הערב, או מחר, או בכל יום בשארית חייכם, כשתשבו מול הטלוויזיה ותצפו בחדשות, כבר לא תתייחסו אליהן באותה רצינות. לפחות לא אם זה תלוי בחבורת יוצרי המערכונים "תכל'ס", שידועה בזכות מערכונים כמו הפרסומות הפארודיות ל"סעמקום" ו"אנאל בי", המם "למה_טל_למה" ועוד רבים וטובים.
שלשום עלה לעמוד הפייסבוק של תכל'ס סרטון חדש מז'אנר הדיבוב המצחיק אליו נכנסו לפני כשנה וחצי, שלוקח את מהדורות חדשות 2 מהזמן האחרון והופך אותן להזויות למדי. לא לקח הרבה זמן עד שהסרטון הפך לוויראלי, עם אלפי לייקים, שיתופים ותגובות וכ-360,000 צפיות עד כה. אנחנו יכולים רק לנחש שאנחנו לא היחידים שאף החלו לדמיין לעצמם את יונית לוי, משה נוסבאום, אהוד יערי ושאר מגישי וכתבי המהדורה אומרים את הדברים שהודבקו להם בגרסה הפארודית.
שאלנו את רועי מישר, שיצר את הסרטון יחד עם לירון אטיה, כמה שאלות:
- איך עלה לכם הרעיון לעשות דיבוב לחדשות?
"יצרנו בעבר סרטוני 'מה אתה אומר' של משחק כדורסל של מכבי ת"א, של המירוץ למיליון ושל מאסטר שף. משום מה הם מאוד הצליחו והיה ביקוש לעוד. בתקופה האחרונה כל המדינה הייתה כל כך הרבה מול החדשות, והרגשנו שאנחנו חייבים למצוא גיוון כלשהו. חשבנו שיהיה נחמד אם פעם אחת נצחק מהחדשות במקום להילחץ מהן".
- כמה קשה וארוך היה תהליך בחירת הטקסט החלופי?
"קריאת השפתיים היא תהליך ארוך, סיזיפי ומטומטם לחלוטין. אנחנו צופים בכמה דקות מהתכנית ללא סאונד, ומחפשים קטעים שבהם אנשים עושים תנועות ידיים מעניינות או מחוות מצחיקות אחרות. לאחר מכן אנחנו צופים בקטעים קצרצרים של 3-5 שניות בלופ ומנסים להבין מה הם אומרים שם. זה עלול להתיש, אבל כשאנחנו קולטים משהו שיושב בצורה מדוייקת על השפתיים שלהם ויש בו היגיון מסויים, זה רגע של אושר שאי אפשר לתאר. זה כמו לידה של תינוק, רק ממש שונה ולא קשור בכלל".
- כמה זמן לקח להפיק את זה בפועל? כמה טייקים וכמה אימונים?
"ליצור סרטון כזה - כולל הקריאה, הדיבוב והעריכה - לוקח נטו משהו כמו שלושה-ארבעה ימים. הדיבוב הוא החלק הקל יחסית, כי אנחנו לא מנסים לחקות את הדמויות אלא מתפרעים עם קולות שונים ומשונים.
"לדבב חדשות זה קצת יותר קשה מהרגיל, כי לכתבים ולמגישים יש טקסט כתוב שהם מקריאים בקצב מהיר יחסית. ככל שהקצב מהיר יותר, קשה להמציא את המילים החלופיות של מי שאומר אותן. מצד שני, יש בזה כיף גדול, כי הכתבים והמגישים נראים תמיד מאוד רציניים. כשאנחנו מדביקים את הטקסט המגוחך להבעות הפנים הרציניות, יוצא מזה מעדן של דביליות".