את אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות של הכנסת, אנו פוגשים בקומת חדרי הסיעות שבמשכן. בימים רגילים מתכנסים פה חברי הכנסת לצורך הישיבות המפלגתיות, אבל עתה הם אינם והחדרים של ישראל ביתנו, כולנו והמחנה הציוני הופקעו לטובת פעילות הוועדה.
לאור מצבן העגום בסקרים, לא בטוח עדיין שהמפלגות ישובו אחרי הבחירות לדרוש את חדריהן — אך לעומתן עדס נמצאת בתקופת שיא של פעילות: באופן שוטף, הגוף שאותו היא מנהלת מעסיק 30 עובדים בלבד, גם במשרה חלקית; ואולם בשלושת החודשים שלפני הבחירות לכנסת מגייסת הוועדה 1,000 עובדים ומקימה 19 ועדות משנה אזוריות.
בשבועות האחרונים עסקה הוועדה בבדיקת כל האתרים שבהם יוצבו הקלפיות ב–9 באפריל וביידוע הציבור בנוגע לנוהלי הגשת מועמדות להקמת רשימה לכנסת. עד כה, 20 רשימות לקחו טפסים להגשת מועמדות, בהן 11 שכבר היו בכנסת האחרונה ו–9 רשימות חדשות. זה לא הרבה: בשנות ה–90 היו בחירות שבהן רצו 35 רשימות.
עדס עובדת בוועדה 31 שנים. היא החלה את דרכה בה כחיילת משוחררת שחיפשה עבודה זמנית, בדיוק כמו העובדים שהיא מגייסת בימים אלו. משם היא התקדמה באופן הדרגתי עד שהגיעה לראשות הוועדה. זאת מערכת הבחירות השלישית שלה כמנכ"לית.
"הגעתי לכאן במקרה. הייתי חיילת משוחררת והגעתי לעבודה זמנית לתקופת הבחירות, לשישה חודשים. בכלל רציתי ללמוד עיצוב אופנה. זה לא היה בתוכניות שלי. חשבתי שאעבוד פה כמה חודשים, אבל אהבתי את העשייה וכשהציעו לי להישאר באופן קבוע אמרתי לעצמי שיש טעם להישאר פה רק אם אתקדם עד הסוף".
יש הרבה טענות על כך שאפשר להגיע לעבודות הזמניות האלו, טרם הבחירות, רק בקומבינה.
"צריך להפריד בין עובדי ועדת הבחירות המרכזית לעובדי המטות. ליום הבחירות אנו מגייסים יותר מ–40 אלף איש. יש לנו מערכת חדשה ממוחשבת לגיוס, סינון והכשרה של מזכירי ועדות הקלפי. המועמדים נרשמים במערכת הממוחשבת דרך האתר שלנו, עוברים סינון על בסיס לומדה שבוחנת אותם, ואחר כך עוברים ראיון פרונטלי. שלושת חברי ועדת הקלפי שהינם נציגי הסיעות של הכנסת היוצאת מגוייסים על ידי הסיעות — אנחנו רק מעבירים להם את הכסף ומוודאים שאין כפילויות".
כמה כסף מרוויחים?
"חבר ועדת קלפי מרוויח 1,575 שקל ליום הבחירות, ומזכיר ועדת קלפי מרוויח 2,200 שקל — אבל לא מדובר ביום עבודה אחד, יש גם הדרכה. בשני המקרים מנוכה מס של 25% מהשכר".
מהו תקציב ועדת הבחירות?
"283 מיליון שקל — בלי להביא בחשבון את מימון המפלגות או את עלות השבתון למשק".
מה תעשו אם תזהו פעילות שנוגדת את חוקי התעמולה?
"הסמכות השיפוטית של יו"ר הוועדה היא לדון בעתירות המונחות בפניו. אם הוא רואה שילוט לא־חוקי הוא לא מטפל בו באופן עצמאי — מישהו צריך להגיש עתירה, להצביע על הפרה של חוק הבחירות בנוגע לחוקי התעמולה ואם השופט מוצא הפרה של החוק הוא מוציא צו מניעה או קובע קנס שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים".
מה מצב העתירות במערכת הבחירות הנוכחית?
"לפני שתי מערכות בחירות היו 50 עתירות לוועדה, במערכת הבחירות הקודמת היו 55 עתירות — ובמערכת הנוכחית כבר הוגשו 20 עתירות, וזה עוד לפני שכל הרשימות נסגרו ובזמן שיש מפלגות שעדיין עסוקות בפריימריז. אני מעריכה שיהיו הרבה יותר".
במה עוסקות העתירות?
"שימוש בכלי התקשורת, פעילות ברשתות החברתיות, ושימוש במשאבי ציבור — כמו בעתירה שהוגשה נגד בנט שבגינה הוא נקנס ב–10,000 שקל (הפצת תשדיר תעמולה מטעם משרד החינוך ומכספו, שמאדיר את פעילותו של בנט כשר חינוך; ח"ע), על מודעות שלא כדין וסקרים שלא לפי הוראות החוק, ועל שימוש בחיילי צה"ל לצורכי תעמולה".
אילו עתירות יש נגד סקרים?
"עתירות שנוגעות לתקינות הסקר. יש הגדרות ברורות כשמפרסמים סקר, צריך ליידע את הציבור מי הזמין אותו, מי ערך אותו, איזו אוכלוסייה נדגמה ומה מרווח הטעות".
יש עכשיו עתירה של עלה ירוק נגד מכון הסקרים, בדרישה שיפרסמו גם את הנתונים של מפלגות שלא הגיעו לתמיכה של 1% מהמצביעים.
"אנחנו כן מנסים לבצע צעדים מניעתיים בתחום זה. פנינו לחברות הסקרים בנוגע לחובה שלהן, ואנו מנסים ליידע את הציבור על החובה להעביר פרטים".
היתה לכם בשבוע שעבר פגישה עם בכירי פייסבוק ישראל, בנוגע לדרך בה ניתן יהיה למנוע פעילות לא אתית דרך הרשת החברתית.
"לא ארחיב בנוגע לפגישה זו מעבר למה שפירסמנו, אבל יש לנו שיתוף פעולה עם פייסבוק. הם הודיעו שיכניסו כלים שיחייבו את המפרסמים של המודעות לשקיפות. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שזה קורה בהן".
מה מניע את פייסבוק לעשות זאת? זה לא באינטרס העסקי שלהם.
"לאור האירועים שקרו במערכות בחירות ברחבי העולם, כמו ארה"ב וצרפת, הם לא יכלו לעצום עיניים".
מה למדתם מההשפעה הזרה על בחירות במקומות אחרים בעולם?
"למדנו את נושא ההתערבות הזרה בבחירות דרך מתקפות סייבר, ונקטנו סדרה של פעולות. אנו משתפים פעולה עם כל גופי הביטחון הרלוונטיים. נקטנו את הפעולות הדרושות להגנה על המערכות שלנו, אבל אין לנו אינטרס לפרט יותר מכך. אני רוצה להזכיר ששיטת הבחירות בישראל היא ידנית, עם פתק. וזו תקופה שבה אפשר להיווכח מדוע דווקא השיטה הידנית היא נכונה. כיום, באנגליה, צרפת, איטליה ובמדינות מסוימות בארה"ב מצביעים עם פתק. בפלורידה, למשל, הצביעו בעבר באופן ממוחשב וחזרו להצבעה ידנית".
עוד ב-TheMarker
יצרנית הסמארטפונים הגדולה שאתם לא מכירים
חושף פרשת קיימברידג' אנליטיקה מבקר בישראל: "פייסבוק היא נשק"
מעבר להשפעה ביום הבחירות עצמו, אין חשש מהשפעה זרה על התעמולה בחודשים שלפני הבחירות?
"אנו מתייחסים גם לכך בשיתוף הפעולה שלנו עם הגורמים הרלוונטיים".
מה ההבדל הגדול בין מערכת הבחירות הזו לבחירות 2015?
"לכל מערכת בחירות אתגרים שונים. ברמה המנהלית, הפעם היה אתגר של תפעול מערכת גיוס העובדים החדשה, אבל גם סוג העתירות ישתנה בגלל התעמולה באינטרנט והרשתות החברתיות. האתגר הגדול הוא נושא הסייבר, שלא היה בעבר. הסייבר הוא השחקן החדש במגרש מערכת הבחירות וזה עולם שרב בו הנסתר על הגלוי. כולנו מנסים להתמודד אתו ואני מקווה שנתמודד כראוי".
אפשרי לקיים מערכת בחירות נקייה בעולם הזה?
"מה זאת אומרת 'נקייה'?"
כזו ללא השפעה של גורמים חיצוניים, ללא תעמולה מוסווית שמקור המימון שלה לא ידוע.
"אני מאמינה שהפעילות שביצענו בשנתיים האחרונות תניב פרי ותשקף את רצון הבוחר. אני סומכת על הציבור שיידע להבחין בין הדברים, ואני חייבת לציין את שיתוף הפעולה ההדוק עם מערך הסייבר הלאומי ועם האגף המיוחד בתוכו, שמוביל רפאל פרנקו.
"אחת ההחלטות שקיבלנו היתה לעשות קמפיין לציבור, איך להתמודד עם העולם הווירטואלי החדש הזה. איך להבחין האם הפרופיל בפייסבוק אמיתי או פיקטיבי; איך לדעת אם הידיעה שקראת אמיתית או לא, אם זה פייק ניוז. נצא בקמפיין כזה בטלוויזיה וברשתות החברתיות".
ועדת בייניש המליצה ב–2017 לתקן את חוק דרכי התעמולה, אך הדבר לא קרה. האם תיקון כזה היה מקל עלייך ועל הוועדה לפקח על התעמולה?
"ועדת בייניש, שמונתה בתום מערכת הבחירות הקודמת, ישבה על המדוכה שנתיים וביצעה עבודה יוצאת מן הכלל. המטרה היתה לעשות רפורמה בדיני התעמולה ולהתאימם לזמננו. דובר על יצירת שקיפות בתעמולת הבחירות וביטול איסורים שאבד עליהם הכלח, כמו איסור נשיאת לפידים או פרסום מכלי טיס — ועל החלת כללים חדשים במרחב האינטרנטי. דובר גם על ביטול תעמולת הבחירות הממוסדת בשבועיים שלפני הבחירות, וחלף זה לתת ארבע דקות לכל רשימה, לשידור פעמיים ביום. המטרה היתה להמשיך לשמור על תעמולה הוגנת בשקיפות, תוך הקפדה על חופש ביטוי, שוויון הזדמנויות וכבוד האדם. חבל שהרפורמה הזו לא עברה. בהחלט יש לה מקום. אין ספק שזה היה תורם רבות למערכת הבחירות ואני מניחה שהכנסת תשכיל אחרי הבחירות לדון בזה ולקבל החלטות".
הרפורמה נבלמה בגלל התנגדות מצד הליכוד.
"אני לא נכנסת לזה".
איזו שליטה יש לכם בתעמולה? בשעתיים האחרונות לפני סגירת הקלפיות, כל מועמד יכול לשלוח הודעת וואטסאפ או הודעת SMS לבוחרים, לכתוב בה מה שהוא רוצה — ולהטות את הבחירות. אז אולי הוא יקבל קנס של כמה אלפי שקלים שבוע אחרי הבחירות, זה לא ישנה לו.
"אכן, אין שום רגולציה שעוסקת במשלוח הודעות טקסט למכשירים ניידים. אם מישהו יגיש עתירה ליו"ר הוועדה בנושא —בהתאם לצו מניעה להוראות חוק דרכי תעמולה — הוא ידון בזה ויקבל החלטה. יש לו את הסמכות".
את יכולה להבטיח שהבחירות יהיו נקיות?
"אני יכולה להבטיח שהוועדה עושה ותעשה כל שניתן כדי לשמור על תקינות וטוהר הבחירות".
מערכת הבחירות הזו תהיה יותר אלימה, אגרסיבית או מתוחכמת מהקודמות?
"לא אקרא לזה אלימה או אגרסיבית, אבל היא תהיה מעניינת בהיבטים שונים. אני מניחה אני מניחה שברגע שרשימות המועמדים יוגשו, כולם יתפנו מהפריימריז ויידעו מי השחקנים במגרש — נעלה הילוך".
לא קיבלתם עתירות בנוגע לפריימריז?
"זה לא במגרש שלנו. לכל מפלגה יש חוקה משלה, שלפיה היא מנהלת את הבחירות המקדימות שלה".
יש סמכות שהיית רוצה שהוועדה תקבל? סמכות שהיתה משפרת את היכולת שלך להתמודד עם האתגרים?
"כן. הייתי רוצה שהכנסת תדון בהמלצות ועדת בייניש. נושא התעמולה קריטי בתהליך הבחירות וחשוב לדון בהשפעה ובהמלצות הללו, ולקבל אותן".
אז אינך חוששת מהכרעה מוטה בקלפי, בגלל מימון אסור?
"לא. אני מאמינה ביכולות שלנו ובשיתוף הפעולה שלנו עם גורמי הביטחון הרלוונטיים, ומאמנים באזרחים וביכולותיהם להבחין בין הדברים".
בבחירות 2015 נשלחו הודעות SMS ביום הבחירות, שהיטו את הכף לטובת הזוכה.
"אי־אפשר להוכיח את זה".
זה לא היה מקרה של עבירה שהכריעה בחירות?
"העבירה הזו לא כתובה בחוק הבחירות. זה לא הוגדר כעבירה על חוק התעמולה. כאמור, הכנסת תצטרך לתת דעתה על כל העולם הזה שהוא כבר חדש־ישן, אבל לקח לו זמן לחלחל לתודעה".
למה שהכנסת תרצה לעסוק בזה?
"המציאות תחייב אותה. אם לפני 6–7 שנים פייסבוק אמנם כבר היתה קיימת אבל איש לא הבין את הכוח והמשמעות שלה בבחירות, היום זה עולם אחר".
המפלגות שירוויחו מהעולם הנוכחי וינצחו בבחירות לא ירצו לשנות אותו.
"הכנסת מייצגת מגוון דעות, סיעות ורעיונות — ואני מאמינה שיימצא האיזון הנכון".
את מאמינה בדמוקרטיה?
"מאוד. אני נמצאת במקום שמוכיח שיש לנו דמוקרטיה נפלאה ואמיתית. זו לא זכות מובנת מאליה. לשכנים סביבנו אין את זה. לא ברור מאליו שכל אחד מאיתנו יכול לבטא דעתו".
במדינות אחרות בעולם יש מגמה אנטי־דמוקרטית.
"אני שמחה שבישראל זה לא כך. אנו מוכיחים את זה. כולנו נותנים יד למימוש הדמוקרטיה במלוא הדרה".
מה יהיה שיעור ההצבעה, לדעתך? האם הפיצול של מערכת הפוליטית לרסיסי מפלגות יגרום לירידה בשיעור ההצבעה?
"אני מקווה ששיעור ההצבעה יעלה. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות השיעור עלה, אחרי שנים של מגמת ירידה. אני רוצה להאמין שכל אחד מאתנו ישכיל להבין כמה חשוב להחליט מי יישב בכנסת ובממשלה ויקבל החלטות שמגדירות את החיים של כולנו".