הרבה דברים קרו בזמן שהמשכתם לעבוד מהבית. היום נדבר על הטוויסט המפתיע בסערת פייסבוק ואוסטרליה, על כניסתה של מיקרוסופט לתחום כלכלת החלטורות, על גן העדן החדש ונטול המיסים של היוטיוברים ועל ההצלחה המסחררת של דיסני.
>> לפרקים המלאים של "בזמן שעבדתם" היכנסו ל-podbean
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" באפל פודקאסט
>> להאזנה לכל פרקי "בזמן שעבדתם" בספוטיפיי
החדשות חוזרות לפייסבוק, אבל הקרב לא נגמר
בשבוע שעבר נפל דבר. לא הייתה מדינה בעולם שלא עקבה אחרי המתרחש באוסטרליה, כשפייסבוק החליטה לחסום בהפתעה את התוכן החדשותי במדינה. אז מה קרה שם בעצם? ממש כמו באוסטרליה, ענף העיתונות נמצא בתהליך גסיסה איטי ומתמשך בכל העולם. אם פעם המוציאים לאור ראו קצת נחת מעלייתם של אתרי האינטרנט, הרי שההשתלטות רבתי של פייסבוק ושל גוגל מוטטה כל סיכוי למודל כלכלי סביר. הן מציגות את הכתבות של האתרים ומוכרות פרסומות, והאתרים לא רואים שקל. הן שינו את מודל הצריכה, וליצרניות התוכן אין דרך לעמוד מולן.
באוסטרליה המצב קשה במיוחד: בשנת 2019, מתוך 100 דולר מקומי של רווחים מפרסום, 53 דולר הלכו לגוגל, 28 הלכו לפייסבוק – וכל היתר נאלצו להיאבק על הפירורים שנותרו. כדי לנסות להציל את אלפי המשרות בתחום, ממשלת אוסטרליה ביקשה לקדם חוק שיחייב את ענקיות הטכנולוגיה לחלוק את חלק מהכנסותיהן מפרסום. עם נתח שוק של 97 אחוזים, גוגל נעמדה על הרגליים האחוריות ואיימה להפסיק להציע את מנוע החיפוש שלה. עם הזמן, ולמרבה הצער של מנכ"ל מיקרוסופט, היא התרצתה והגיעה להסכמים עם יצרניות התוכן בשווי מיליארדי דולרים. פייסבוק, לעומת זאת, בחרה במלחמת עולם, ובשבוע שעבר (חמישי) תושבי אוסטרליה נדהמו לגלות שאין להם יותר חדשות בפיד. אם תכנסו לנעליה של פייסבוק, הרציונל פשוט: אתרי החדשות אחראים רק ל-4 אחוזים מהטראפיק, אז עדיף להעיף אותם ולגמור עניין.
לא בטוח שזה היה רעיון חכם: הצעד של פייסבוק פתח את מהדורות חדשות בעולם המערבי ועורר סערה חסרת תקדים, שהוביל בסוף להתקפלותו של צוקרברג. בלילה שבין שני לשלישי דווח שהרגולטור האוסטרלי והרשת החברתית חוזרים לשולחן המשא ומתן. גם אם אוסטרליה ופייסבוק יצליחו בסוף להגיע לעמק השווה, השאלה המעניינת יותר היא מה יקרה בעולם. מה אומר על כך טימותי ברנרס לי, ההמציא של ה-World Wide Web? מה יקרה עם מדינות קטנות יותר כמו ישראל, שאין להן כוח מיקוח כמו בריטניה, צרפת או ארה"ב? ומה יעלה בגורלה של העיתונות העצמאית ושל אתרים כמו "פוליטיקלי קוראת" ו"המקום הכי חם בגיהנום"? האזינו לפודקאסט המלא.
כובשת תחום נוסף? מיקרוסופט נכנסת לכלכלת החלטורות
בשני העשורים האחרונים זינק מספר הפרילנסרים. אם אתם לא כאלה בעצמכם, אתם בוודאי מכירים אותם: הם אלה שמוציאים לכם חשבוניות ולא עובדים עבור שום חברה. אדונים לעצמם. בארצות הברית, למשל, לא פחות מ-36 אחוזים מהעובדים הם פרילנסרים, וגם בישראל יש עלייה. חלקם כמובן עושים את זה במקביל לעבודה במשרה מלאה בתור שכירים – מה שאנחנו אוהבים לקרוא לו בארץ "חלטורה" – אבל למעשה, שיעור האנשים שעוברים לפרילנס על מלא רק גדל והולך. הקורונה רק העצימה את התופעה: בשנה האחרונה 3 מכל 10 אמריקאים עזבו את מקום העבודה ועברו להיות פרילנסרים, לא כולל מפוטרים.
זה היה רק עניין עד שיזם או יזמית יבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהמוני הפרילנסרים. וזה קרה כבר לפני עשר שנים, כשמיכה קאופמן הקים את החברה Fiverr. המודל היה פשוט וקליט: שלמו חמישה דולרים וקבלו שירות ישיר מאיש מקצוע עצמאי. רוצים לוגו? כנסו ל-Fiverr. רוצים לעצב את המצגת שלכם, להוסיף לה קריינות ולקנח בג'ינגל? גם את זה תמצאו שם. מודל חמשת הדולרים כבר לא קיים, אבל עדיין מדובר בסיפור הצלחה אדיר: החברה הישראלית הונפקה בשנה שעברה בנאסד"ק ועלתה ב-800 אחוזים, שנייה רק לטסלה. גם המתחרה האמריקנית Upwork נמצאת בנסיקה משמעותית. אלא שעכשיו הכל הולך להשתנות, עם כניסתה של מיקרוסופט לתחום. מה היא עשתה למניות החברות, ומה היא בדיוק הולכת להציע? האזינו לפודקאסט המלא.
אנדורה מחכה ליוטיוברים, והם לא יהיו לבד
עם השנים, יותר ויותר אנשים הופכים את הרשתות החברתיות למקור הפרנסה העיקרי שלהם. אבל מסתבר שחלק מהרשתות לא משלמות מספיק. יוטיוב, אנחנו מסתכלים עלייך. בסוף השבוע שעבר פרסם המגזין הכלכלי בלומברג כתבה מרתקת: יותר ויותר יוטיוברים – כלומר, אנשים שלפרנסתם שמשחקים בקול אוף דיוטי, מצלמים מדריכי איפור ואפייה, מלמדים אתכם פסיכולוגיה והיסטוריה ושפות והיד עוד נטויה – עוברים לאנדורה, נסיכות זעירה עם כמה עשרות אלפי תושבים, אי שם באזור הגבול של ספרד וצרפת. אז מה הם איבדו שם, ומי היוטיובר המפורסם והחשוב שהעתיק את מקום המגורים בעצמו?
דיסני ממשיכה לשבור שיאים. מה הקאץ'?
לפעמים נדמה לנו שמדובר במותג מיושן, אבל במבחן המציאות, דיסני שוברת כל שיא אפשרי. לפני שבועיים היא הכריזה שחצתה את רף 95 מיליון המנויים בשירות הסטרימינג שלה, דיסני פלוס, שעדיין לא הגיע לישראל (וצפוי לעשות עלייה ברבעון האחרון של השנה).
מדובר בנתון מדהים. נסביר מיד למה: השירות הושק בנובמבר 2019, עם תחזית צנועה ושמרנית של 60 עד 90 מיליון מנויים עד שנת 2024. מה קרה בפועל? דיסני השיקה את השירות שלה בטיימינג אלוהי: התפרצות מגפת הקורונה. הודות לצופים השבעים והמשועממים, היא הצליחה להקדים את התוכניות שלה בשלוש שנים. בינתיים היא כמובן עדכנה את התחזיות שלה, כשנטפליקס לחלוטין על הכוונת.
למרות ההצלחה המסחררת, שירות הסטרימינג של דיסני לא מניב רווחים. איך ייתכן הפרדוקס הזה ואיך הוא קשור לירידת קרנן של חברות הכבלים? ואיך גל גדות שוב הוכיחה שהיא האישה שמניעה את העולם? האזינו לפודקאסט המלא.
>> בזמן שעבדתם, פרק 37: "אנחנו צריכים להכאיב לאפל"