינה שבה 60% הם מדבר, ורוב הטכנולוגיות שפיתחנו הוטמעו בהצלחה בתנאיי המדבר והאקלים. את מה שאנחנו חווינו לפני 60-70 שנה, האמירתיים חווים כעת ורוצים לשאוב מהידע ומהניסיון שלנו".

מהשקיה אוטמטית ועד איתור גמלים

לפי פטראנו, ישנן לא מעט טכנולוגיות כחול לבן שיוכלו להיות מיושמות בהצלחה יתרה באיחוד האמירויות, ביניהם טכנולוגייתDrygair , "מדובר במעין מזגן חממות שבעצם יכול לשלוט בטמפרטורה ובאחוזי הלחות בתוך החממה, כך שניתן יהיה לגדל מזון בתנאים אופטימליים". טכנולוגיה מעניינת נוספת היא טכנולוגיה לניטור גמלים, "גמלים, למי שלא ידע, היא חיה יקרה מאוד. ואחת הבעיות הגדולות היא שגמלים פשוט נפרדים מהחבורה שלהם והולכים לאיבוד. באמצעות מכשיר שפותח פה בארץ, ניתן יהיה לנטר ולמצוא אותם".

שדה חקלאי בדובאי -  (צילום: shutterstock, Thinkstock)
שדה חקלאי בדובאי | צילום: shutterstock, Thinkstock

ועוד טכנולוגיית ניטור רלוונטית במיוחד, היא כזאת שתדע לנטר טמפרטורה של שתיל שמוטמע באדמה ושתדע לקרר או לחמם את הטמפרטורה שלו. "יש לנו המון פתרונות השקייה חכמה להציע, מערכות שיודעות בדיוק מתי ואיפה להשקות. גם מבחינת מזיקים אגב, יש לנו רחפן שיודע להגיד בדיוק איפה כדאי להשתמש בחומרים ואיפה לא" מסביר פטריאנו. "זה תורם לביטחון התזונתי מכיוון שכולנו יודעים ששימוש יתר בחומרים כימיים יכול להרוג את האדמה ואת התוצרים, כך גם שימוש יתר במים. רוב התוצרת תיהרס אם נשתמש ביותר מדי מים ודווקא כאן, צריך לנהל את המשק לפי שיטת הרמזור ולדעת בדיוק מתי והאם להשקות. זה גם כמובן חסכון גדול מאוד במים, שמתורגם לחסכון בכסף".

"בסופו של דבר ההתאמות הן לא מסובכות כי אנחנו כבר עברנו הכול. הכול מוטמע כאן בישראל ותנאי האקלים והגיאוגרפיה שלנו הם היתרונות שלנו על פני אחרים ברחבי העולם, שירצו אולי להציע מוצרים כאלה ואחרים" מסכם פטריאנו.