ישראלים רבים שעובדים בחברות הייטק גלובליות ומנהלים עובדים באזורים שונים ברחבי העולם חווים מחסומי שפה, תרבות, שיטות עבודה והרבה פעמים – גם אזורי זמן הפוכים.

ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל ודירקטור אזורי אגן הים התיכון ואפריקה, הוא דוגמא לכך. הוא מנהל צוות של 20 עובדים בישראל ו-20 עובדים בחו"ל. אבל איך עושים זאת? "לכולם יש יעדים והם יעדים מדידים. כמו כן הקצאת היעדים צריכה להיות לפי מתודולוגיית ה-smart goaling, שהיא מדידה של תפוקות ולא של תשומות." הולנדר עובד עם שווקים בינלאומיים משנת 2006 ולנוטניקס הצטרף בשנת 2019 כמנכ"ל הסניף הישראלי.

עדי ויטמן, רד האט (צילום: יח"צ)
עדי ויטמן, רד האט | צילום: יח"צ

איך ההבדלים התרבותיים משפיעים עליכם?

"הבדל ראשון הוא איך אנחנו נותנים פידבק לאנשים. בישראל זה מקובל לתת פידבק אבל בקצה השני של הסקאלה זה לא כל כך מקובל. בבריטניה למשל, המשוב מעודן וחבוי כמו סנדוויץ', מתחילים לתת פידבק במחמאות, אחר כך אומרים איפה אפשר להשתפר ומסיימים במחמאות. ישראלי שיקבל פידבק כזה יחשוב שהוא עובד השנה. אצל האמריקאים יש שיטה אחרת, אומרים שלושה דברים חיוביים על כל דבר שלילי שרוצים להגיד. הפידבקים שאני נתתי לאנשים מסביב לעולם בתחילת דרכי נחשבו מאוד בוטים. גם אני קיבלתי ביקורת או פידבק ולא תמיד הבנתי את הסאבטקסט של הדברים.

נושא נוסף בו יש הבדלים מהותיים הוא ביחסים הבינאישיים. בטורקיה אם לא נוצרה מערכת יחסים חברית עם הלקוח אין לך מה לחפש לעשות איתו עסקים. אותו הדבר בניגריה, שם גם צריך להתחיל מבסיס מערכת יחסים בינאישית טובה מאוד. לעומת זאת בארה"ב אין דבר כזה להזמין מישהו לעל האש, החיים הפרטיים והחיים העסקיים הם בהפרדה מוחלטת. נושא שלישי זה הבעת רגש, ישראלים מאוד מוחצנים ורגילים להגיד את מה שאנחנו חושבים, ובקצה השני של הסקאלה, ביפן, הכל מאוד סגור. בעבודה בחברה רב לאומית הדבר הכי חשוב להבין הוא שיש תרבויות שונות, יש כללי משחק מאוד ברורים ואנחנו לא יכולים להחיל את התרבות שלנו על אחרת."

 להתחיל את היום בצהריים

כשכולנו חוזרים מהפסקת הצהריים שלנו, עדי ויטמין רק מתחילה את יום העבודה שלה, ככה זה כשהעובדים שלך נמצאים בצד השני של העולם. ויטמן היא מנהלת בכירה גלובלית של צוות ניהול פרויקטים ברד האט ועובדת בחברה כבר 16 שנים.

"במסגרת תפקידי, אני מנהלת צוות האחראי על חווית העובד ועל המעורבות של מחלקות המחקר והפיתוח. החברה מונה כ-20 אלף עובדים המפוזרים בכל רחבי העולם, מתוכם המחלקות של המרכז והפיתוח מונות כ-10 אלף עובדים. הצוות שלי אחראי על פיתוח של תוכניות ופרויקטים לאורך כל מסלול הקריירה של העובדים בחברה. לדוגמה, כל תוכניות הסטודנטים שלנו, כל מה שקשור לבניית קשרים משמעותיים, עובדים הרבה על פרויקטים בתוך צוותים להגברה של ביטחון פסיכולוגי, עוסקים בתהליכים מחלקתיים המשפרים תהליכים חוצי ארגון וכל מה שקשור לתוכניות גיוון והכלה בחברה".

נבי עזריה, CRO Kaltura (צילום: יח"צ)
נבי עזריה, CRO Kaltura | צילום: יח"צ

האם היו הרגלי עבודה שהיה פחות קל להתרגל אליהם?

"העובדים בכל מדינה הם חלק מהתרבות המקומית של אותה מדינה. בוודאי שיש דברים שצריך להתרגל אליהם, במיוחד כשמדברים עם אנשים מכל העולם. אני הייתי צריכה ללמוד להתאים את סגנון וקצב הדיבור למדינות אחרות וגם לתת לעצמי פידבק. אני ידועה כמישהי שמדברת מאוד מהר, אז מול סין, לדוגמה, הייתי צריכה להתאים את הדיבור בקצב שונה ולהבין שהמקצב שלהם שונה".

איזה הרגל ממדינה אחרת היית ממליצה לעובדים הישראלים לאמץ?

"מאז ומעולם עבדתי בצוותים מגוונים גם בתפקידים האחרים ברד האט. לכל אחד יש זווית אחרת לגבי מה שאנחנו עובדים עליו בגלל מה שגדלנו עליו ובגלל הערכים של כל אחד. לפעמים עובדים עושים דברים בצורה מאוד שונה ממה שאני הייתי עושה. לפעמים את רוצה, כמנהלת, להגיד שזאת לא הדרך הנכונה ובואו נעשה את זה כמו שאני רוצה, אבל זה לא בהכרח נכון. צריך לעצור ולהסתכל לאן זה הולך ואז לעשות התאמות. זה מה שהופך אותנו לצוות מאוד חזק כי יש לנו פרספקטיבה מאוד רחבה".

לא חייבים זום

בחברה בינלאומית שמשרדיה פרוסים מהמזרח הרחוק ועד לאמריקה עובדים מקבלים עשרות מיילים בכל שעות היממה ולעיתים גם מתבקשים להשתתף בפגישות בשעות פחות שגרתיות. משרדי קלטורה פרוסים מסינגפור שבמזרח, דרך ישראל ולונדון ועד לניו יורק, כלומר באזורי שעות עבודה שונים לחלוטין זה מזה, לכן למשל, מפגשי חברה שמתואמים מראש, נערכים בלייב על גבי פלטפורמת הוידאו של החברה, אולם גם מוקלטים ונשמרים בפורטל הוידאו הפנים ארגוני, כך שכל עובד בכל אזור בעולם יוכל לצפות במפגש במועד שנוח לו. בנוסף, כדי לוודא העברת ידע ועידוד מעורבות של עובדים ולקוחות, נעשה שימוש ב-"Kaltura Pitch", פלטפורמת הודעות וידיאו מייל, שנשלחות באופן בלתי אמצעי ופשוט, לעובדים, לצוותי עבודה, ללקוחות, ספקים ושותפים חיצוניים.

"מייל הוידאו אישי יותר, ויזואלי, ברור ומעודד צפייה ומעורבות. גם אותו ניתן לפתוח מכל מכשיר קצה ובכל זמן, וכן להגיב חזרה בשעה נוחה ומתאימה באופן אישי וישיר, או פומבי לכלל הנמענים. כלי זה חוסך את הצורך בתיאום ישיבות רבות ומעניק לעובדים שליטה על ניהול זמנם. ה-Pitch של קלטורה משמש גם לתקשורת בעת גיוס עובדים, ומאפשר תקשורת קרובה ומקרבת הרבה יותר מהודעת טקסט או הקלטה. השולח גם יכול לקבל נתונים וסטטיסטיקות כמו מי צפה, כמה זמן ועוד".

סיון אביהוד, מנכ"לית Link2USA (צילום: יח"צ)
סיון אביהוד, מנכ"לית Link2USA | צילום: יח"צ

לדברי נבי עזריה, CRO בחברה: "מחקרים רבים הצביעו על כך שעובדים, ובני אדם באופן כללי, נמנעים מקריאה של טקסטים ארוכים במייל. לרוב מתמודדים עם הקושי הזה באמצעות כינוס מפגשים, אולם זה כמעט ולא אפשרי כשמנסים לדבר בו זמנית עם עמיתים שנמצאים במזרח הרחוק, בישראל ובאמריקה. הפתרון ההיברידי של מפגשים פיסיים או וירטואליים סינכרוניים, יחד עם האפשרות לצפות בהקלטות של האירועים בפורמט VOD באופן א-סינכרוני, מאפשר לנו להתנהל כחברה גלובלית אחת, ולאפשר לכלל העובדים ברחבי העולם תחושה של עבודה משותפת, למרות המרחק הפיסי. הקרבה נכונה כשמדובר במפגשי אחד על אחד, בפגישות של יחידות עסקיות, באירועי חברה ובאירועי ענק של לקוחות. האפשרות להרגיש קרוב, למרות המרחק ופערי הזמן מצטמצם מבלי לפגוע באיכות חייהם ובאיזון חיי עבודה - בית של העובדים באזורי הזמן השונים בעולם."

איך להרגיל את עצמנו לחו"ל

סיון אביהוד, מנכ"לית חברת ניהול משאבי האנוש Link2USA, המלווה חברות הייטק ישראליות בכניסה לארצות הברית, מסבירה: "הפער הכי גדול בין התרבויות השונות הוא ההתייחסות לכל הקשור לעבודה כפורמלית. בישראל שאתם עושים זום בערב זה מקובל שילד קופץ לתוך הפגישה כי לא סגרתם דלת, בארה"ב לא. מרחב הזום לא הופך דברים שאינם קשורים לעבודה למקובל, כמו רעשי רקע או ילדים ללא סידור. פגישת עבודה זאת פגישת עבודה. בנוסף גם תארגנו סביבת עבודה מוארת, עם אינטרנט יציב לחוויית וידאו חלקה, אפילו צלמו את עצמכם בזום לא בפגישה כדי לבחון איך אתם עוברים במסך. צריך להגדיר מראש מה הימים הארוכים שלכם, כי ישראלים מוצאים את עצמם עובדים בלופ מתיש. הם מתחילים את היום שיש בוקר בארץ, ואח"כ ממשיכים ליום העבודה בארה"ב. צריך לקבוע מראש יומיים ארוכים בשבוע לפגישות אמריקאיות, ואולי גם הפוך אפשר לייצר עוד יומיים בהם הצוות האמריקאי קם יותר מוקדם. בגלל שפגישת הזום נקבעת לשעה פחות נוחה לאחד הצדדים, היא צריכה להיות ממוקדת ויעילה. מומלץ להכין מראש את החומרים הרלוונטיים לפגישה, כמו לשלוח לצד השני מייל עם חומרים מקדימים, אג'נדה לפגישה ולתת זמן לקרוא מראש את תכני השיחה. זה יאפשר לפגישה להיות יותר ממוקדת".

_OBJ

אביהוד מוסיפה: "תזכרו שהזום לא מחליף הכרות של פנים מול פנים, לכן צוותים מבוזרים נפגשים אחת לרבעון או שנה. פגישות פיזיות יכולות להיות גם ישיבה לעבוד יחד ולא רק בילוי, כדי לייצר גם עבודה בדינמיקה אחרת. כשאי אפשר להיפגש פיזית חשוב לעשות לפעמים פגישות זום חברתיות ולא רק פגישות עבודה. אפשר לעשות אחת לחודש פגישות "קפה", זום שלא מכוון על מטרת ומשימות, להזמין לשיחה על נושאים רכים יותר או כדי לגלגל רעיונות."

בעקבות העזיבה המסתמנת של יותר חברות הייטק ישראליות, על רקע המהפכה המשפטית, והישראלים הרבים המחפשים רילוקיישן למדינות כמו קפריסין, יוון ופורטוגל, נראה שהעבודה של חברות שונות במשק יהפכו ליותר ויותר גלובאליות ובהתאם לכך הן ייאלצו להתמודד עם הבעיות המתלוות לעבודה עם אזורים שונים בעולם.