י צא 700 בסוף, אני מקווה שזה בסדר.

עצבים על המחשב (צילום: jupiter images)
צילום: jupiter images
אחד החוליים הקשים שהמדיה הדיגיטלית עדיין נושאת עמה במאה ה-21 הוא כפתור ה-Reply to All בתוכנות וממשקי כתיבת אימייל, בפייסבוק, ובמקומות אחרים, שבוודאי אינני יודע עליהם, ועם זאת אני משוכנע, בשל "וייב" פנימי, אפשר לומר, שהם קיימים.

נתחיל בסוף: זה בוודאי קרה לכם. קיבלתם מייל ארוך כאורך הגלות בגלותה, מכותב לאינספור אנשים שאינכם מכירים ובוודאי אינכם מעוניינים להכיר, לא בשעה הזו של הבוקר, בעניין שאינו מעניין, ובנושא שאינו נושאי. פשוט תכתובת פטפוטית אינסופית שממשיכה מכוח האנרציה של עצמה. זה אולי חוק פיזיקלי, אבל עם כל הכבוד לחוקים פיזיקליים, המקום שלהם אינו בתיבת המייל שלכם. לה, להבדיל מהיקום, יש מקום מוגבל.

האשם: חקירה בפעולה

האשם, אפשר לומר, נמצא אצל ראשון המגיבים. הוא שהקליק על תגובה לכולם, לכוווווווווולם, כי כוווווווווולם צריכים לדעת מה הוא אמר. לא מעניין אותו מי מכותב, למה הוא מכותב, ומה בעצם כתוב. מעניין אותו כווווווולם. ובכן, ניוז פלאש: בשביל זה יש טוויטר. שם אני יכול לחסום אותך בכיף. במייל, לעומת זאת, התנהג כמו במסעדה צרפתית: היה מלא פחד, היה עצור, היה קשוח עם עצמך, ואכול את הלובסטר בשקט. אם אתם מבינים למה אני מתכוון.

אבל, וזהו אבל עקרוני, מדובר בטעות. האשם, לכאורה, אינו המגיב הראשון. הוא אינו אלא קורבן של מייל פרוע, חסר עכבות, בלתי מתחשב, שיזם כותב המייל הראשון. זה שכיתב את אינספור האנשים ב-CC במקום ב-BCC. זה שחשף את זהותם של המכותבים.

תארו לעצמכם שהייתם מקבלים הזמנה לחתונה, ועל המעטפה, מאחור, היה כתוב בדיוק מי מגיע. עד כמה זה היה משפיע על הסיכויים שלכם להגיע? אני משער שהדוגמה גרועה, אבל היא משעשעת. וזה מספיק, לפי שעה. מכל מקום, במייל - אין לזה מקום.

הבעיה, אם כן, אינה בפיצ'ר ה-Reply to All. היא בכיתוב של מספר ממוענים למייל אחד. הבעיה היא בכיתוב ה-CC. אז מה עושים?

אז מה עושים: מדריך פרקטי למתכנת העתידי

אפשר לחשוב על כמה דרכים להפטר מן הבעיה הכמעט חברתית הזו. למשל: חלון אזהרה קטן בכל כיתוב למספר ממוענים. "שים לב! אתה הולך לזבל בשכל של לא מעט אנשים. האם אתה מעוניין להמשיך?". במידה והמשתמש אכזר וקשוח לב, הוא יקליק על OK בשמחה. לפיכך, צריך לצרף לכל מייל כזה סיומת אוטומטית: "הכותב הנו אדם רע, אכזר-לבב ובלתי מתחשב. נא להתנהג בהתאם".

דרך נוספת שעשויה להתמודד עם המצב הקיצוני הזה היא כמובן מנגנוני חסימה בצד המשתמש. פילטר בג'ימייל או Rule באאוטלוק שאינם מאפשרים לשום מייל הממוען לאדם נוסף מלבדי להגיע לתיבת הדואר שלי. זה כמובן פילטר אדיוטי, וכל מי שיתקין אחד כזה בוודאי יפסיד לא מעט חומרים שדווקא היו מעניינים אותו. עם זאת, זו דרך. לא צריך לפסול כל דבר על כל פרט קטן.

ישנה, כמובן, הדרך האהובה עלי: נקמה. אם כבר מישהו שלח להם מייל במסגרת Reply to All אינסופי שכזה, שלחו לו בחזרה קובץ מנופח חסר משמעות: winmail.dat, סתם קובץ גרפי, או - מה שכרגע קצת קשה לעשות במסגרת ההגבלות הרגילות - את קובץ הזכרון הוירטואלי של מערכת החלונות שלכם. זה עשוי לסתום לו את הפה, כמו גם את האינטרנט כולו.

דרך נוספת היא כפתור "Ignore All". כלומר, כפתור המנחה את תוכנת האימייל שלכם להתעלם מכל מייל שאינו ממוען בראש ובראשונה אליכם. האמת, שהפסקה הזו היתה נסיון ציני להמציא דרך נוספת להתמודדות עם העניין - אבל יצא רעיון די פרקטי. יש מתכנת בקהל?

ומה בכלזאת אפשר לעשות: ירידה לפסים פרקטיים

אבל ברצינות: ב-1989 נכתב ה-Netiquette, מערכת חוקים אתיים לשימוש באינטרנט. המסמך התמקד, בזמנו, בנסיון להסביר למשתמשי האינטרנט שהאנשים שהם פוגשים במרחב המקוון הם בני אדם אמיתיים, ולכן כדאי להתנהג בנימוס. הגיע הזמן לחזור למערכת חוקיים אתיים כאלה. הגיע הזמן לייסד חוקה למיילים, חוקה למדיה חברתית. חוקה שמסבירה מה מציק ומה מצחיק. איפה הגבולות ואיפה אפשר עדיין לנסות אותם. מסמך שיהיה בעל מעמד משפטי. מסמך שבגינו אוכל לתבוע אותך על כל מה שיש לך, סאקר.

מסמך כזה, אם יופץ ברצינות, יכול להוות כתנאי שימוש לכל תוכנת מייל. זהו מסמך בעל חשיבות חברתית כמו גם אחריות על השפיות הכללית במרחב המקוון. במלים אחרות: אם לא נעשה משהו בעניין, בקרוב כולם ישתגעו. וכדברי דאגלאס אדאמס: יש הטוענים כי כל זה כבר קרה.

 

On May 18, 2009, at 12:29 PM, Jonathan Silber wrote:

הופ, you're it

--------------------------------------------------------------------------------
From: Tomer Lichtash [mailto:tomer@konzepz.com]
Sent: Monday, May 18, 2009 12:29 PM
To: Jonathan Silber
Cc: עומרי פדידה; Ziv Kitaro; Gal Tuttman; Shachar Langbeheim; Keren E; Elkayam Haggai; Tomer Lichtash; eviatar tron; Nir Librach
Subject: Re: מדור חדש ומסעיר: תקלות ממשק

גל, אני יודע שזה מפתה -- אבל אל תלחץ.

On May 18, 2009, at 12:27 PM, Jonathan Silber wrote:

חברים, הבא שלוחץ על כפתור reply to all כותב לי טור בן 800 מילה על למה צריך לעקור את הכפתור הזה מכל תוכנות המייל.

--------------------------------------------------------------------------------
From: עומרי פדידה [mailto:omri.fadida@gmail.com]
Sent: Monday, May 18, 2009 12:26 PM
To: 'Ziv Kitaro'; Jonathan Silber
Cc: ' Gal Tuttman'; 'Shachar Langbeheim'; 'Keren E'; 'Elkayam Haggai'; 'avri rozen-zvi'; 'Nir Yaniv'; 'Tomer Lichtash'; 'eviatar tron'; Nir Librach
Subject: RE: מדור חדש ומסעיר: תקלות ממשק

אני בעד
From: Ziv Kitaro [mailto:ziv@kitaro.co.il]
Sent: Monday, May 18, 2009 12:17 PM
To: Jonathan Silber
Cc:  Gal Tuttman; Shachar Langbeheim; Keren E; Elkayam Haggai; עומרי פדידה; avri rozen-zvi; Nir Yaniv; Tomer Lichtash; eviatar tron; Nir Librach
Subject: Re: מדור חדש ומסעיר: תקלות ממשק

לא בטוח.
אני חושב שזה חשוב שכולם ילמדו להכיר את גל ואותי.
אלא אם אתה נגד גיבוש של הצוות.
אתה לא נראה לי כמו מישהו שמתנגד לגיבושון נכון?
זיו
On May 18, 2009, at 11:19 AM, Jonathan Silber wrote:

אוקי, אנחנו מפסיקים עם הריפליי טו אול בקרוב, כן?

-J

On 18/05/2009, at 11:15, " Gal Tuttman" wrote:

Femoral blood is the best lubricant.

2009/5/17 Ziv Kitaro
גל אני אוהב אותך, אתה היחיד שמבין אותי.
זה כל כך סקסי בעייני שהייתי רוצה לחלל אותך תוך שימוש בזיעה שלך כלובריקנט.
אפשר שהם יבכו דם בכל מקרה?
זיו
On May 17, 2009, at 10:03 PM,  Gal Tuttman wrote:

אתה מתכוון לזעזוע בסגנון האיש-האפור-הוא-טריילר-לסרט-של-דיסני-לעומת-מה-שאני-ואתה-יכולים-לחשוב-עליו, או סתם יבכו דם?

-- Gal Tuttman

"We are fools whether we dance or not, so we might as well dance."