חברות הביג טק שוברות שיאים של רווחים - ובאירופה החליטו לשים סוף לחגיגה עם שורה של מהלכים שאמורים להגביר את התחרות ולהחליש את חברות הענק. את המהלכים מובילים שני אנשים – מרגרט וסטגר, הממונה על התחרות באיחוד האירופי ותיירי ברטון, שהיה מנכ"ל של חברות ענק והפך לאחראי על התחרות בשוק הפנימי באירופה. יחד, הם מובילים מה שמגודר כלא פחות ממהפכה – שאם תאושר צפויה להקשות מאוד על חברות הביג טק.

"החברות הגדולות בולעות וחוסמות כל מי שמנסה להתחרות איתם ומונעות תחרות חופשית בעולם הטכנולוגיה", מסביר דרור גלוברמן. "מיקרוסופט למשל, ניצלה את זה כדי להוסיף דפדפן שלה לחלונות, מה שחיסל את נטסקייפ. היא בעצם ניצלה את הדומיננטיות שלה בשוק מערכות ההפעלה כדי להתחזק בשוק הדפדפנים וזה אסור ולא חוקי - אלה חוקי ההגבלים העסקיים שאמורים למנוע את זה".

דוגמא בולטת נוספת מהזמן האחרון היא אפל, שבחנות האפליקציות של האייפון שלה, לוקחת עמלה מספוטיפיי על היותה בחנות בזמן שהאפליקציה שלה זמינה חינם לחלוטין בחנות. במצב כזה, אפל מרוויחה מכל הורדה של אחת מאפליקציות הזרמת המוזיקה המובילות.

באירופה טוענים שזה מה שקורה כעת עם חברות הענק – והם מתכננים כללים שיקבעו איזו חברה אפשר להגביל מבחינה תחרותית. מי נחשבת חברה כזו? כל מי שעומדת באחד מהתנאים הבאים:

  1. שווי שוק של מעל ל-75 מיליארד יורו.
  2. רווח של 7.5 מיליארד דולר בשלוש שנים.
  3. 45 מיליון משתמשים או 10K משתמשים עסקיים.

בהמשך לחקיקה החדשה, אפשר יהיה להתקין באייפון גם חנויות אפליקציות אחרות ואולי פחות בטוחות. "אפל מבינה את הלחץ והיא פתאום מכניסה לינקים להורדה ומאפשרת קנייה חיצונית גם לספוטפיי. היא מבינה שבמצב החדש מה שיקרה זה שספוטפיי תוציא את עצמה מהחנות של אפל ואז תיווצר אלטרנטיבה לחנות שלה - ואת זה אפל לא רוצה".

"אי אפשר להתעלם מזה שהפרמטרים האלה נקבעים לחברות האמריקאיות", מסביר דני פלד. "זה חלק מהעניין, קל מאוד להיות חזקים נגד מי שהוא לא מאירופה".

נקודה נוספת וקריטית, אומרת שלא יהיה אפשר לאסוף מידע על מתחרים בתוך החנות שלך – ומי שצפויה להיפגע מכך במיוחד היא אמזון, "הייתה חברה שייצרה ארגזי אחסון והחזיקה בנתח שוק של 98% ממנו", מסביר פלד. "אמזון נכנסו לתחום, העתיקו את המוצר, מיקמו את עצמם ראשון בחנות ומיקמו אותו ראשון בחנות. את הדבר הזה לפי האיחוד האירופי יהיה אסור להם לעשות".

הבשורה המסעירה והמבלבלת מכולן היא Interoperability, שתאפשר לשלוח הודעות בין אפליקציות הודעות שונות (כלומר מוואטסאפ למסנג'ר וטלגרם לוואטסאפ למשל) – ובעצם תאפשר להשתמש באפליקציות הודעות מסוימת לפנות לחברים שלו שנמצאים בתוכנת הודעות אחרת. "וואטסאפ ששולטת בשוק בעצם מכחידה את התחרות", מנתח גלוברמן. "אני לא אלך לסיגנל למשל עם חברים שלי לא שם אז בסוף אני חוזר לוואטסאפ וככה אין תחרות. אבל אם אוכל ללכת לטלגרם כשאתה בוואטסאפ – זה כבר משהו אחר".

ומה יקרה אם החברות לא יצייתו לחוקים החדשים? העונשים צפויים להיות כבדים במיוחד. בהפרה הראשונה הקנס יהיה 10% מההכנסות ובפעם השנייה 20%. אם נתרגם את זה למספרים, אמזון שהמחזור שלה ב-2021 על 470 מיליארד דולר, תצטרך להיפרד מ-47 מיליארד דולר כשתבצע הפרה ראשונה. "אירופה עברה לקנס הזה באחוזים כי החברות האלה מפלצתיות בגודלן", מסביר גלוברמן. "הקנס הכי גדול היה 5 מיליארד דולר על פייסבוק וזה לא דגדג להם, אז אתה כבר לא יכול לקנוס בסכומים כאלה כי הן מעדיפות לשלם את הקנס מאשר להיפגע. קנס באחוזים בתקווה יכאב וירתיע".

מי שמסתכל מהצד ולא ממש אוהב את זה הם חברות הענק עצמן. "אנו חוששים כי חלק מהכללים הללו עלולים להפחית את החדשנות ואת והבחירה העומדת לרשות האירופים", איים מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. טים קוק מנכ"ל אפל שלח מסר ואמר שמהלך כזה יפגע באבטחה: "החוק החדש ייצור פרצות פרטיות ואבטחה מיותרות עבור המשתמשים שלנו ובמקביל יאסרו עלינו לגבות תשלום עבור קניין רוחני בו אנחנו משקיעים כל כך הרבה".

הניסיון של חברות הענק למנוע את הנפילה הוא דרך לוביסטים, בהם החברות משקיעים בין 3.5 מיליון ל-5.75 מילון דולר. "צפוי לנו עוד קרב גדול", מסכם פלד. "בוא נראה לאן זה הולך" וגלוברמן הוסיף: "הם עוד יערערו וייקח כמה שנים עד שזה יצא לפועל אבל אני מקווה שגם בישראל ילמדו ויתחברו אל התהליכים האלה או יחוקקו חוקים דומים"._OBJ


>> בזמן שעבדתם, פרק 84: הנשק החדש של אוקראינה במלחמה מול רוסיה