מוקדם יותר השבוע סיפרנו לכם על המספרים מאחורי הקריסה של נטפליקס והסיבות לכך. אלא שהבעיה הבאמת גדולה של נטפליקס ושל שאר שירותי הסטרימינג הופכת לגדולה יותר, כשמסתכלים על הדורות הצעירים – שהרגלי צריכת התוכן שלהם אחרים לגמרי.

הסיבה הראשונה היא שאותם דורות מוצאים את עצמם יותר בגיימינג. מחקר מרשים של Deloitte שנקרא "2022 Digital Trends" מראה כי בכל המדינות המערביות הבולטות, הדור הצעיר מבלה את עיקר זמנו בגיימינג. "הקהלים הצעירים מגדירים את עצמם בראש ובראשונה כגיימרים", מסביר דני פלד, כשרוב הגיימרים במדינות כמו ברזיל, גרמניה וארה"ב משחקים יותר מ-11 שעות בממוצע בשבוע.

דו"ח חדש מראה שתעשיית הגיימינג שווה כ-222 מיליארד דולר, כשתעשיית משחקי המובייל צומחת בצורה מטורפת, ושווה כבר 136 מיליארד דולר. "זה תחום שפשוט גדל ולא נעצר והסיבה היא שהדור הצעיר מעדיף את זה על צפייה בווידאו", מסביר פלד.

סיבה נוספת ולא פחות מרכזית היא התחזקות הרשתות החברתיות ובראשן טיקטוק – שהפכה ב-2022 לרשת החברתית האהובה ביותר על ידי צעירים בארה"ב. "דיברנו הרבה על היעילות של האלגוריתם של טיקטוק שמבין את האישיות ונותן לך את החומרים שאתה רוצה לראות", מסביר דרור גלוברמן ומוסיף: "בנוסף, טיקטוק התנתקה מתפיסת עולם הפייסבוקית שזה קודם כל רשת חברתית – פה יש קודם סטרימינג וידאו. אתה לא בא לראות את חברים שלך בהכרח אלא בשביל עצמך וכדי לשעשע את עצמך".

באותו מחקר, 41% סיפרו כי הם מבזבזים יותר זמן ברשתות החברתיות על חשבון צפייה בתוכן, ו-50% מספרים כי הם מוצאים את עצמם ברשתות החברתיות יותר ממה שהם רצו. "לשם הצעירים נמשכים", מסכם פלד.

עד כמה הפערים גדולים? מספיק להסתכל על ההשוואה בין נטפליקס לבין ByteDance, חברת האם של טיקטוק. ההכנסות של נטפליקס ב-2021 עמדו על 30 מיליארד דולר מול 60 מיליארד של ByteDance, כשגם כמות היוצרים בטיקטוק עומדת על הרבה יותר מאשר בתעשיית הקולנוע – וזה משתלם לכוכבים שלה.

צ'ארלי ד'אמליו, כוכבת הטיקטוק הגדולה בעולם, הרוויחה 17 מיליון דולר ב-2021 – הרבה יותר מההכנסה החציונית של מנכ"ל בחברות ה-S&P 500 וכוכבי קולנוע כמו טום קרוז וקיאנו ריבס. גם בדקות הצפייה – טיקטוק משאירה אבק לענקית הסטרימינג עם 22.6 טריליון דקות צפייה ב-2021 לעומת 9.6 טריליון דקות לנטפליקס.

@charlidamelio @gemma huck dc @Sophie Rodriguez ♬ original sound - Jama <3

בתקציב יצירת התוכן אגב, נטפליקס מובילה בהרבה עם השקעה של 17 מיליארד דולר לעומת 200 מיליון דולר בלבד שמשקיעה טיקטוק. "כבר לא מסתכלים על טיקטוק רק כרשת חברתית אלא כיצרנית תוכן", מסביר גלוברמן. "כמו שהיא מתחרה בפייסבוק – היא מתחרה גם בנטפליקס".

טיקטוק מצדה, הולכת להשיק בקרוב מנוי בתשלום, מה שיאפשר לחלק מאותן יוצרים להרוויח עוד כסף – ויחזק את מעמדה של טיקטוק כשחקנית מרכזית בעולם התוכן. "המחויבות לסדרה או סרט, שאתה יודע שהולכים לקחת לך שעות מהחיים זה לא כמו לצפות בסרטון של 15 שניות, זו השוואה לא הוגנת לרעתה של נטפליקס", מסכם פלד.

שירותי הסטרימינג מנגד, מגדילים את התקציב שלהם בהשקעת תוכן – כשהרעיון הוא להשקיע יותר כסף בפחות סדרות. בעונה הרביעית של "דברים מוזרים" למשל, עלות כל פרק היא לא פחות מ-30 מיליון דולר, סכום נמוך ביחס לסדרת "שר הטבעות" של אמזון, שם עלות פרק עומדת על לא פחות מ-58 מיליון דולר.

 >> בזמן שעבדתם, פרק 88: המקצוע הכי מבוקש בארה"ב