החיפוש אחר סוד חיי נצח אינו חדש אך יש סיכוי שבשלושים השנים הקרובות, אחרי אלפי שנים של חיפושים, הסוד יחשף. כמו דברים רבים אחרים בעולם המודרני הסוד לא מגיע ממעבדות האלכימאים וחוקרי הנסתר אלא מהקוסמים של המאה ה-21 - אנשי המדע שבשנים האחרונות הובילו פיתוחים ומחקרים המביאים אותנו לעידן בו לא רק שניתן יהיה להשיג חיי נצח אלא שהחיים האלו יוגדרו מחדש ויציגו לא מעט אלטרנטיבות למה שאנו מכירים כאנושי.
העתיד כבר כאן
ב-2005 נתן פרופסור אוברי דה גריי מקיימברידג‘ הרצאה מאלפת ל-TED בה הכניס את הזקנה לאותה המסגרת של שאר המחלות שהגזע האנושי מנסה לחסל. "האם יש מישהו בקהל שחושב שמלריה היא דבר טוב?" הוא שאל. הזקנה, אומר אוברי, הרגה הרבה יותר אנשים מאשר המלריה. אם כן, מדוע אנחנו נלחמים במלריה אבל לא בזקנה? אולי כי הזקנה נראית לנו כמו גזירת גורל. ככה זה.
למה להלחם בזקנה?
כולם מזדקנים ומתים בסופו של דבר. זהו תהליך טבעי שקיים בכל מקום בטבע. בלי הזקנה העולם כולו היה סובל מפיצוץ אוכלוסין וכולם היו מתים מרעב ומחלות ומלחמות על טריטוריה. לא שזה לא קורה גם ככה, כן? אבל אם נצעד במורד שביל ההיגיון הזה נוכל לשאול למה אנחנו מתעקשים לעוף כאשר הטבע לא חנן אותנו בשום דרך טבעית לעשות זאת. אחרי הכל אריות לא מחליטים לעוף, כלבים לא מפליגים ללב ים, עיטים לא חוצים את האטמוספירה אל החלל. אבל בני אדם כן. במאתיים השנים האחרונות מיגרנו מחלות, הצלחנו להגיע לירח, אנחנו מתקשרים האחד עם השני בעזרת מכשירים אלחוטיים גם מהצד השני של העולם. בני האדם כבר מזמן לא חיים במסגרת שהטבע הציג להם, הפסקנו לעשות זאת ביום בו האדם התבוני הראשון הבין שהוא יכול להדליק אש ולייצר נשק ובגדים נשק ובגדים ולשרוד זמן רב יותר משיכול היה בלעדיהם.
למעשה, אם נביט טוב בחוט השני שחוצה את ההיסטוריה נוכל לומר בוודאות שאין דבר טבעי יותר לאדם מאשר לכבוש כל מגבלה שהטבע הציג לייצורים אחרים.
אז מהן האלטרנטיבות בדיוק?
יש מספר דרכים בהם נוכל להאריך את חיינו. חלק מהדרכים נשמעות טבעיות יותר וכוללות שימוש בחקר הגנום האנושי. דרכים אחרות נשמעות מוזרות וכוללות העתקה של המוח האנושי והאישיות של האדם אל שבב מחשב. נכון לנקודת הזמן בה אנו חיים שתי האלטרנטיבות קבילות. זהו רק עניין של זמן לפני שנוכל לומר מה תהייה האפשרות שתגיע קודם.
אחד מהאנשים שמובילים את הדעה הזו הוא ריי קורצוויל. בספרו "הסינגולריות קרובה" (שייצא בעברית בשנה הבאה) מתאר קורצווייל, שנחשב לאחד מהממציאים החשובים והמשפיעים של תקופתנו, כיצד השילוב בתחומי המחקר השונים יכול להוביל לכך שבני האדם יגיעו ויחצו את נקודת השינוי הבאה באבולוציה האנושית, נקודה שאחריה המושג אנושי ישתנה ללא היכר. בספר מתאר קורצוויל לא רק את התאוריות שלו לגבי היכולת להתגבר על המוות אלא גם מתווה את מפת הדרכים הכוללת לא מעט פיתוחים והמצאות שכבר נעשו או נעשים בשנים אלו.
קורצוול לא חושב שהרעיונות שלו הם חזון לעתיד רחוק. למרות גילו הוא בהחלט רואה את עצמו מצטרף לגזע האנושי החדש שיצוץ בעשורים הקרובים. הוא שומר על גופו, דואג לאורח חיים בריא ומצפה להנות מפירות המדע שיאפשרו בתחילה להאריך את חייו ולאחר מכן לחיות לנצח. כמו קורצוול, גם אוברי שוקד על מציאת הפתרונות לחיי הנצח. בניגוד לקורצוול אוברי לא חושב שאנחנו עדיין קרובים מספיק, אבל בהחלט מאמין שהדבר עוד יקרה בזמן קצר משנדמה. האפשרויות שהשניים חוקרים ומציגים כוללות פתרון שיגיע מהמחקר הגנטי. זיהוי הגנים האחראים על הזדקנות יכול, בתאוריה, לעזור ולהפיק חומרים שיחסלו אותם או יאטו אותם. בכל תא מתאי גופנו יש מנגנונים שאחראים על ההזדקנות. אם נדע את מי מהם להקפיא נוכל להמשיך ולחיות לנצח תוך כדי שהתאים ממשיכים להתחדש ללא קץ. תרפיה גנטית נמצאת כבר היום בשימוש במלחמה בסרטן ומחלות אחרות.
מדענים מדברים על כך שהדבר האמיתי שמגביל אותנו מלבחור את המבנה הגנטי של הילדים שלנו אינו המדע אלא החוק והאיסור שקיים בהתערבות שכזו. אם נבחן את הסיבה לכך שהחוק עדיין נמצא שם נגלה שאלות סבוכות של מוסר, חלקן מבוססות על הלכי רוח ויקטוריאנים שזמנם עבר וחלקם בפחד מפני ניצול לרעה של טכנולוגיה כזו. יחד עם זאת, אין ספק בעיני איש שהיכולת של המדע למגר פגמים גנטיים מעוברים והמלחמה במחלות היא דבר שמותר וראוי ליישם כדי לשמור על חיי האדם. בסופו של דבר מה שיעזור לנו להתקדם לשלב הבא היא ההתמודדות עם השאלות הקשות, בין השאר אלו הקשורות לזהות האנושית.
מעבר לגנטיקה
נראה שלאנשים נוח עם גנטיקה. עם גן הזדקנות, בלי גן הזדקנות, בסופו של דבר מתחת לעור כולנו בני אדם מבשר ודם ועצמות. אבל מה אם האדם שמולנו לא יהיה מורכב מדם ועצמות? בעזרת מדע אחר, מתחום הננו רובוטיקה לדוגמה ניתן יהיה להשאיר אנשים בחיים זמן רב הרבה יותר מאשר היום. למעשה ניתן יהיה להשאיר אנשים בחיים לנצח. ננו-רובוטיקה היא תחום המפתח רובוטים בגודל של מולקולות. אלו רובוטים שניתן יהיה להזריק אל תוך זרם הדם והם ישמרו על הגוף שלנו מכל תקלה. אם יווצרו תאים סרטניים הרובוטים הנאמנים האלו יחסלו אותם מייד. הייתרון על תרופות ברור שכו בראש ובראשונה לא יהיו תופעות לוואי אבל לננו רובוטים יש ייתרון בולט נוסף. הם יכולים לעבוד ברמת האטום ולשנות חומרים כך שהם יוכלו לפרק את התאים האלו חתיכה אחר חתיכה ולבנות מהם משהו מועיל אם יש צורך בכך.
וכמובן, אפשר לחשוב על אנשים שהם בעצמם רובוטים. קורצוויל חוזה שבעשורים הקרובים נוכל להבין את המוח באופן מושלם ולהעתיק את המבנה המורכב למחשב. ברגע שנוכל להשיג את התבונה המלאכותית הזו נוכל להשיג משהו מדהים נוסף - לפחות בתאוריה: להעתיק את המוח האנושי אל תוך מעגלים אלקטרוניים. אם סך כל הזכרונות שלנו והניסיון שלו, כל הידע שרכשנו, הם שהופכים אותנו לאנושיים אז הגזע החדש שיהלך פה עדיין יהיה אנושי אבל גדולים הסיכויים שאנחנו כבר נהייה משהו אחר, מעבר לאנושי - בריאה חדשה עם יכולות שהן מעל לאנושיות.
זו הסינגולריות וזו הנקודה בה נשיג חיי נצח.
השאלה האמיתית היא האם ניתן לזה לקרות וכיצד נגיב לשינויים שהדבר יביא לחברה שלנו.