"הפעם הראשונה שהתעסקתי במחשבים. הייתה כשהייתי בכיתה ה', בשנת 1991. למדתי תכנות והבנתי שארצה לעבוד בזה כשאהיה גדולה. הייתי עוף מוזר", כך מעידה על עצמה רותי מרגלית, בת 42 נשואה ואמא לחמישה ילדים מבני ברק.
כיום, מרגלית היא בעלים של חברת סטראטאפ בשם ממביט, זוכת אות הוקרה IT Awards, המפתחת צ'אט-בוטים חכמים ומתקדמים. במקביל, היא בעלת חברת הייטק ותיקה בשם i-rox, הנותנת שירותי פיתוח ומעסיקה כ-200 מתכנתות, נשים חרדיות.
מרגלית נרגשת בשיחת הטלפון, אך היא מעוררת התפעלות. עולם ההייטק זורם בכפות ידיה. "מגיל קטן היה לי מחשב בבית. בכיתה ו' ביקשתי מההורים לשלוח אותי ללמוד תכנות בקורס חרדי לבנות בבני ברק. אהבתי את זה, ועשיתי מדי פעם פרויקטים קטנים של תכנות לעצמי ולמשפחה הקרובה. למשל, אח שלי מנהל כולל, אז בגיל 16 בניתי לו תוכנה לניהול הכספים בכולל. לא דבר גדול".
גדלת בבית חרדי, חשבתי שמחשבים היו אסורים?
"אבא שלי הוא חובב גאדגטים. כשהייתי בת חמש וחצי או 6, בשנת 1986, לא היה לי לאף אחד ברחוב שלנו מחשב, ואבא שלי קנה לי. חיברנו סוג של טייפ ריקורדר, ובעזרת קלטת חורקת המחשב פעל. הייתי מומחית במשחקי המחשב 'שובר קירות' ו'עכביש'".
בשנת 1999 סיימה את לימודיה התיכונים, ובמקביל לסמינר, מרגלית יכלה לבחור בין להיות מורה או גננת. היא בחרה להיות מורה והוציאה תעודת הוראה במתמטיקה, אך במקביל באותם ימים חברת "סיוון" פתחה סניף בעיר בני ברק, ושם למדה קורס בתכנות. מרגלית מציינת שהיא מעולם לא סיימה לימודי תואר במחשבים.
"סיימתי את הקורס בשנת 2000, בזמנו שיא בועת ההייטק. חברה התקבלה לעבודה והמליצה עליי ל-ECTel, והתחלתי לעבוד. הייתי מתכנתת במערכת ניהול טלפוני, עבדתי שם בתשתיות במשך חמש וחצי שנים. במקביל עבדתי גם בתרגול בחברת סיוון, שם גיליתי שרוב הבוגרות לא נקלטות משום מקום", מספרת מרגלית.
"הן לא רצו לעבוד במקומות חילוניים, ולא היה איזון כמו היום, וגם החברות הרגישו שזה לא מתאים להן. גם אותי כמעט ולא קיבלו, הסתבר לי מאוחר יותר. מנהלת משאבי אנוש כמעט עצרה את זה, כי טענה שלא אתאים לתרבות הארגונית. ראש הצוות שראיינה אותי אמרה: 'שלא תבוא לימי גיבוש, אבל כן תתכנת'. בזמנו רק 2 מתוך 30 חרדיות נכנסו לעבוד בתחום. מי שנכנסו בזמנו לעבוד היו רק המורעלות בתחום". בחמש השנים שעבדה בחברה, נולדו לה שתי בנות.
ב-2006 פנתה מרגלית לראש הצוות שעבדה איתה והציעה לה לפתוח חברה במשותף, ואף גייסה משקיע חרדי. כך הוקמה חברת i-rox, שמספקת שירותי פיתוח, ובונה צוותים שעובדים על פרויקטים של לקוחות, חברות הייטק בעיקר.
"פתחנו עם חמש מתכנתות, ועברנו בהתחלה שנתיים קשות. כשהקמתי את החברה, הייתי בהריון השלישי. מסתבר שהיה קשה לחדור לשוק. באותה תקופה התחילו מיזמים של מטריקס לשילוב נשים חרדיות בחברות הייטק. בשנתיים הראשונות רק הפסדנו כסף, אבל אז נכנס פרויקט ראשון גדול, EDS לפני שנרכשה ל-HP, לשירותי בתי הסוהר וזה נתן לנו יציבות. התחלנו מאז להרוויח. גם לגדול", מספרת מרגלית. "היום באיירוקס אנחנו 200 מתכנתות. אנחנו חצי חברה ביטחונית, יש לנו עובדות גם בעולמות הסייבר, לחימה אלקטרונית, לחימה יבשתית. יושבות 20 מתכנתות ורואות במסך מה קורה בטנק".
לאחר הקמת החברה, מרגלית ילדה שני ילדים נוספים, ובסך הכול - תוך עשור חמישה ילדים.
לא הרגשת במרוץ?
"בהתחלה היה קשה וצפוף, אבל היום הקטן שלי בן 10. החיים שלי אחרים. אני יושבת על המחשב. אין לי בית של תינוקות".
עשר שנים אחרי החברה הראשונה, בשנת 2016, מרגלית הקימה חברת סטארטאפ נוספת, תוך שהיא ממשיכה להיות מנכ"לית משותפת ב i-rox. מדובר בחברת ממביט, סטארטאפ בתחום הצ'אטבוטים מבוססי AI, שיש לה לקוחות בישראל ובעולם.
היום בכל שנה מסיימות בבני ברק 300 מהנדסות תוכנה. בשנה הבאה לדעתי יסיימו 500. כמובן שיש בתי ספר נוספים ברחבי הארץ. האם לדעתך החברה החרדית מצליחה להשתלב בעולם ההייטק?
"יש שני סוגים של שילוב חרדים - עובדים חרדים שמשתלבים בחברות הייטק חילוניות וחברות חרדיות. אני למשל, לא אקח פרויקטים בסושיאל או בעולמות הימורים, אשר פחות משתלבים בעולם החרדי. ויתרנו על הרבה פרויקטים, כי לא תמיד העובדות מסכימות לשבת אצל הלקוחות. הן מעדיפות להיות במשרדים שלנו בבני ברק. אני חושבת שאפשר לעבוד בהייטק, ועדיין לשמור על הערכים והמסורת".
ואיך מצליחים לנהל בית עם מספר ילדים?
"החרדים למדו הכי טוב איך לנהל בית ועבודה. יש חלוקה ברורה מאוד ומעניינת. הבעלים של הנשים שעובדות הרבה שעות מחוץ לבית, הם שותפים מלאים שלהן, וזה משותף לכל הזרמים, אפילו להכי אדוקים. הכול מאוד מאורגן. יש הפסקה בלימודי הכולל של הגברים בין 13:30 ל-15:00 או 15:30, ואז האישה מגיעה כבר הביתה. התקן אצלנו במשרד הוא של שבע-שמונה שעות. אבל כשהאישה עובדת שבע שעות - זה שבע נטו, כי היא מרוכזת כולה בעבודה. אין פייסבוק, אין וואטסאפ, אוכלים ליד המחשב וחוזרים בצהריים לבית. הן עובדות יותר יעיל. היום עם העבודה ההיברידית, נהיה קצת יותר גמיש".
ומה התוכניות לעתיד?
"אני שואפת להתרחב גיאוגרפית לירושלים. אין שם כמעט מקומות עבודה מותאמים להייטק לחרדיות. הן מתקשות למצוא עבודה. כמו כן, לפתוח מחלקה נוספת, ולהתעסק בענן מבחינה טכנולוגית".
מרגלית היא אחת ממשתפי כנס DoScover, המוקדש כולו לפיתוח עולם ההסטראטאפים והחדשנות במגזר החרדי בישראל, שייערך ב-14.9.2022 בבנייני האומה בירושלים, ביוזמת קהילת DDoS ובשיתוף משרד עו"ד גרוס. בכנס ישתתפו בכירים בעולם ההייטק, בהם דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, זוהר לבקוביץ, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון, פרופ' שלמה קאליש, יזם חרדי ומבכירי ענף הון סיכון בארץ ועוד.
"כנס 'DoScover' מהווה הזדמנות ייחודית להיחשף לעולם היזמות בהיי-טק, לגלות ולהכיר את "השטח", ואת ההייטקיסטים במגזר החרדי שיוצאים מאזור הנוחות שלהם ולא מסתפקים רק במעבר לעולם הייטק, אלא קופצים למים העמוקים והסוערים של עולם היזמות", אומר אריק לוזון, מנהל תחום היזמות בקהילת DDoS. "זו ההזדמנות להתחבר ולשתף פעולה עם יזמים חרדים, שמוותרים על האפשרות להשתלב בתחום ההייטק כשכירים בחברות קיימות, ובוחרים להעז, לקחת את הרעיון שלהם צעד אחד קדימה, ללכת בגדול ולהגשים את החלום".
"מטרת הכנס היא ליצור פסגה שכל יזם חרדי יישאף להגיע אליה. הגיע הזמן שהציבור בישראל יגלה את הפוטנציאל העצום שיש במגזר החרדי, ולא רק את מה שבדרך כלל רואים בחדשות. תעשיית ההיי-טק נפתחת יותר למגזר, ומגלה לאט לאט את האיכויות והיכולות של עובדות ועובדים מהמגזר החרדי", מוסיף מני מעטוף, מנהל קהילת DDoS. "תפקידנו בקהילה הוא לעזור לתעשייה לגלות נכון את הציבור החרדי, ולגשר על הפערים החברתיים הקיימים. אנחנו עוד בתחילת הדרך וברוך השם, כבר רואים פירות של הפעילות שלנו ושל כלל הארגונים שמתעסקים בתחום".