א מעט גבות הורמו בתעשייה הביטחונית באחרונה, עם היוודע זהות הזוכה במכרז הרחפנים ליחידות החי"ר של צה"ל. אלביט, התעשייה האווירית, רפאל — החברות הביטחוניות הגדולות התמודדו כולן במכרז שפירסם לאחרונה הצבא, לרכש רחפני חי"ר קטנים לצורכי תצפית; לצדן התמודד גם היבואן המקומי של חברת הרחפנים Yuneec. ואולם הזוכה המפתיע היה דווקא סטארט־אפ קטן ולא מוכר מקיבוץ כרמיה מעוטף עזה, בשם קופטרפיקס (Copterpix), שהגיש הצעה יחד עם אלטל מקבוצת מלם־תים. זכייתה של החברה במכרז פורסמה לראשונה ב"ידיעות אחרונות".
טרנד הרחפנים לא פסח גם על הצבא. בשנים האחרונות החל צה"ל לשלב רחפנים קטנים לשימוש ביחידות החי"ר — מדובר במעין "משקפת מעופפת", שיחידה יכולה להרים לאוויר כדי לצפות במה שמתרחש מעבר לשלוחה או למבנה, עבור תצפית ואיסוף מודיעין טקטי.
"הצבא משתמש ברחפנים מסוגים שונים מ–2017, בעיקר רחפנים אזרחיים", אומר גורם בכיר בתחום הרחפנים בצה"ל. "הרעיון הוא לא להשתמש רק בצוותים קרקעיים לצורך תצפית 'מעבר לגבעה', למרחב ההתעניינות, אלא גם בפלטפורמות אוויריות, כמו רחפנים. זה הייעוד, השימוש והמיצוי של הרחפנים. בנוסף, התפתחו יכולות הכוללות ניתוח והבנת המאפיינים של האויב ותוואי השטח, מה שעוזר ללוחמים לבנות תמונת מצב".
לדברי אותו בכיר, כיום משולבים כבר כמה עשרות רחפניסטים בחטיבות החי"ר ובחלק מיחידות השריון בצה"ל. הרחפניסטים הוכשרו והוסמכו בהטסת רחפן, ולוקחים עמם את הרחפן במנשא ייעודי. לאחר ההמראה הוא מופעל בשלט רחוק, ובעזרת אפליקציית ניווט.
רחפנים סיניים עם בעיות אבטחת מידע
הצבא משתמש כיום ברחפנים אזרחיים פשוטים, בין השאר מדגם Phantom 3 ו–mavic pro מתוצרת DJI הסינית, היצרנית המובילה בעולם של רחפנים אזרחיים. זה אותו סוג רחפנים שנפוץ כיום באינספור פארקים וחופי ים בישראל, והם עברו התאמות פשוטות ובסיסיות בלבד לצורכי הצבא.
עם זאת, לרחפני DJI נקשרו סימני שאלה הנוגעים לאבטחת מידע. כך למשל, בשנה שעברה הוציא הצבא האמריקאי — שהשתמש לצרכיו ברחפנים של DJI — הנחיה להפסיק את השימוש במוצרים אלה בשל "חשש לחורי אבטחת סייבר". הצעד הזה קשור כמובן לחשש הקבוע של הממשל האמריקאי כי מידע שאוספת חברה סינית עלול להגיע בסופו של דבר לידי הממשל הסיני.
עוד ב-TheMarker
"אלקסה – תראי לי בבקשה חדשות"
לידיעת גנץ: רוב אפליקציות האנטי וירוס באנדרואיד אינן יעילות - אילו הכי מומלצות?
בשנה שעברה חשפה צ'ק פוינט הישראלית חולשת אבטחה ברחפני DJI, שאיפשרה תאורטית להאקרים לפרוץ לחשבונות האישיים של מפעילים הרחפנים, ובמקרים מסוימים להשיג בזמן אמת גישה למידע ברחפנים ואף לקבל שידור חי של וידיאו וקול.
החשש הוא שהרחפנים של DJI אינם מתאימים לשימוש צבאי, כי רמת ההצפנה שלהם אינה מספיקה. "התקשורת שלהם לא עוברת בלמ"ס (בלתי מסווג)", אומר גורם בענף. "הצבא הצטייד בהם כפתרון זמני מהמדף, אך הפתרון הזה התארך כי לקח לצבא זמן להגדיר את צרכיו".
בתגובה לדברים אומר הגורם הבכיר בתחום הרחפנים בצה"ל כי "הגופים הטכנולוגיים ערים לנושאים הללו. התאמנו את התרגולות ואת טכניקות ההטסה לאיומים ולסיכונים סביב העניין. לקחנו בחשבון את השיקולים".
"אנחנו בונים טווח רחב של רחפנים"
כך או כך, בצה"ל מעוניינים להצטייד כעת ברחפן חדש, הכולל גם יכולות הצפנת תקשורת מתקדמות ברמה צבאית. לפיכך, פירסם משרד הביטחון את מכרז עוז, שבו זכתה כאמור חברת קופטרפיקס. החברה הוקמה ב–2013 ועסקה במקור בשירותי הטסה וצילומי אוויר. בשנים האחרונות, היא נכנסה לתחומים נוספים.
מנכ"ל החברה, אלון סבירסקי, מסרב בתוקף להתייחס לכל נושא שקשור למכרז ולצבא. על פעילות החברה הוא מספר כי: "אנחנו חברה שמתמחה בפרויקטים ייעודיים למשימות מיוחדות — כמו אבטחה ופטרול עבור יחידות עלית ועבור משרד הביטחון. בין הלקוחות שלנו, חברות מובילות בתעשייה הביטחונית. אנחנו מונים כ–20 עובדים, וגייסנו מהמדען הראשי 2 מיליון דולר. בשנה הבאה מקווים לשווק את הרחפנים גם בחו"ל".
רבים מאנשי החברה, כולל סבירסקי עצמו, הם יוצאי חיל האוויר. על פי אתר החברה, בראשה עומדים גם סמנכ"ל התפעול רונן דיקר, ואלעד שומן, שניהם שירתו ביחידת המזל"טים של צה"ל, וכן אלי סייג, בוגר ממר"ם. לפי החברה, העובדים הם מהנדסים בעלי ניסיון בכלי טיס בלתי מאוישים. סבירסקי עצמו היה בעבר מנכ"ל חברת דאטה־מיין שנמכרה ב–2010 למלם מערכות מקבוצת מלם־תים, שניגשה למכרז יחד עם קופטרפיקס.
מעבר לשירותים שהיא מספקת, קופטרפיקס מתגאה בכך שהיא גם מפתחת ומייצרת את הרחפנים בעצמה בסדנה שלה. לדבר סבירסקי, החברה מרכיבה אותם באמצעות שימוש ברכיבים אזרחיים של יצרנים חיצוניים — כמו מחשב הטיסה — לצד תוכנה וטכנולוגיה נוספת שפותחה בתוך החברה.
"אנחנו בונים טווח רחב של רחפנים, מרחפני מיקרו ששוקלים 250 גרם ויכולים לשהות חצי שעה באוויר ולבצע משימות פטרול יום ולילה, ועד כאלה ששוקלים 40 ק"ג ויכולים לסחוב ציוד של 11 ק"ג למשך 44 דקות", אומר סבירסקי. הרחפנים מצוידים במצלמות יום ולילה, עיבוד תמונה מתקדם, יכולת נחיתה מדויקת ועוד.
גברה על החברות הביטחוניות הגדולות
הזכייה של קופטרפיקס במכרז היתה מפתיעה, בוודאי כמשווים אותה אל מול היכולות, הניסיון והיקף הייצור של החברות הביטחוניות הגדולות. אלביט, למשל, זכתה ב–2017 במכרז הרחפנים צור, עבור רחפנים גדולים ומתקדמים — שלפי פרסומים, אמורים להיות בעלי יכולות איסוף מודיעין מתקדמות, נשיאת ציוד ויכולת טיסה לזמן רב. גורם בענף תהה כיצד יכולה לזכות במכרז כזה חברה קטנה כמו קופטרפיקס עם יכולות ייצור מוגבלות.
סבירסקי מסרב בתוקף להתייחס לטענות הנוגעות למכרז, אבל בתשובה לשאלה אם החברה יכולה לעמוד בביקוש לייצור נרחב של רחפנים, הוא אומר: "ודאי, יש קבלן ראשי וקבלן משנה, יכולת ייצור מלאה, ויש לנו כבר הרבה לקוחות".
גורם נוסף המקורב לנושא אומר כי המכרז המדובר היה למעשה רק לפיתוח מערכות ויכולות של רחפן — ללא התחייבות לאספקה בעתיד. הנושא של אספקת הרחפנים עצמם ייבחן רק בהמשך. לפי אותו גורם, משרד הביטחון פירסם בשבועות האחרונים מכרז נוסף לאספקת רחפנים, כך שייתכן שהרחפנים שיסופקו ויפעלו בסופו של דבר ביחידות החי"ר יהיו מדגם אחר. עם זאת, פרטי המכרז עדיין מסווגים, ובמשרד הביטחון סירבו להתייחס לנושא.
חלק מהגופים שניגשו למכרז החדש השתתפו גם במכרז הקודם. למשל, יבואן רחפני Yuneec, יצרנית סינית גדולה של רחפנים אזרחיים, שפיתחה רחפן המבוסס על רחפן 520H של החברה, שהוסב בעלות נמוכה לרחפן צבאי. יכולותיו יכללו בין השאר תקשורת מאובטחת, טיסה שקטה, מצלמה דואלית יום ולילה בפיתוח משותף עם חברת פליר, וגם מצלמת עומק וחיישנים נגד התנגשות, בטכנולוגיית Realsense שפותחה באינטל בחיפה.