עם תחילת מבצע צוק איתן אלפי אזרחים הורידו את אפליקציית "צבע אדום" המתריעה בפני נפילות טילים. משתמשים רבים שלא הצליחו לשמוע את האזעקות, בין אם בגלל צופרים מרחוקים או מקום עבודה רועש, יכלו להיות בטוחים שהם ידעו בדיוק מתי לרוץ למרחב המוגן הודות לאפליקציה. מה שחלקם לא ידע, הוא ש"צבע אדום" ודומותיה, היתה פרי פיתוח עצמאי - ולא יישום רשמי של פיקוד העורף, שעומל כבר שנתיים על מערכת התרעה דרך הרשת.
יש לכם אפליקציה שתשנה את העולם? הירשמו לתחרות האפליקציות של ישראל >>
המצב האבסורדי הזה מתאר בצורה הטובה ביותר את הפער בין כמות המידע הזמין לציבור לבין מה שעושים איתו בפועל, שזה בגדול - לא הרבה. כדי להבין זאת טוב יותר, צריך לחזור יותר משנתיים אחורה.
במאי 2012 הושק בחגיגיות אתר אתר Data.gov.il שמאגד מאגרי מידע רבים החיוניים לתועלת הציבור. הודות למאגרים אלו, יכלו מפתחי האפליקציות להנגיש בצורה נוחה מידע עדכני וחיוני לציבור, למשל - איך מגיעים ממקום למקום בתחבורה הציבורית, היכן מפוזרות בארץ אנטנות סלולריות ואפילו - איזה שאלות מופיעות במבחן הנהיגה העיוני (תאוריה).
עם הזמן המאגרים גדלו וגם האפליקציות הפכו יעילות יותר, ובכל זאת - אם בוחנים את מספר האפליקציות ואת אתרי האינטרנט שעושים שימוש במאגרי המידע הללו, מגלים כי היוזמה אמנם ברוכה, אך בהשוואה לשימוש שעושות מדינות אחרות במאגרי מידע ממשלתיים – יש לנו עוד הרבה מה ללמוד.
הכל קיים - לא הכל נגיש
בשלב זה סביר לניח שרבים מכם מכירים את Moovit, אפליקצייה שמספקת למשתמשים את זמני ההגעה של התחבורה הציבורית בזמן אמת. אפליקציה קצת פחות מוכרת היא אפליקציית telobike, שתסייע לכם באיתור תחנות שירות האופניים התל-אביבי "תל אופן". שתן האפליקציות הללו הן דוגמאות טובה לשימוש יעיל במאגרי מידע ציבוריים המסופקים לציבור על ידי הרשויות באמצעות ממשק API.
API הן ראשי התיבות של Application Programming Interface, הכינוי הטכנולוגי המקובל לערכת קוד מוכנה הכוללת את המידע הבסיסי הנדרש למתכנת מבלי שיצטרך לכתוב אותו מחדש. מפתחי שירותים רבים משחררים ממשקי API בכדי שמתכנתים יטמיעו אותם ביישומים עצמאיים ובכך שני הצדדים מרוויחים: ספקי השירות (במקרה שלנו, הממשלה) מרוויחים הפצה ושימוש נוספים בשירות, בעוד שהמתכנת מתרכז בבניית האפליקציה ולא מבזבז זמן על הדרך להשיג את המידע.
הקמת אתר Data.gov.il לוותה בציפייה שמפתחים רבים יעשו שימוש במאגרי המידע ויבנו אפליקציות רבות שירכזו לנו מידע ממשלתי חיוני, אך כמו שאנחנו למדים מ"צבע האדום" - לא כך הדבר. נכון להיום מעט מאוד יישומים עושים שימוש במידע הזה ונשאלת השאלה מדוע?
מקובץ אקסל - לאפליקציה
אחת הטענות שעלתה עם פתיחת המאגר היא שבבסיסה היוזמה מבורכת, אם כי דרושים עדיין משאבים רבים כדי לרכז את המידע ולהנגישו לציבור באמצעות אתר או אפליקציה. בתחקיר שערך עומר כביר בבלוג כביריזם צוטט מנכ"ל Moovit (שנקראה אז חברת TranzMate) ניר ארז: "כיוון שהיה חסך במידע, פנינו למשרד התחבורה שאפשר לנו לקבל את המידע לגבי גוש דן. הוא הביא לנו את המידע באקסלים, לא פורמט שמפתח חולם עליו, והיינו צריכים ליצור כלים שימירו את המידע לסטנדרטים בינלאומיים".
"אחרי שפיתחנו את האפליקציה", ממשיך ארז, "והדגמנו אותה לכמה אנשים במשרד התחבורה הם הסכימו לשתף ולהעביר מידע ארצי בצורה קבועה, אבל עדיין בפורמט אקסל ורק קווי אוטובוסים. את המידע על אמצעי התחבורה האחרים – רכבת, רכבת קלה, ובעיקר קווי מוניות שירות אוספים – עובדי החברה באופן ידני". במילים אחרות, המידע אמנם זמין, אבל כדי להטמיע אותו באפליקציות, המפתחים צריכים קודם כל להתאים אותו. והנה כבר התהליך הופך לפחות אטרקטיבי.
על רשויות מקומיות וחופש המידע
פרט למדינה, גם מהרשויות המקומיות מצופה שתירתמנה למאמץ חופש המידע. הדרישה הבסיסית מהן היא לפרסם דו"חות ומאזנים מעודכנים בצורה מקוונות. לצערנו, כיום יש רק עירייה אחת שמשתדלת לעמוד בדרישה זו, והיא תל אביב.
לעיריית תל אביב למשל יש 15 מערכי מידע שכוללים, בין היתר, את רשימת המרפאות בעיר, מתקני כושר, חניונים ציבוריים ופינות לשחרור כלבים. בתחילת 2013 העירייה אף הגדילה וערכה תחרות לפיתוח אפליקציות על פי מאגרי המידע המקוונים שהיא מפרסמת, במסגרתה הוגשו 72 אפליקציות, ו-32 מהן עלו לגמר.
אפליקציית מוביט המפורסמת השתתפה בזמנו בתחרות האפליקציות של העירייה, וזכתה בתואר "אפליקצית התחבורה הטובה ביותר. גם אפליקציית "המלחמה הבאה", שמשתמשת במאגר המקלטים בכל הארץ כדי להכווין אתכם אל המקלט הקרוב ביותר בזמן אזעקה, קטפה את אחד הפרסים בתחרות.
הצטיינותה של עיריית תל אביב מועילה מאוד לתושביה, אך באותה הנשימה היא מבליטה את חוסר הפעילות של רשויות מקומיות אחרות בארץ. מדוע הן כל כך מתקשות לספק את המידע החיוני?
תשובה אחת לשאלה זו נעוצה בחוסר מודעות הן של האזרחים והן של הרשויות עצמן. עמותת שבי"ל (שקיפות בין לאומית) בישראל מפרסמת זו השנה החמישית את דו"ח מדד השקיפות. לפי ממצאי הדו"ח האחרון 94% מהרשויות אינן מפרסמות פרוטוקולים הנוגעים למכרזי העירייה ו-84% מהן נמנעות מלפרסם את תקציב העירייה בפורמט נגיש לציבור. אם מידע כזה חסר, ודאי שיהיה קשה למפתחים לבנות כלים שונים שיועילו לציבור.
בהשוואה לעולם: מקום 15 מתוך 70
אז עד כמה המצב גרוע? נאמר זאת כך: על פי מדד בין-לאומי הבוחן את פתיחות המידע ברחבי העולם, ושנערך בשנת 2013, דורגנו במקום ה-15 מבין 70 המדינות שנבדקו. אם ננתח את קטגוריות המידע החופשי נגלה כי לוחות הזמנים של התחבורה הציבורית, פרסום תקציב הממשלה ותוצאות הבחירות – כולם קיבלו ציון של 70%. לעומת זאת, בשימוש בתקציב הממשל (5%) ברישום חברות (30%) ובחקיקה (45%) – יש לנו עוד מה להשתפר.
דו"ח אחר בחן גם את מדדי המוכנות, ההטמעה, ההשפעה ואיכות המידע. מתוך 77 מדינות שנבדקו, דורגה ישראל במקום ה-18 בעולם בשנת 2013, ובמקום הראשון במזרח התיכון. מבחינת איכות הנתונים דורגה ישראל במקום ה-17 עם ציון של 65.
מעבר לים מגיעים רעיונות נוספים לשימוש במאגרי המידע הפתוחים: אפליקציית Bike Hub מסייעת למבקרים בלונדון, שבבריטניה לתכנן מסלול לטיול אופניים בעיר. אלו המעוניינים בכך יוכלו להשתמש בשירותי הניווט הקולי שמספקת האפליקציה. הרוכבים יאהבו במיוחד את שירות הניווט באמצעות התראות רטט שחוסכת את הצורך להביט במסך הנייד ואת היכולת למפות את חנויות האופניים הקרובות. כמובן שהשירות מתבסס על פרויקט מאגרי המידע הציבוריים בבריטניה ועל "חכמת ההמונים" – עדכוני המפות והאינפורמציה הנוספת מצד המשתמשים.
דוגמה נוספת: שירות FlyOnTime האינטרנטי מבוסס על סטטיסטיקות בנוגע לנתוני ההמראות בשדות התעופה השונים שבארה"ב. מתוקף סידורי האבטחה הקפדניים, נרשמו שם עיכובים רבים בהמראות. אם אתם מעוניים לתכנן היטב את מסלולי הטיסה שלכם, ודאי תמצאו באתר הבא כשימושי ומועיל.
קצת חינוך לא יזיק: אתר Sage, המבוסס גם הוא על מאגר מידע ממשלתיים, מסייע להורים לחפש בית ספר עבור ילדיהם בעיר ניו יורק. בתי הספר יוצגו למשתמש ביחס למיקומו, וכן יוצג מידע נוסף בדבר ממוצע הציונים של התלמידים, התפלגות אתנית של הילדים ועוד. גם שוחרי ההשכלה הגבוהה לא יצאו נפסדים: שירות College Navigator יכוון אתכם לאקדמיה המתאימה בדיוק עבורכם מבין 7,000 מוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב.
לסיכום, נראה כי ביחס לעולם מצבנו לא כל כך גרוע, וכי ליוזמת "הממשל הזמין" ישנו פוטנציאל הן בפן הכלכלי והן בפן השירותי. בעבר מרבית המאגרים היו מבוססים על קבצי אקסל, דבר שמקשה על עבודת המפתחים. כיום ניתן לראות מאגרים בתצורות יותר מגוונות, אך נדרש שהשיפור באופן הטכנולוגי שבו מוצגים הנתונים יהיה רוחבי ואחיד. כמו כן, דרושה מודעות רבה יותר לחשיבות המאגר, הן מצד הרשויות, המפתחים וגם המשתמשים. קומץ הדוגמאות שהובאו מן העולם רק פותחות צוהר לאופן בו המאגרים הממשלתיים יכולים לתרום לתחומים רבים. ואין לשכוח כי מרבית הרעיונות מגיעים מ"חכמת ההמונים". אז מה דעתכם? יש לכם רעיונות לאפליקציות המבוססות על מידע ממשלתי?