אין תמונה
"אין כניסה למשתמשי אייפון". שלט בשכונה חרדית

"אמא יהודיה! אם בנך צופה במכשיר פרוץ, עדיף לך לקחת סכין חד ולחתוך את צווארו", אם המלצת העלון החרדי הזה קצת אלימה בשבילכם, יש בו גם צעדי ביניים רכים: "לקחת פטיש ולתקוע לו מסמרים בעיניים, או מספיק לחתוך לו את הידיים".

הרמקול הנייד הזה בבית שמש יספר לכם מה יקרה אם לא תקצצו את הילדים שלכם: "אבא אני טובע! אני נשרף! איי איי איי". "איפה אתה טובע?" "אני טובע בבית בטומאת האינטרנט והסרטים". איזה אהבלים חשוכים. חבל שהם לא לומדים מאיתנו, לוחמי החופש ואבירי האור.

סרטון תעמולה נגד האינטרנט בבית שמש:

 

גם אצל אבא זה ככה?

נוער בפייסבוק
כן גבירתי, יש סיכוי שהילד המנומש שלך כבר מתחיל לגבש העדפה לאסייתיות | צילום: Photo by Flash90, KateRiep_Godbye

אני זוכר את הפעם הראשונה שנחשפתי לפורנו. הייתי בטח בכיתה ו'. רונן השכן, שהיה קצת גדול ממני, שלף מתוך תיק ישן תמונות שנתלשו מעיתון. שדיים גזורים החציפו אלי פטמות מתפוררות. לידו השתדלתי לצאת גבר, אבל האמת שהרגשתי יותר מבוכה מהתלהבות.

אם הייתי היום בכיתה ו', בטח הייתי צוחק על עצמי. בכיתה ו' של היום כבר לא מתרגשים מאקטים שאלוהים אישר רק במקצה התיקונים; מפיצים אותם בקבוצות וואטסאפ. כן גבירתי, יש סיכוי לא קטן שגם הילד המנומש שלך כבר מתחיל לגבש העדפה לעניין אסייתיות, ושאחותך עם הקוקיות כבר שאלה את עצמה אם גם אצל אבא זה ככה. אף אחד לא אוהב לחשוב על הילדים שלו בסיטואציה הזו, אבל אף ילד לא הולך להתייעץ עם ההורים שלו לפני שהוא נכנס לשכן או פותח סרטון שהוא קיבל בוואטסאפ מחבר. גם זה חופש המידע.

וזה לא רק פורנו, זה גם סייבר-בולינג (התעללות של ילדים אחד בשני בצ'אטים ובתמונות) והימורים וגזענות ואלימות ושאר הזבל שזורם בעורקי אינטרנט. אז התגובות החרדיות היסטריות ואוויליות – אבל רגע: באמת חייבים לתת לילדים לשחות בכל החרא הזה?

רק לא צנזורה

אם יש דבר אחד שאסור לעשות, זה לתת למדינה לשלוט בשאלטר. מדינה שמנסה להסתיר מאזרחיה כל מה שקצת לא נעים בבטן, מהטבות המיליארדים שחולקו לחברות ענק ועד התפלגות ציונים בבתי הספר, לא ראויה שיפקידו בידיה אחריות כל כך רגישה כמו חופש המידע באינטרנט. לא מעט הצעות חוק כאלה כבר יורטו בכנסת, וטוב שכך. רק חסר לנו איזה ח"כ מש"ס שיגדיר מה זה פורנו ומה לא (שיר כזה היה נפסל), וידרוש מכל מי שרוצה אינטרנט חופשי להיכנס לאיזו רשימת בושה, ולהכריז על עצמו שהוא סוטה מין. והכל דוגמאות אמיתיות מכנסת ישראל.

מצד שני, כשתגלו שילדכם בן ה-15 והחבר'ה שלו מהמרים על משחקי כדורגל באינטרנט עם כרטיס האשראי שלכם, או עם כרטיס אשראי ש"נפל ממשאית" באינטרנט, בטח תשאלו את עצמכם, רגע, למה אני צריך להתמודד עם זה לבד. הרי זו בעיה של כולם. לא סתם של כולם – של כל העולם.

חשבונית לכבוד תשעה באב (אייל וולקוביץ')
תעמולה נגד אייפון על חשבונית בחנות כלי בית בבני ברק | צילום: Photo by Flash90

בסעודיה אין פורנו

אז במדינות המופרעות אין בעיה – בסין, בקוריאה הצפונית, בקובה ובסעודיה ואצל שאר המטורללים מיישמים את הרעיונות החרדיים: הכל חסום חוץ ממה שהמדינה מרשה. אבל גם מדינות המערב מתמודדות עם הבעיה, ואחרי יותר מעשר שנים של קרבות צנזורה בין בתי המחוקקים, בתי המשפט והציבור, קצת נרגעו שם. מבינים שהפתרונות הנכונים הם דווקא בדרך הארוכה: חינוך והסברה, ושיתוף פעולה בין המדינה, ספקיות האינטרנט והקהילה. מה שמכונה "הסדרה עצמית". הרי בסך הכל מוסכם על כולם שילדים, פורנו ואלימות לא הולך ביחד.
הצעד האינטליגנטי היחיד שנעשה בכיוון הזה בישראל הוא החוק שחייב את ספקיות האינטרנט ליידע את הלקוחות על הסכנות ברשת ולהציע מוצר סינון בחינם.

צעד נבון שנועד ליידע את ההורים ולתת להם כלי התמודדות, לפחות בסיסיים. הם לא מכסים מאה אחוז, ומי שיתאמץ מאוד יצליח לעקוף אותם – אבל גם 90 או 50 אחוזים זה לא מעט. שמבדיקה של NEXTER (שנפרסם כאן ביום ראשון), מתברר שהספקיות מזלזלות ומתעלמות מהחוק.

אז האחריות חוזרת אלינו. בלי מסמרים בעין ובלי צנזורה ממשלתית: צריך לדבר עם הילדים, וכן, גם להתקין אמצעי סינון. זה שהסגנון של הקמפיינים החרדים כל כך אידיוטי, לא אומר שהחשש שמאחוריהם לא רלוונטי לכולנו.

>> בשבוע שעבר: אל תדברו עם זרים ברחוב

>> לכל הטורים של דרור גלוברמן 

לכל כתבות המגזין