חברת שיאומי הציגה את המכשירים שלה בסין כבר לפני כמה חודשים, אך לאירופה השיאומי 13 וה-13 פרו הגיעו רק לאחר ההשקה בתערוכת המובייל של ברצלונה. כעת קיבלנו את דגם הפרו לסקירה מלאה ויכולנו גם להתרשם מהמכשיר שיישר קו עם החומרה של הסמארטפונים החזקים ביותר. החברה הסינית ניסתה לבדל את עצמה עם מערך מצלמות יקר והציגה את אחת הסוללות הטובות ביותר בשוק אבל האם הוא שווה רכישה? זה מה שחשבנו עליו.

עיצוב ותצוגה 

המכשיר מגיע עם גב קרמי שמושך טביעות אצבעות אבל הדבר הכי בולט בו הוא מערך המצלמות שלו שיוצא מתוך הטלפון ומוסיף בליטה לא כל נוחה. הסיבה אולי מוצדקת, מערך מצלמות עם חיישן ענק של אינץ' שלם, אבל המחיר הוא טלפון שלא יכול "לשכב" על משטח ישר אך גם לא מחליק ונוח לאחיזה. בכל מקרה מומלץ לשים את הכיסוי שמקבלים מהחברה כדי שיקבל צורה ברורה יותר. החלק הקדמי הוא מסך חלק בגודל של 6.7 אינץ'. בעצם הדבר שמייחד את הטלפון משאר האנדרואידים הוא צורת המצלמות שלו.

מבחינת מסך, שיאומי בחרו ללכת על הטופ. עם קצב רענון מסך דינאמי של 1-120 מגה-הרץ, בהירות של 1,200 ניט במצב רגיל ו-1,900 במצב מקסימלי שיבטיח לכם מסך שעובד מעולה גם בשמש הישראלית, תמיכה בדולבי ויז'ן ו-HDR10 פלוס, רזולוציה של 3200 על 1440 ומיליארד גוונים. קשה לבוא בתלונות למסך שמיישר קו עם המכשירים האיכותיים ביותר.

צילום

כאשר ביקרנו בתערכות המובייל בברצלונה ושאלנו את הנציגים של שיאומי למה המחיר שלו גבוה כל כך, בכל זאת מדובר בחברה שהשתמשה במחיר נמוכים ככרטיס הביקור שלה, הם ענו שזה בגלל מערך המצלמות היקר שלה. כמו בשיאומי 12 אולטרה, שלא יצא מחוץ לסין, גם הפעם החברה משתפת פעולה עם חברת הצילום לייקה והחיישן הגדול שלה (אינץ' 1).

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

בפעם הראשונה שניסיתי אותה בתערוכה לא הפסקתי להתלהב מהצילום, אך בדיעבד הבנתי שמדובר בתנאי צילום אופטימליים. כעת בשימוש חופשי אני יכול לסכם שהצילום טוב מאוד, אבל רחוק מלהיות הבשורה שעליה החברה בונה את התדמית שלה. אפילו באתר שמדרג את איכות הצילום, dxomark, הוא הגיע רק למקום ה-16 הלא מכובד. מעליו אפשר למצוא את האייפונים החדשים, הגוגל פיקסל, טלפונים של וואווי ואפילו את השיאומי M11 אולטרה מלפני שנתיים.

כאשר נכנסים לתוך מצב הצילום תמצאו שתי אפשרויות לכיול צבעים, Leica Authentic ו-Leica Vibrant, הראשון אמור להציג תמונות מציאותיות יותר ואילו השני להציג תמונות "חיות" יותר. מערך המצלמות כולל 3 עדשות, עדשה רגילה, עדשה רחבה וטלפוטו עם זום אופטי של 3.2, ובכולן יש חיישן 50 מגהפיקסל.

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

כאמור כאשר מצלמים במהלך היום, הסיכוי שתצא לכם תמונה רעה הוא נמוך, באופן כללי צילומים באור יוצאים מוצלחים בזכות החיישן הגדול שמכניס הרבה תאורה לצילום, בדומה למצלמות מקצועיות. למרות זאת ישנה הרגשה שלפעמים התמונות יוצאות ללא עומק, יש הרבה אפשרויות משחק בהגדרות של המצלמה כך שבטוח תצליחו למצוא הגדרה אחת שתאהבו יותר מהשנייה. ראוי לציין שאחת האופציות הטובות במצלמה היא צילום הפורטרט האיכותי. העדשות האיכותיות יודעות להכניס עומק לתוך התמונה.

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

גם בתמונות לילה המצלמה עושה עבודה לא רעה, אבל לא משהו שמרגיש טוב יותר ממכשירי אנדרואיד אחרים. אם רוצים להשוות אותו אל הגלקסי אולטרה אז מצלמת ה-200 מגהפיקסל של סמסונג מכניסה יותר הרבה יותר פיקסלים ותמונות של האייפון 14 פרו מקס יוצאות חדות יותר. שוב לא מדובר במצלמה רעה אבל ציפינו ליותר ממכשיר שחורט על דגלו את הצילום.

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

צילום מתוך השיאומי 13 פרו (צילום: יונתן אפולט)
צילום מתוך השיאומי 13 פרו | צילום: יונתן אפולט

שימוש וסוללה

שיאומי יישרה קו גם בערכת המעבדים שלה, ממש כמו המתחרות שלה באנדרואיד היא בחרה בדגם החדש של קוואלקום ה-Snapdragon 8 Gen 2. בכמעט כל המבחנים הפרו עומד בגאון בראש טבלאות הביצועים. המכשירים מגיעים בגרסת 8 גיגהבייט או 12 גיגהבייט זכרון ונפח אחסון של 128, 256 או 512 גיגהבייט. אומנם בישראל הוא נמכר בגרסה המתקדמת ביותר של 12 גיגהבייט זכרון ו-512 גיגהבייט נפח אחסון.

בשימוש שלי לא נתלקתי באף בעיה. הטלפון מגיב מעולה לכל פעולה ויודע להריץ בו זמנית אפליקציות שונות מבלי להאט, להתקע או להתחמם, התחושה שהוא נותן הוא של מכשיר פרימיום לכל דבר. 

השיאומי פרו משתמש כמובן בגרסה הכי מעודכנת של אנדרואיד 13 אבל עם ממשק מותאם בשם MIUI 14 שבא עמוס באפליקציות שאנחנו לא רוצים מראש כמו נטפליקס או בוקינג, גם השימוש בהתאמה של שיאומי לאנדרואיד הוא לא הכי נוח, אבל פה מדובר בהעדפה אישית. 

הסוללה היא אולי נקודת האור הכי בהירה של המכשיר, למרות הרצון של שיאומי להפוך לשם דבר בתחום הצילום, יש לדגם הפרו סוללה בנפח של 5,000 מיליאמפר לשעה שתחזיק לכם בוודאות יממה מלאה ואם אתם לא גיימרים כבדים כנראה שגם יומיים. אבל אם אתם מגיעים למצב חירום אל תדאגו, עשרים דקות של הטענה תספיק כדי להביא אתכם מ-0 ל-100 אחוז סוללה. כן, בניגוד לגוגל, סמסונג ואפל, הסינים ממשיכים לרוץ קדימה ביכולות ההטענה שלהם עם מטען שמגיע ל-120 וולט ומבלי שהטלפון יהפוך ללבנה רותחת הוא מצליח לסדר אותכם בדקות ספורות, אפילו בכמה רגעים שתעשו סידור קטן בדירה תוכלו "להרוויח" עוד חצי יום או יום שלם של סוללה. בנוסף הוא תומך בטעינה אלחוטית של 50 וולט וטעינה אלחוטית הפוכה של 10 וולט, בהחלט מרשים.

השורה התחתונה

שיאומי כנראה רצו לצאת מתוך הסטיגמה של מכשיר זול ולא איכותי ועשו זאת באקסטרים. הם לקחו את כל החלקים הכי טובים בכל המחלקות והרכיבו סמארטפון שעומד בשורה אחת עם החומרה של מכשירי הפרימיום היקרים. אבל בהתאם לכך המחיר התנפח, 4,900 שקל על מכשיר של שיאומי זה מספר שלפני כמה שנים היה נשמע כמו מתיחה של יהודה ברקן והיום גורם למי ששומע אותו להגיב בחוסר אמון מוחלט. המצלמה שלו טובה אבל מאכזבת יחסית למה שציפינו וחוץ מההטענה המדהימה שלו אין לו מאפיין אחד טוב יותר מהמתחרים שלו, חוץ מהעובדה שהוא עולה קצת פחות. אם אתם מחפשים טלפון שהוא מצד אחד פרימיום אך מצד שני לא הכי יקר בשוק, ולא קניתם כזה בשנתיים האחרונות, מדובר בהשקעה טובה מאוד. חייבים לסיים עם מילה טובה לשיאומי, רואים שהחברה הולכת לכיוון הנכון עם השקעה בחומרה הטובה ביותר ועושה הכול כדי להצטרף לליגה של החברות הגדולות.

המכשיר סופק לסקירה ע"י קבוצת המילטון, יבואני שיאומי לישראל.