סנאפצ'אט, snapchat
סנאפצ'אט, snapchat

לא ככה תכננו מייסדי סנאפצ'ט (Snapchat), להעביר את היום הראשון של שנת 2014. ערב קודם הם עוד חגגו את דירוגם בראש כל מצעד "האפליקציות שעשו את 2013" על הפלנטה – שום דבר שהם לא ידעו, אבל תמיד נעים לקבל עוד תזכורת להצלחה הפנומנלית שלך – וביום רביעי, במקום האנגאובר, חיכה להם כאב ראש הרבה יותר גרוע. האפליקציה הלוהטת, שמאפשרת למשתמשים לצלם ולשלוח לחברים תמונות שנעלמות בתוך 10 שניות, נפרצה על ידי האקרים אוסטרליים, והם דגו מתוכה שמות של 4.6 מיליון משתמשים, יחד עם מספרי הטלפון המשויכים אליהם, מידע על איזור מגוריהם ועוד.

חבורת ההאקרים, המכנה את עצמה גיבסון סיקיוריטי, ניסתה לעורר את תשומת לבם של מייסדי סנאפצ'ט לגבי פרצות במערך האבטחה של האפליקציה כבר לפני ארבעה חודשים, ואף הזהירה שלמרות שהתמונות אמורות להימחק, ניתן בקלות לשלוף ולשחזר אותן מתוכה. החבורה זכתה להתעלמות גורפת מאנשי סנאפצ'ט, אז בערב השנה האזרחית החדשה העלו חבריה את בסיס הנתונים לאתר בשם SnapchatDB.com, והפכו את האינפורמציה זמינה לכל דורש.

הפרשה הזו, מביכה ככל שתהיה, לא באמת צפויה לפגום בהצלחה המרהיבה של סנאפצ'ט. אחת למספר שבועות צצות ידיעות מטרידות בעניינה, מאפליקציה בשם Snap Save שמאפשרת לשמור את התמונות באפליקציה, ועד דיווחים על כך שסנאפצ'ט משתפת פעולה באופן מלא עם רשויות השלטון האמריקאי ומעבירה להן מידע באופן שוטף. מלבד כמה האקרים זועמים, נדמה שאיש לא מתרגש מהעניין, בטח לא מייסדי סנאפצ'ט, אוון ספיגל, בסך הכל בן 23, ובובי מרפי, 25 – שהפכו לשמות הכי חמים בבועת ההייטק העולמית.

הכל בשביל סקסטינג?  

בדומה לאפליקציות אחרות שנסקו לשמיים השנה כמו VINE וקנדי קראש, סנאפצ'אט היא שילוב של טיימינג, מזל, כישרון ובעיקר – זיהוי מוצלח של צורך בסיסי בעולם המדיות החברתיות. העיקרון פשוט: הורידו את האפליקציה לסמאטרפון שלכם, הרכיבו לעצמכם פרופיל, צרפו חברים והתחילו לשלוח להם סרטונים ותמונות (המכונים סנאפס). כל סרטון ותמונה שתשלחו יוצגו בפני החברים שלכם ויימחקו תוך שנייה עד עשר שניות (המשתמשים הם אלה שבוחרים את מספר השניות שיידרשו לתמונות כדי להימחק).  

הרעיון לאפליקציה נולד באפריל 2011, במסגרת פרויקט של שפיגל בתור סטודנט באוניברסיטת סטנפורד. את מרפי הוא הכיר כשהיו חברים באותה אחווה. כששפיגל הציג את הרעיון בפני הכיתה שלו בסטנפורד, התגובות היו צוננות. "כולם אמרו שזה רעיון גרוע", סיפר בעבר, "הם אמרו שלא רק שאנשים לא ישתמשו באפליקציה הזו, אלא שמי שכן, ישתמש בה רק לסקסטינג".

אוון שפיגל, מייסד סנאפצ'אט
"כולם אמרו שזה רעיון גרוע". מייסד סנאפצ'אט, אוון שפיגל | צילום: Steve Jennings, GettyImages IL

ובכן, הם טעו. חמישה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2011, שפיגל ומרפי הבינו שצריך לקחת את הרעיון שלהם ברצינות. בדומה למיתולוגיה הצוקרברגית והסטיב-ג'ובסית – גם סנאפצ'ט התחילה מסלון ביתי, במקרה הזה הסלון של אביו של שפיגל (איתו הוא חי עד היום, אגב).

אבל אווירת הסקסטינג – שליחת תמונות וסרטוני זימה באמצעות הודעות – לא עזבה אותם מרגע ההקמה. השמועות מספרות שהשניים בכלל יזמו את הסטארטאפ כדי להקל על הסקסטינג, באופן שיגרום לשולחים ולשולחות להרגיש בטוחים יותר משום שהתמונות והסרטונים נמחקים תוך שניות ספורות. שפיגל ומרפי הכחישו את הטענות ואמרו שהרעיון בסך הכל מתכתב עם הצורך לשתף חברים בהתרחשויות בזמן אמת. "ברגע שאתה אומר לאנשים שתמונות נמחקות מהשרת, כולם מיד מזנקים לסקסטינג", אמר שפיגל בראיון במאי 2012 והוסיף: "זה נראה מוזר שבתחילת ימיו של האינטרנט כולם החליטו שהכל צריך להישאר לנצח. אני חושב שאפליקציות מהסוג הזה הופכות את התקשורת להרבה יותר אנושית וטבעית".

בראיון לפני חודשיים ל-AP נשאל שפיגל שוב על נושא הסקסטינג, שעולה באופן אינסטינקטיבי כשאנשים שומעים לראשונה על האפליקציה. "הכיף בכל מה שקשור לסנאפצ'ט הוא אלמנט ההפתעה כשלומדים איך להשתמש בה. בהתחלה זה באמת היה קשה – כשניסינו לגרום לאנשים לנסות את האפליקציה, היינו אומרים להם 'היי, אתה צריך לנסות את האפליקציה הזו, אתה יכול לשלוח תמונות שייעלמו' ואז הם היו אומרים 'הא, בשביל סקסטינג'. ואז הבנו שאנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר בללמד אנשים. היום משתמשים יודעים שיש בזה הרבה יותר".

סנאפצ'ט צברה פופולאריות במהרה, ועוד ב-2012 הוכתרה כאפליקציה החינמית המצליחה ביותר מאז אינסטגרם. ביוני 2013 היא כבר הייתה שווה 860 מיליון דולר. אבל בהמשך השנה היא זכתה לתשומת לב משמעותית כששפיגל ומרפי סירבו להצעות רכישה בלתי נתפסות: פייסבוק של צוקרברג הציעה לקנות מהם את האפליקציה בסכום אסטרונומי של 3 מיליארד דולר (לפי דיווחים מדובר בסכום הגבוה ביותר שפייסבוק אי פעם הציעה לרכישת סטארטאפ), ומאוחר יותר קיבלו השניים הצעה בסדר גודל של 4 מיליארד דולר מגוגל. הם סירבו לשתי הענקיות, והיום, בזכות ההצעות הנדיבות הללו, שווי השוק שלהם מוערך ב-3-4 מיליארד דולר. חברת הסקרים האמריקאית VC Experts חשפה אחרונה שסנאפצ'ט שווה "רק" 2 מיליארד. לא בטוח אם זה כבר באמת משנה.

בדצמבר האחרון, במסגרת סבב הגיוסים השלישי שלה, גייסה סנאפצ'ט 50 מיליון דולר מקרן הגידור האמריקאית Coatue. בסך הכל בשתי שנות קיומה גייסה האפליקציה 120 מיליון דולר ממשקיעים שונים. המומחים מסבירים שמייסדי סנאפצ'ט לא רוצים שהיא תימכר לענקית אינטרנט אחרת, אלא מתכננים לגרוף את הרווחים מהאפליקציה באמצעות מודלים חדשים, שאינם תלויי פרסום, כפי שעושות רשתות חברתיות חדשות ופופולאריות אחרות. זה למעשה חלק מהחדשנות שלה, והסיבה שצעירים מתחברים אליה כל כך.

אין תמונה
התחיל את האפליקציה מסלון בית אביו, שם הוא מתגורר גם היום (שפיגל והחברה)

שפיגל מציץ כל הזמן לעברה של הרשת הסינית המצליחה מאוד במזרח, WeChat, שבה יכולים המשתמשים להירשם לקבלת הודעות מרשתות מסחריות גדולות כמו סטארבקס, וגם משחקים ופיצ'רים שונים שמשדרגים את האפליקציה. השמועות גם טוענות ששפיגל פשוט לא רוצה לעבוד תחת האב המייסד של פייסבוק, מארק צוקרברג.

בהלת הסנאפצ'ט בדרך אלינו

חלק מהפופולאריות המדהימה של סנאפצ'ט קשורה גם למסתורין האופף אותה. שפיגל ומרפי פשוט לא אוהבים לדבר על מספרים. כפי שהסביר לפני מספר שבועות ג'ון הרמן, עורך הטכנולוגיה באתר buzzfeed, הם נוטים לשחרר פריטי מידע סטטיסטיים אחת לכמה חודשים, ותמיד מדובר במספרים מרשימים מאוד. הנה הנתונים שנאספו עד היום: בנובמבר 2012 נשלחו כ-20 מיליון תמונות מדי יום באמצעות סנאפצ'ט ונכון להיום המספר כבר טיפס ל-400 מיליון תמונות מדי יום – מספר שהימם לא מעט מקודקודי תעשיית ההייטק, בעיקר משום שהוא עוקף את מספר התמונות והסרטונים המשותפים בכל הרשתות החברתיות, כולל פייסבוק, שם המספר עומד על 350 מיליון תמונות מדי יום. בסנאפצ'ט גם מיהרו להרגיע ש-88 אחוז מהתמונות הנשלחות באמצעות האפליקציה, נשלחו למשתמשים יחידים ולא לקבוצות – לאור החשש שהתעורר כי תמונות פרטיות מופצות להמונים.

בנוסף ידוע כי 80 אחוז מהמשתמשים בסנאפצ'ט הם אמריקאים, רובם צעירים בגילאי 13-23, שמשתמשים בה בעיקר, איך לא, לטובת סלפיז. 70 אחוז מכלל המשתמשים הן נשים. באנגליה, כ-25 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בסנאפצ'ט ובבלגיה כ-50 אחוז. גם הנתונים הגלובליים של סנאפצ'ט מרשימים למדי: כ-18.6 אחוז מכלל משתמשי האייפון בעולם משתמשים בסנאפצ'ט.

לגבי ישראל עדיין לא קיימים נתונים, בעיקר משום שנראה שהישראלים ממש לא מביעים עניין בטרפת. למעשה – האפליקציה ממש לא קיימת פה. "השוק הישראלי מאוד שונה מהאמריקאי", מסביר עמית לביא, עובד לשעבר של פייסבוק ויועץ שיווק אונליין. "בארץ, לדוגמה, וואטסאפ תפס בענק אצל צעירים, בזמן שבארה"ב בקושי שמעו על האפליקציה. נכון שבסנאפצ'ט אפשר לשלוח תמונות שנעלמות, אבל בסופו של דבר זה אמצעי תקשורת, ומהבחינה הזו וואטסאפ עושה את העבודה".

לביא מבטיח שבהלת הסנאפצ'ט תגיע גם אלינו. "נכון לעכשיו היא לא תתפוס, אבל היא תופסת תאוצה בארה"ב ותתפשט משם אלינו, כרגיל, באיחור של שנה".

סנאפצ'אט, snapchat
"הי, אתה צריך לנסות את האפליקציה הזו, אתה יכול לשלוח תמונות שייעלמו"

ובזמן שאנחנו מחכים, סנאפצ'ט סופגת לא מעט מהמורות על המסלול החלק שלה להצלחה. בנוסף לפרצות האבטחה שנחשפו לאחרונה, ולחשש שלמעשה ניתן לשמור את התמונות שאמורות להימחק מהשרת, יש את העניין הפעוט של תמונות העירום: סנאפצ'ט משמשת לא מעט אנשים להעברת תמונות פרובוקטיביות ופורנוגרפיות, ורבים מהמשתמשים הם צעירים מתחת לגיל 18 שנחשפים לתכנים קשים. בנובמבר האחרון נעצרו בקנדה עשרה בני נוער בגילאי 13-15 בחשד שהפיצו תמונות עירום של נערות בנות גילם ולפיכך הפיצו פורנוגרפיית-ילדים.

אנשי סנאפצ'ט נותרים אדישים למדי לסכנות. כשההאקרים האוסטרליים הזהירו שניתן להזין מספר טלפון לאפליקציה ולאתר באמצעותו את בעל החשבון בסנאפצ'ט, הם הגיבו בפוסט בבלוג של האפליקציה ובו הודו שזה אמנם יכול לקרות, אבל די בלתי אפשרי. "תיאורטית, אם מישהו יכול היה להעלות לרשת כמות גדולה של מספרי טלפון, כמו כל מספר בכל איזור חיוג, או כל מספר אפשרי בארה"ב, הם היו יכולים לייצר בסיס נתונים שאפשר יהיה לאתר באמצעותו משתמשים בסנאפצ'ט". בסופו של דבר, התיאוריה הפכה לעובדה, ושפיגל חטף את זעמה של הקהילה הטכנולוגית. "אולי שפיגל יטרח לעשות משהו בנושא כשמישהו יפרסם את מספר הטלפון שלו", כתבו ההאקרים אחרי הפריצה.

אנחנו פשוט רוצים לנהל שיחה

אם נניח בצד לרגע את הבעיות, דבר אחד בטוח: סנאפצ'ט מפחידה מאוד את המתחרות. זו הסיבה לכך שאינסטגרם, שנרכשה כידוע על ידי פייסבוק, השיקה את שירות ההודעות הישירות החדש שלה (ממש כמו שעשתה כמה חודשים קודם, כשהוסיפה אפשרות לצלם סרטוני וידיאו כדי להתחרות ב-VINE השייכת לטוויטר). בשירות ההודעות של אינסטגרם אפשר אפילו לשלוח הודעות שיימחקו תוך מספר שניות, בדיוק כמו בסנאפצ'ט. גם בפייסבוק שדרגו לאחרונה את המסנג'ר שלהם, שהתדרדר למקום נמוך יחסית ברשימת האפליקציות המשמשות צעירים למטרות תקשורת.

סנאפצ'אט, snapchat
תגיע אלינו באיחור של שנה

בעולם הרשתות החברתיות איום מצביע על צמיחה עתידית, והתחזיות הן שסנאפצ'ט אכן תלך ותגדל גם ב-2014 ותרחיב את הפופולאריות שלה למדינות ויבשות נוספות. בטח אם לוקחים בחשבון את הסקרים האחרונים הטוענים שהפופולאריות של פייסבוק בקרב הדור הצעיר הולכת ופוחתת.

האם סנאפצ'ט תישאר פופולארית גם אם למשתמשים תינתן האפשרות לשלוח הודעות שלא יימחקו? "זה משהו שאנחנו מתדיינים לגביו לא מעט", אמר שפיגל ל-AP. "בתחילת הדרך היתרון הגדול שלנו היה שהעברת התמונות הייתה מהירה פי 10 ממשלוח MMS, יש הרבה יתרונות לסנאפצ'ט גם היום. עדיין לא בחנו את האפשרות של להפוך את ההודעות לתמידיות, אבל ראינו שמשתמשים כן שומרים חלק מהתמונות שהם מקבלים באמצעות צילום מסך, אז אנחנו מבינים שבהחלט יש ערך לשמירת תמונות. אם אתה חושב שתמונה היא מעניינת או כיפית, זה תמיד בסדר לשמור אותה".

כשנשאל מה בסופו של דבר המטרה של סנאפצ'ט, אמר שפיגל: "זה כיף, נקודה. זה החלק הכי חשוב. איפשהו בדרך, כשבנינו רשתות חברתיות, שכחנו שהסיבה שהן קיימות היא שאנחנו אוהבים לתקשר עם החברים שלנו בגלל שזה כיף. אנשים התחילו להתייחס לחברים שלהם ככלים של נטוורקינג. ככל שאתה מכיר יותר אנשים, כך אתה יותר מקושר. אבל אנחנו רואים ערך אמיתי בניהול שיחה. פשוט ניהול שיחה עם החברים שלנו".  

>> לכל כתבות המגזין