אף אחד לא באמת אוהב לקפוץ לביקור אצל הרופא. בין אם מדובר בבדיקה שגרתית ובין אם מדובר בטיפול במחלה – תמיד יתלוו לכך צמד המילים "לא נעים". עידן הרשתות החברתיות מוסיף לאחרונה עוד אלמנט למכלול החששות שאיתו אנחנו מגיעים אל הדוקטור - האם אנחנו עלולים לככב בסטטוס או בציוץ שלו ברשת החברתית?
זה בדיוק מה שקרה לדוגמנית מפורסמת שהגיעה לחדר המיון בבית חולים בשיקגו ביולי האחרון, כשהיא סובלת מהרעלת אלכוהול. אחד הרופאים שזיהה את הפציינטית בעלת הייחוס, ניצל את ההזדמנות לתעד אותה בפוזה פחות מחמיאה, ואת התמונות הוא מיהר לחלוק עם החברים בפייסבוק ובאינסטגרם שלו. מקרה דומה התרחש באוגוסט, כשעובד רפואי במרכז אחר, צילם פציינטית נאה בזווית חושפנית תחת הכיתוב "אני אוהב את מה שאני אוהב". כן העידן הזה מוליד דילמות חדשות לגמרי, כשלצוות הרפואי יש גישה לא רק לגופנו, אלא גם למקלדת ולאינטרנט.
הרופא קרא למטופל "בור ועצלן" בפייסבוק שלו
כ-30% מתלונות הציבור שהגיעו לגופי הבריאות בארצות הברית בשנה החולפת היו בנושא הפרת פרטיות ברשת, 10% מתוכן נפסלו בטענה שמדובר בשיתוף מידע רפואי חשוב, 13% מהסגל הרפואי שם באמריקה כבר הודה שהם משתמשים ברשת כדי לחלוק מידע רפואי.
במקרה אחר שטופל על ידי הפדרציה לרפואה, פציינט הגיש תלונה לאחר שזיהה את עצמו בסטטוס שהרופא שיתף ברשת חברתית. הדוקטור השתמש בתיאורים כמו בור ועצלן, כיוון שזה לא הצליח לשמור על רמת גלוקוז תקינה בגופו. הפדרציה השתמשה בסיפור הזה כדי להמחיש כיצד הרשתות החברתיות יכולת לערער את האמון בין החולים לרופאים.
בבית חולים במיזורי, רופאת נשים שהתייאשה מהאיחורים וההברזות של מטופלת, פנתה אל החברים שלה ברשת ושאלה האם היא מאחרת בשלוש שעות לבדיקה שלה, האם גם היא יכולה לאחר בשלוש שעות ללידה שלה. הפעם, חבריה דווקא הודו על המידע ונתנו לה בראש, אבל זה יכול היה להיגמר אחרת.
כך למשל עובדת אדמיניסטרטיבית בבית חולים ג'קסון במיאמי, החליטה לשתף בטוויטר שלה שמועה שהגיעה לאוזניה בשיחת ברזיה, לפיה המרכז הרפואי שבו היא עובדת פתח את שעריו מחוץ לשעות העבודה רק כדי לטפל בעובד ממשלה, על חשבון משלם המיסים כמובן. היא אולצה להתפטר. בבית חולים בוויסקונסין, שתי אחיות פוטרו בפברואר האחרון, לאחר ששיתפו בפייסבוק תצלום רנטגן של חולה שהגיע, לא נעים, עם אבזר מין שנתקע באחוריו.
גם בישראל להזכירכם, ב-2008, אחות במרכז הרפאוי בני ציון בחיפה הושעתה מעבודתה לאחר שהצטלמה עם פג בכיס החולצה שלה. בסקר שנערך בצרפת ב2011 נמצא כי 97% מהרופאים הצרפתיים משתפים מידע אישי אודותיהם בפייסבוק, ו-59% מתוכם משתפים גם מידע מקצועי. כלומר חולקים עם החברים שלהם מידע אודות המטופלים שלהם.
פרטיות החולה בעידן הרשתות החברתיות מתחיל לחלחל לתודעת הציבור הרחב ובהתאם לצורך בגיבוש נהלים בנושא. אחת החלוצות בתחום הייתה הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סטוני ברוק בלונג איילנד שכבר ב-2010 נאלצה בעל כורחה לגבש מדיניות כשתמונה ובה אחת הסטודנטים מצולם לצד גופה שנתרמה למדע – הפכה לוויראלית.
ייתכן ומדובר בנאיביות טכנולוגית, או שמא ברשלנות, זו שאלה שמטרידה לאחרונה את המגזינים המקצועיים בארה"ב. מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין Teaching and Learning in Medicine קבע כי 63% מהסטודנטים לרפואה ו-67.5% ממשתמשי פייסבוק לא מודעים לכללי הגנת הפרטיות.
מנגד 79% מהציבור האמריקני סומכים בעיניים עצומות על הסגל הרפואי בנושא פרטיות ברשת ובכלל. אבל כדאי שאלו יחשבו שוב, כיוון שאופי שיתוף המידע בימינו, גורם לא אחת לכך שמידע רפואי אודות מטופלים זולג לרשת.
אמנם יש גם שימושים חיוביים לרופאים, כמו איתור פציינטים אובדניים, מידע חשוב או קרובי משפחה של חולים שנבצר מהם להגיב. מקרה חיובי נרשם בעת הפיגוע במרתון בוסטון, כאשר רופאים שנמצאו באזור השתמשו בטוויטר כדי לצייץ על הפיגוע 6 דקות שלמות לפני שהגיעה הודעה רשמית לגורמי ההצלה והביטחון, וכך חבריהם שנמצאו במשמרת בבית החולים יכלו להיערך מוקדם יותר. 6 דקות הן קריטיות במונחים של רפואת חירום.
ועדיין יש החושבים שנושא הפרטיות ברשת הוא כמו טוורקינג, אם נתעלם מהתופעה זה פשוט יחלוף, כמעט 60% מאנשי המקצוע בתחום הבריאות שנסקרו על ידי דוח InCrowd הודו שאין להם גישה למדיה חברתית במסגרות קליניות בעבודה.
ובכל זאת, הסתדרות האחיות האמריקנית, איגוד הרפואה אמריקני וקבוצות נוספות מנסות לנסח כללים לשימוש ברשתות החברתיות בסביבת העבודה. מדריכי שימוש כבר פורסמו בצירוף ססמאות כמו "pause before you post" או "היו מודעים שכל מידע ברשת עובר בין הציבור הרחב".
בישראל ההסתדרות הרפואית גיבשה כבר ב-2011 רשימת נהלים לרופאים ברשתות החברתיות, אולם עיקרם מתייחסים לשיתוף מידע אישי של רופאים ברשתות, בכל זאת ישנו סעיף המתייחס גם לעניין הזה: "הרופא יימנע מלדון ברשת החברתית בנושאים רפואיים אישיים של מי שנמצא בטיפולו האישי".
אבל עד אז, הפרטיות שלנו נתונה בידי אחריותם האישית של המטפלים בנו, קחו זאת בחשבון בפעם הבאה שאתם מבקרים אצל הרופא, והקפידו להיות מודעים לפרטיות שלכם.