קשה להאמין שמישהו מנתיניו של המלך תגלת-פלסאר ה-1 יכול היה לדמיין מציאות שבה האימפריה האשורית תרד אי פעם מגדולתה. במשך כ-60 שנה עמד המלך בראש צבא נחוש שעיצב מחדש את פני המזרח התיכון העתיק. חייליו כבשו ובזזו ערים ועמים. השתלטו על שטחים אדירים ממסופוטמיה ועד הים התיכון. העתיד נראה נצחי. 

אלא שמיד לאחר מותו של המלך החלה הממלכה לרדת מגדולתה: עמים שדוכאו התמרדו, שטחי כיבוש הצטמצמו, וכוחה של האימפריה נשחק. לאשורים אמנם היו עוד תקופות של גדולה, אבל בדיעבד קשה שלא לראות בכרסום הישגיו של תגלת-פלסאר ה-1 את נקודת המפנה בסיפור דעיכתה של הממלכה הקדומה. 

בזמן אמת קשה לאתר את נקודות המפנה החמקמקות הללו. המיליונים שחיו בתקופות השגשוג של האשורים, הרומאים, המונגולים, האצטקים או ההבסבורגים, ראו באימפריות שהם הקימו ישויות נצחיות. נצחיות עד שצירוף כזה או אחר של נסיבות הביא להיעלמותן.  כך גם עם משטרים ושושלות שנראה שאיש לא יזיז ממקומם, גם אלה מתפוגגים בנהר הזמן. מועדוני ספורט שנראים בלתי מנוצחים - מנוצחים; וחברות ענק שמגדירות שווקים מפנות את מקומן לאימפריות חדשות. קחו לדוגמה את יבמ, את קודאק או את נוקיה.

נכון לעכשיו, כ-13 שנים לאחר שפרצה בעוצמה לחיינו ואז שינתה אותם במגוון דרכים שמעטים צפו, אימפריית פייסבוק של הקיסר מארק צוקרברג ה-1 נראית כאילו היא תישאר עמנו לתמיד. יש לה יותר מ-2.6 מיליארד משתמשים פעילים בחודש (לא כולל וואטסאפ ואינסטגרם); קופת מזומנים אדירה; שווי שוק של כ-665 מיליארד דולר, ואף מתחרה משמעותית שמסכנת את מעמדה.

קמפיין נגד פייסבוק
כרזת הקמפיין. לעצור רווח משנאה | צילום: מתוך קמפיין נגד פייסבוק
 

החשיפה לפייסבוק מגבירה קיצוניות, גזענות, קיטוב ושנאה. החברה ידעה על כך והתעלמה. מדוע? כדי לא להפחית זמן השהייה של הגולשים בפלטפורמה. את התוצאות כולנו יכולים לראות

ועדיין, אם בוחרים להתרומם לרגע מעל פני הקרקע ולהתבונן במצבה של פייסבוק מפרספקטיבה מרוחקת יותר, קשה שלא לקבל את הרושם שמשהו עמוק בליבתה נסדק בצורה משמעותית. סירובה לאכוף את מדיניות הסרת שיח השנאה שלה כלפי התבטאויותיו של טראמפ בימים הסוערים שלאחר מותו של ג'ורג' פלויד, סימן אותה כאויבת הציבור. עשרות חברות ענק הפגינו את שאט הנפש שלהן מהחברה באמצעות הצעד התקדימי של משיכתם או הקפאתם של תקציבי הפרסום. עובדים בפייסבוק הביעו גם הם את מחאתם כלפי מדיניות ההנהלה והובילו הפגנות פנימיות. כמה מהם אף החליטו שמצפונם אינו מאפשר להם לעבוד בחברה ופרשו מתפקידיהם. הלחץ על המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג מעולם לא נראה כבד יותר.

המהלך הנוכחי של פייסבוק, כלומר – החלטתה שלא לסמן פוסטים מזיקים, לא התרחש בחלל ריק. סדרה של מחקרים שנערכו בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם הראו שלא רק שהחשיפה לפייסבוק מגבירה קיצוניות, גזענות, קיטוב ושנאה, אלא שהחברה ידעה על כך והתעלמה. מדוע? כדי לא להפחית את מעורבות הגולשים ואת זמן השהייה שלהם בפלטפורמה. לפי כתבה בוול סטריט ג'ורנל, בחברה התעלמו מדו"ח פנימי שהתריע על כך כיוון שחששו ששינוי האלגוריתם יוביל להפחתת החשיפה של פוסטים מהצד הימני של המפה הפוליטית, דבר שיעורר עליה ביקורת נוספת ואולי יוביל גם לצעדים רגולטוריים נגדה. 

את התוצאות כולנו יכולים לראות – מרצח העם בבורמה שלובה ברשת החברתית ללא הפרעה, דרך הניווט המניפולטיבי של מצביעים אמריקאים על ידי אנשי ביון רוסים בבחירות 2016, עבור בהפצת פייק ניוז בכל נושא ועד ההקצנה הכללית בשיח הציבורי והתחזקות מגמות הבידול והקיטוב שבאו לידי ביטוי כמעט בכל מקום בעולם בעשור האחרון. 

בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות, פייסבוק סירבה לצנזר הצהרות כוזבות של פוליטיקאים ולא הייתה לה שום בעיה להמשיך את הפרסום הפוליטי על גבי הרשת שלה. כשנדרשו לכך, ראשיה מחו מדי פעם דמעות תנין, אמרו שהם מכים על חטא ומשתפרים והמשיכו לדחוס את המזומנים לארנק. 

אם כל זה לא מספיק, פייסבוק חוטפת במקביל ביקורת ולעתים אף נחקרת בגלל מדיניות המס שלה; הפגיעה שלה בפרטיות שלנו; והפרקטיקות המונופוליסטיות שלה. האם הגיע הזמן להתחיל לדבר על תחילת הסוף של פייסבוק או לפחות להגדיר את מה שעובר עליה בימים אלו כמשבר החמור בתולדותיה?

יובל דרור
יובל דרור | צילום: מתוך ויקיפדיה

"באישורה של פייסבוק, בדקו במחקר האם הגולשים נהיים עצובים כשמציגים בפניהם סיפורים עצובים, וסידרו להם את הפיד בהתאם. והפלא ופלא, התוכן באמת השפיע. אלא מה? איש לא סיפר לגולשים שהם חלק מניסוי פסיכולוגי. צוקרברג הוא מתנצל סדרתי" (ד"ר יובל דרור)

"בראייה היסטורית, אימפריות לא מחזיקות מעמד. תראה את האימפריה האשורית של פעם. היום היא עיראק וסוריה וטורקיה", אומר יזם ההיי טק ומייסד פלייבאז (כיום EX.CO), שאול אולמרט. "אימפריות מתפרקות כי הן טובות למיעוט ולא לרוב. קח למשל דוגמה פחות אמורפית מאימפריית אשור – AT&T. היא היתה חברת תקשורת ענקית ואז בא הרגולטור ופירק אותה לחברות קטנות. צעדים רגולטוריים מסוג הזה הם בלתי נמנעים בעיניי לטווח ארוך. זה יכול לקחת גם עשר שנים שבמהלכן החברה תוכל לשחק עם ההון שלה ולעשות איתו הרבה דברים כמו לרכוש חברות אחרות ושהמניה שלה לאו דווקא תיפגע, אבל אני בטוח שהמצב הנוכחי של פייסבוק כפי שאנו מכירים אותו היום, לא יוכל להימשך להתקיים לנצח באותה מתכונת".

גם הסוציולוג ד"ר יובל דרור, שמתמחה בטכנולוגיה ומשמש כמרצה בכיר בחוג לתקשורת במכלל למינהל, לא מקל ראש במשבר הנוכחי אבל שומר על זהירות כשהוא נשאל אם הוא סבור שמדובר במשבר החמור בתולדותיה. "קשה לדעת כי היו להם כבר לא מעט משברים", הוא מגחך. "אנחנו קצת נוטים לשכוח, אבל פייסבוק כבר היתה מעורבת בכמה שערוריות. בכלל, אם יש משהו שמארק צוקרברג מצטיין בו זה להגיד 'אני לוקח אחריות מלאה... עשינו טעות... אני מצטער'. צוקרברג הוא מתנצל סדרתי, והוא סדרתי פשוט כי היו להם כבר כמה וכמה שערוריות. הסיפור של קיימברידג' אנליטיקה העסיק את העולם במשך כמה חודשים וצוקרברג נגרר בגללו לעדות בפני בית הנבחרים. היה את רצח העם בבורמה. היה את המחקר של החוקרים באוניברסיטת קורנל שבאישורה של פייסבוק בדקו אם הגולשים נהיים עצובים יותר אם מציגים בפניהם סיפורים עצובים, וסידרו להם את הפיד כדי לראות כיצד התוכן שהם קוראים בפייסבוק משפיע על מצב הרוח שלהם. והפלא ופלא, התוכן באמת השפיע עליהם. אלא מה? איש לא סיפר לגולשים שהם חלק מניסוי פסיכולוגי ועלתה זעקה על כך שהפייסבוק גם משתמשת בנו, גם לא מספרת לנו מה היא בעצם עושה לנו וגם מחרבנת לנו את המצב רוח".

עם זאת, דרור סבור שההסתבכות הנוכחית שונה מקודמותיה. "הניסוי של קורנל הוא קטסטרופה של יחסי ציבור והסיפור של קיימברידג' אנליטיקה סיבך אותם עם הרגולטור, אבל הפעם הם הסתבכו עם המפרסמים שממלאים את הארנק שלהם, ואולי גרוע מכך - עם העובדים שלהם".

בן אנד ג'ריס נאבקים על שוויון

מה באמת גורם לחברות ענק כמו יוניליוור או ענקיות מזון אחרות, ששורת הרווח תמיד הנחתה אותן ושמעולם לא נרתעו מהאבסתם של מיליארדי בני אדם במזון מעובד וסוכר, להפגין לפתע פתאום התעניינות בציבור ובמה שמשפיע על איכות חייו? מה גורם לחברות כמו קוקה קולה, פורד, הונדה, אדידס או HP להחליט לתפוס לפתע צד, להזדהות פוליטית ולהכריז קבל עם ועולם שהן משעות את הפרסום שלהן בפייסבוק? 

ראשית, כדאי לזכור שהצעדים הללו לא מגיעים משום מקום. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר החברות הגדולות שלא חוששות לנקוט עמדות פוליטיות מול סוגיות שהן תופסות כפסולות או – אם רוצים להיות ציניים – ככאלו שהתייצבות נגדן עשויה לסייע להן עסקית. 

Colin Kaepernick
קולין קאפרניק, לא פגע בנייקי | צילום: מתוך כרזה של נייקי

"החברות ממילא צריכות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן לנוכח הקורונה, ואם ישנה אפשרות גם לצמצם הוצאות וגם לזכות לנקודות בדעת הקהל – למה לא?" 

2018 הייתה שנה משמעותית בהקשר זה עם שני מקרים בולטים: הבחירה של נייקי בשחקן הפוטבול השחור קולין קאפרניק לפרזנטור, דווקא אחרי שהוא הרתיח את הימין האמריקאי כשכרע ברך בזמן ההמנון לפני משחקים במחאה נגד אלימות משמטרתית כלפי שחורים; והשקת הטעם Resist של בן אנד ג'ריז (שבבעלות יוניליוור) שחלק מהכנסותיו הועברו לארגונים ליברליים שמתנגדים נחרצות לטראמפ. בזמנו, אגב, טראמפ טען בתוקף שהצעד של נייקי יפגע בחברה בצורה אנושה, אך מיד לאחר מכן מכירותיה עלו ומנייתה התחזקה. בישראל, ניתן היה לראות דוגמאות למגמה בחרם הטיסות שהטילה חברת נייס על אל על במחאה על פרקטיקת הדרת הנשים של חברת התעופה, וכן בעמידה של חברות רבות במשק לצד הקהילה הגאה בתגובה לאפלייתה בסוגיית הפונדקאות. 

דרור סבור שהסיבות העיקריות שגרמו לכמה מהמפרסמים הגדולים להפסיק את הפרסום לעת עתה נובעות מתועלתנות. "החברות הללו ממילא צריכות לקצץ בתקציבי הפרסום שלהן לנוכח מגיפת הקורונה. הן צריכות להקטין את ההוצאות שלהן כמו כולן, ואם ישנה עכשיו אפשרות גם לצמצם הוצאות וגם לזכות לנקודות בדעת הקהל – למה לא? שתי ציפורים במכה אחת; הסיבה השנייה היא שהחברות הללו מבינות שיש סחף בדעת הקהל שלפיו פייסבוק נמצאת בצד הלא נכון של ההיסטוריה. החברות האלו שואלות את עצמן אם הן רוצות להיות אלו שאחר כך יצביעו עליהן ויאמרו עליהן בעוד שנתיים-שלוש 'אתן מימנתן ותמכתן בחברה שהיא בצד הלא נכון'. במלים אחרות: הן לא רוצות להיות הפולקסווגן של אחרי מלחמת העולם השנייה. מכיוון שמתחילה להיווצר אנרגיה ציבורית שמסמנת את פייסבוק כמי שלא עושה מספיק כדי למנוע את ההסתה ואת הגזענות שנושבת מכיוון הבית הלבן, הן אומרות לעצמן שלעת עתה הן מפסיקות קצת לפרסם שם. הן בעצם בודקות מה הסנטימנט הציבור ומכיוון שגם ככה הן צריכות לחסוך כסף, זה שווה להן".

לקינוח, דרור גם מעלה את האפשרות שחלק מהנהלות החברות הללו אכן מזדהות אידאולוגית עם תנועת Black Lives Matter וסולדות מהפוליטיקה הגזענית והמפלגת של טראמפ. גם אפשרות.

סלפי עם צוקרברג במקום רגולציה

האם חרם המפרסמים צפוי לפגוע בפייסבוק כלכלית? מצד אחד פייסבוק היא חברה ש-98.5% מהכנסותיה מגיעות מפרסום. לכן, על פניו נראה שההחלטה של קבוצת חברות הענק (שרק הולכת ומתרחבת, וכרגע עומדת על כ-750 חברות) להפסיק לפרסם בה עשויה לפגוע קשות בהכנסותיה. בנוסף, מיד עם פרסום החלטתן של קוקה קולה ושל יוניליוור להשעות את הפרסום בפייסבוק, הגיב שוק ההון בצניחה של כ-8% במחיר מניית הרשת החברתית. עם זאת, מבט בוחן יותר על חלוקת ההכנסות של פייסבוק מגלה תמונה מורכבת יותר. 

שאול אולמרט
שאול אולמרט | צילום: מתוך ויקיפדיה

"מדברים על פייסבוק כמו על אתרי פורנו. מפרסמים לא רוצים להיות מזוהים איתה. ועדיין, כמו שתעשיית הפורנו לא מקבלת תקציבים של קוקה ויוניליוור אבל מצליחה למצוא מודל הכנסות, גם פייסבוק לא תלויה במפרסמים בשביל לסגור את החודש"

"אם תיקח את מאה המפרסמות הגדולות בפייסבוק ואת כל הכסף שהן מוציאות על פרסום שם, תראה שכל הכספים האלו מהווים כ-6% בלבד מכלל ההכנסות מפרסום של פייסבוק", אומר דרור. "בשנה שעבר למשל יוניליוור הוציאה כ-42 מיליון דולר על פרסום בפייסבוק כאשר ההכנסות של פייסבוק מפרסום עמדו על 70 מיליארד דולר. צריך להבין שרוב המפרסמים בפייסבוק הם מפרסמים קטנים ובינוניים, ולכן הפגיעה בפייסבוק די מצומצמת. האפקט הוא לאו דווקא כלכלי אלא אפקט של סחף פסיכולוגי ושל שינוי בתפישה הציבורית של החברה".

אולמרט מסכים. "לצערי מוקדם מדי לחגוג את המשבר. רק אתמול בלילה מניית פייסבוק זינקה ב-5% ובעצם השלימה את כל מה שהיא החסירה כשהגיעו ההודעות הראשונות על החרם. אני לא חושב שראשי פייסבוק לא ישנים בלילה בגלל ההשפעות הכלכליות המיידיות על ההכנסות ועל מחיר המניה, אבל אני חושב שאנחנו רואים פה ניצנים של מגמה שמדירה שינה מעיניהם. אנחנו רואים רוח גבית לרגולציה וזה הדבר העיקרי שמדאיג את פייסבוק בכל השנים האחרונות. אני מאלו שחושבים ששלטון רפובליקני בארה"ב טוב לפייסבוק כמו ששלטון ימני בישראל טוב לה פשוט כי הוא אנטי רגולציה. טראמפ זקוק לפייסבוק כדי להמשיך להסית ולהיבחר למשול, ופייסבוק זקוקה לטראמפ כדי לגדול באין מפריע. אלא שעכשיו ישנה אווירה שבה מדברים על פייסבוק כמו שמדברים על אתרי פורנו. מפרסמים גדולים לא רוצים להיות מזוהים איתה. ועדיין, כמו שתעשיית הפורנו לא מקבלת תקציבים של קוקה קולה ויוניליוור אבל עדיין מצליחה למצוא מודל הכנסות יציב ולחיות טוב מאוד, גם פייסבוק לא תלויה במפרסמים האלו בשביל לסגור את החודש. עם זאת, לטווח הארוך, המצב הנוכחי יוצר לה הרבה בעיות. בעיקר בגלל האווירה הציבורית שמאפשרת לרגולטור להתערב בנעשה בה. בפעם הקודמת שבה זה קרה וזימנו את צוקרברג להעיד, הוא עשה מהפוליטיקאים קרקס. מיטב המוחות המשפטיים תדרכו אותו מה להגיד ומה לא להגיד, ומהצד השני הוא נתקל בפוליטיקאים שרק רצו לעשות איתו סלפי בשביל הילדים או הנכדים. אני מעריך שהפעם זה יהיה אחרת".

חלק מהחברות שהפסיקו לפרסם בפייסבוק הודיעו שהן משעות את הפרסום גם באתרי מדיה חברתית אחרים, אולם נכון לעכשיו יוטיוב (שסבלה בעבר מחרם מפרסמים) אינה נמצאת על הכוונת. אם כך, כיצד צפויה פייסבוק להתמודד עם האווירה העוינת כלפיה? 

"מאוד קשה לדעת", אומר דרור. "כולם מסתכלים עליה עכשיו ושואלים מה תהיה נקודת המפנה מבחינתה. כרגע אנחנו רואים את ה-early adaptors. הם עדיין לא מייצרים מאסה קריטית, אבל אם נצא מתוך נקודת הנחה שמאסה קריטית כזו תיווצר, נשאלת השאלה מה פייסבוק תוכל לעשות והאם זה לא יהיה מאוחר מדי בשבילה. הכי פשוט מבחינתה יהיה לעשות את מה שטוויטר עושה ופשוט לאכוף את הכללים שלה עצמה. זה לא שלטוויטר יש כללים ולפייסבוק אין. יש להן כללים מאוד דומים, רק שטוויטר החליטה שהיא עושה איתם משהו ופייסבוק החליטה שלא ממש. יש לה כל מיני סיבות. מארק צוקרברג אמר שזה חשוב שהציבור יידע מה הפוליטיקאים שלו אומרים. התחושה שלי היא שבפייסבוק יש מנהלים בכירים עם חיבה לגוון הפוליטי של טראמפ, ולא פחות חשוב מכך – הפחד מכך שהרגולטור יסמן את החברה. אני חושב שההסתבכות עם קיימברידג' אנליטיקה די צרבה את נשמתו של צוקרברג והוא אומר לעצמו שהוא לא רוצה להתעסק עם הנשיא הזה אלא להוריד את הראש בינתיים, לתת לו לעשות עוד חצי שנה בבית הלבן ובינתיים לעשות ביזנס. הוא בעצם אומר שאין לו סיבה להתעסק עם הפוליטיקאי הכי ברוטאלי והכי לא צפוי שאי פעם נכנס לבית הלבן".

אולמרט מאיר את הצד העסקי של המשוואה. "פייסבוק יודעים שהביזנס של המפרסמים שלהם לא במצב מי יודע מה עכשיו ושזה לא זמן טוב מבחינתם לקחת הימורים גדולים. בעיניי רוב המפרסמים צריכים עכשיו את פייסבוק יותר ממה שפייסבוק צריכה אותם. כל עוד הציבור מבלה את הזמן הפנוי שלו בפייסבוק, מי שרוצה לתקשר עם הציבור צריך לתקשר איתו במקום שבו הציבור הזה נמצא. אתה יכול נורא לקוות שהציבור ייראה את המודעות שלך על שלטים לצד כבישים ראשיים אבל אנשים פחות עושים את זה כי הם בסגר או ברמות כאלו ואחרות של הגבלת תנועה. אנשים בוחרים לבלות למעלה משעתיים ביום בארה"ב כעת ברשתות חברתיות. מה שפייסבוק עושה זה שהיא לא יוצאת נגד המפרסמים. הם אומרים שהם עושים חשבון נפש וחושבים מחדש על המדיניות שלהם, אבל בעצם הם מכינים לעצמם את הסולם כדי לרדת מהעץ. עם זאת, יכול להיות שאווירה ציבורית מאוד נחרצת תשנה את המצב. לכולנו יש חברים שמחקו את חשבונות הפייסבוק שלהם אבל אנחנו יודעים שזו תופעה שולית. אם פייסבוק תאבד את כוחה בקרב הצרכנים, תהיה לה בעיה קשה, אבל כרגע אני לא רואה את זה קורה".

אף אחד לא רוצה לעבוד אצל הדושבאג

אלא שבינתיים מתמודדת פייסבוק לא רק עם העולם החיצון אלא גם עם העובדים שלה עצמה – שרבים מהם הם בנות ובנים למיעוטים אתניים בארה"ב. בשנים האחרונות, הרגישה פייסבוק עמוק מבפנים את מחיר בחירותיה שוב ושוב. מייסד ומנכ“ל ווטסאפ, יאן קום פרש מן החברה לאחר ש"הותש“ מהבדלי הגישות בינו לבין הנהלת פייסבוק; שותפו בריאן אקטון אפילו קרא למשתמשים להסיר את אפליקציית פייסבוק בגלל סיבות דומות; מאוחר יותר גם התברר שפייסבוק מתקשה להחתים טאלנטים. כתבות שהתבססו על שיחות עם מגייסים וחברות כוח אדם חשפו כי שיעור מהנדסי התוכנה שמקבלים את הצעות העבודה של פייסבוק ירד מ-90% בסוף 2016 לכ-50% בתחילת 2019.

"לפני חצי שנה החלו דיווחים על הקשיים של פייסבוק בגיוס עובדים, יש ממש מחאה פנימית בחברה. יש אנשים שהתפטרו, עובדים שלכלכו על צוקרברג בטוויטר, והייתה גם הפגנה וירטואלית" 

כעת, אומר דרור, המצב רק מחמיר. "חברה כמו פייסבוק מצליחה להיות בחוד החנית של הטכנולוגיה כי היא מצליחה לגייס את חוד החנית של הכשרונות בתחום. ברגע שיוצא לה שם של דושבאג בקרב אוכלוסיית העובדים והעובדים הפוטנציאליים, העובדים המבריקים והטובים ביותר יעדיפו לעבוד בגוגל או בטיק טוק או בחברות אחרות. כבר לפני חצי שנה ויותר החלו דיווחים על הקשיים של פייסבוק בגיוס עובדים חדשים ועכשיו אתה רואה שיש ממש מחאה פנימית בחברה. יש פה ושם אנשים שהתפטרו, יש עובדים שלכלכו על צוקרברג בטוויטר, והיתה גם הפגנה וירטואלית שבה העובדים עשו לוג אאוט מהמערכת בגלל שהם לא מגיעים לעבודה באופן פיזי. זו עשויה להתפתח לבעיה קשה מבחינתם".

אולמרט סקפטי יותר לגבי ההשפעת מדיניותה של פייסבוק על יכולתה לגייס עובדים. הוא אמנם מודע היטב לקשיים הפנימיים שהכו בחברה לאחר התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, אבל חושש שהמציאות הכלכלית שיצרה הקורונה שינתה את המגמה. "אני חושב ששוק התעסוקה חטף מכות קשות ושהם יכולים להציע לעובדים שלהם תנאים מפליגים שכמעט אף אחד אחר לא יכול להציע. זה קורה גם בארץ: אתה יכול להרגיש נורא צודק ולשבת בבתי קפה ולקבל דמי אבטלה או ללכת לעבוד בפייסבוק ולקבל משכורת התחלתית של 40 אלף שקל, כך שאני לא רואה את זה משתנה בטווח הזמן הקצר. עם זאת, יש משמעות לרחש בקרב העובדים שאומרים 'יש גבול' ואני בטוח שההנהלה של פייסבוק ערה לזה ולכן אנחנו רואים אותה עושה צעדים קטנים שנועדו להרגיע אותם כדי שהם לא ייכעסו יותר מדי".

האם מדיניות הפלסטר תספיק? האם פייסבוק תיאלץ בקרוב לשנות את גישתה האמביוולנטית לגבי העיסוק בתוכן שעולה אל הפלטפורמה? האם שינויים שכאלו יצליחו בכלל להפיס את דעתם של המחוקקים ולמנוע מהם לפעול באופן שיפורר את האימפריה שבנה צוקרברג? רק ימים יגידו.