נרצחי 7 באוקטובר, לרבות הצעירים שבהם, הותירו אחריהם חלומות גדולים שהם טרם הספיקו להגשים. החלום של סביון חן ז"ל היה להקים סטארטאפ בתחום הגיל הרך שישפר את הקשר בין הורים לגננות, ואחרי הרצח והאסון הנורא, אחותה סתיו החליטה להמשיך את דרכה ולהקים את הסטארטאפ, שיישא גם את שמה של סביון. "חרטתי על דגלי לגעת בנושא הזה, לפתור אותו, ולהקדיש לה את העבודה החשובה הזו", מספרת סתיו בראיון ל-mako.
סביון חן קיפר הייתה בת 31 כשנרצחה במתקפת הפתע בשבת השחורה יחד עם בן זוגה דור חנן שפיר ז"ל בטבח במסיבת "פסיידאק" ליד קיבוץ נירים. היא ואחותה, סתיו קיפר (33) מצורן, גדלו כל חייהן הכי קרוב שאפשר אחת לשנייה. "היא קטנה ממני בשנה וחמישה חודשים אבל גדלנו כמו תאומות, היינו הכי קרובות בעולם. סביון הייתה ילדה מוכשרת ואני זוכרת אותה מציירת עוד לפני שהיא דיברה. היא הייתה ילדה שמחה ושובבה בטירוף. כמו הסטיגמה על אח גדול וקטן, אני הרצינית מבין שתינו והיא הייתה הג'וי והשמחה", מספרת קיפר.
היא מספרת שלסביון תמיד הייתה אהבה גדולה לילדים. "הייתה לה זיקה מאוד גדולה לחינוך ולגיל הרך. היא הייתה במשך הרבה שנים גננת בגני ילדים באזור תל אביב. עד היום אני מקבלת תמונות וסרטונים מכל מיני הורים במהלך השנים. זה מקרה עצוב של מישהי שנולדה להיות אמא ולא הספיקה", מספרת קיפר. סביון הייתה סטודנטית לעיצוב בשנתה האחרונה ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון. "היא נרשמה ללימודים ורצתה להיות מעצבת גרפית. לקח לה זמן להחליט להפוך את האהבה לציור למקצוע".
סביון הכירה את בן זוגה, דור חנן שפיר ז"ל, כשנה לפני האסון. "שניהם היו לבד במשך המון שנים, וכשהם הכירו זה היה סוחף. הם הרגישו באופן מיידי שזה זה, הם לא נפרדו והיו כל הזמן ביחד. חודשיים לפני האסון, הם עברו לגור ביחד בקריית אונו", מספרת קיפר, "ביום שישי הם נסעו למסיבת פסיידאק, מסיבה קטנה ליד נירים. בן הזוג שלה היה הלום קרב מימיו כלוחם בצוק איתן והליין של המסיבה היה של החבר'ה שלו מהצבא. אלה המסיבות שהוא הכי אהב לפקוד, וזו הייתה הפעם הראשונה שהיא הצטרפה אליו".
ב-7 לאוקטובר בשעה 7:03 סביון שלחה בוואטסאפ אימוג'י של לב, אך בשעה 7:12 כבר לא ענתה לטלפון. "בעקבות הודעה שהיא שלחה לחברה ברבע לשבע אנחנו כמעט בטוחים שהם נכנסו למיגונית הראשונה שהם ראו. אין לי מידע מעבר לזה", מספרת קיפר על נסיבות הירצחה.
"לא מסוגלת להתעסק בשום דבר אחר"
כמה ימים לאחר השבעה, התקשרו לקיפר מספר חברות של סביון מהלימודים במגמת אינטרקאקטיב ב-HIT. "הן סיפרו לי שסביון עבדה על פרויקט גמר, אפליקציה לשיפור התקשורת בין הגננות להורים. הן החליטו להוציא את זה לאור לזכרה וביקשו את ברכתי ואת הגישה לעבודה שלה. אמרתי להן שכמובן, אני עוד לא הייתי בכלל בראש לכך, וככה הדברים התגלגלו להם. החברות, מאי ושיר, קידמו את זה ביחד עם עדי קרליץ, ראש המגמה, וגלית קול, ראש מחלקת החדשנות והיזמות. היא הוסיפה אותם לאקסלרטור כדי לעבוד על המיזם", מספרת קיפר.
אחרי כחודשיים שבהם ליוותה את החברות מרחוק, קיפר החליטה להצטרף בעצמה למיזם. "אני מכירה טוב את עולם היזמות והרגשתי שזה הדבר העיקרי שאני צריכה לעשות כרגע - להגשים את החלומות שלה. אני הבן אדם שהכיר את סביון הכי טוב בעולם, ואני יודעת שאחד הדברים שהיא הכי כאבה זה את בעיית ההתעללות בגנים. יש מגמה הולכת ומדאיגה של מקרי התעללויות בתינוקות, והרבה פעמים תינוקות לא יכולים לספר, אז ההורים מגלים רק זמן רב לאחר מכן. יש לכך השפעות לטווח הארוך", אומרת קיפר. "החלטתי שאני לוקחת את המיזם הזה והופכת אותו למשהו עם אימפקט חברתי הרבה יותר גדול. אני רוצה שהוא יישא את שמה. חרטתי על דגלי לגעת בנושא הזה, לפתור אותו ולהקדיש לה את העבודה החשובה הזו".
מזה שלושה שבועות שקיפר לוקחת חלק באקסלרטור. "יש טכנולוגיות קיימות של מכשירים סנסוריים שקולטים מדדים פיזיולוגיים, כמו שעון ריצה או שעון מזהה טמפרטורה. אני רוצה לרתום את הטכנולוגיה הקיימת לזיהוי מדדים פיזיולוגיים בזמן אלימות ולחבר אותם לאפליקציה או שעון תומך. הסנסור יהיה על התינוק, כמו צמיד, ויוכל להתריע אם המצב הפיזיולוגי שהוא נמצא בו מעיד על אלימות. כך נוכל להחזיר להורים את השליטה על מה שקורה בגן", היא אומרת ומדגישה, "זו משימת חיי. כעת אני מחפשת שותפים טכנולוגיים לדרך שיחלקו איתי את התשוקה לנושא הזה וירצו לצאת יחד לדרך".
למוצר יקראו kid.keeper, על שם אחותה. "מעבר לזה שהמיזם מקרב לאחותי, הוא יכול לפתור בעיה קשה מאוד וכואבת מאוד שמטרידה את כל מי שהופך להיות הורה בשלב מסוים בחייו", אומרת קיפר. "העתיד שאני מדמיינת הוא שהמוצר הוא חלק בלתי נפרד מחייו של כל תינוק בשנים הראשונות, שהוא מאפשר להורים ללכת לעבודה בנחת ומייצר תחושת רוגע בתקופה הכאוטית הזאת".
"שום דבר לא יכול לשנות את הדרך שבה מתמודדים עם הטרגדיה. הטרגדיה היא פצע, תהום, והתהום הזאת בלתי ניתנת להקטנה. זה מה יש. החור הוא חור, אבל ההתעסקות עם המיזם עוזרת לי להרגיש קצת קרובה לסביון, עוזרת לי להרגיש שאני עושה איתה חסד. אני לא מסוגלת להתעסק בשום דבר אחר, בכנות", מסכמת קיפר. "אני יודעת שבצוואה של אחותי כתוב לי להביא ילדים. תכננו לעשות את זה ביחד ודיברנו על זה המון, ועל זה אני חושבת כשאני מסתכלת על העתיד שלי. להביא ילדים גם בשבילה, ואני מקווה שעד אז kid.keeper כבר יהיה על הגוף שלהם".