הערב (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביחד עם משרדי האוצר והבריאות, הכריז על ההנחיות החדשות במאבק בנגיף הקורונה. בין היתר, הכריז כי ישראל תפעיל לראשונה אמצעים טכנולוגיים, דיגיטליים, שעד היום השתמשה בהם רק למאבק בטרור ולא לצורכי פנים. לצורך כך התקבל אישור ממשרד המשפטים. לדברי נתניהו, מדובר בצעדים לא פשוטים, שכוללים פגיעה מסוימת בפרטיות: "נבדוק עם מי אנשים באו במגע, מה עשו לאחר מכן. זה נותן לנו כלי אפקטיבי לאיתור הנגיף כדי לנסות לבודד אותו". רה"מ הסביר כי הצעד הזה נוסה בטיוואן בהצלחה יתרה.

לפי כל התחזיות, טיוואן הייתה אמורה להיות מוקד ענק של התפרצות נגיף הקורונה, בשל קרבתה הגיאוגרפית לסין והעובדה כי כ-850 אלף מאזרחיה חיים בסין היבשתית, אולם נכון להיום התגלו בטיוואן 50 חולי קורונה בלבד, ואדם אחד שמת מהנגיף. 

ברגע שבסין הודיעו על הווירוס המסתורי שהתפרץ בווהאן, כבר באותו יום החלו הרשויות בטיוואן לסרוק את כל הטיסות הישירות שהגיעו מווהאן ולחפש חולים עם חום. כל נוסע שגילו אצלו סימפטומים חשודים נשלח מיד לבידוד ואזרחי המדינה שחזרו לשם מווהאן היו תחת מעקב הרשויות.

כך מתמודדים בטיוואן בהצלחה עם התפרצות הקורונה (צילום: Chiang Ying-ying, ap)
קורונה בטיוואן | צילום: Chiang Ying-ying, ap

טיוואן הייתה אחת המדינות הראשונות באסיה שהגבילה כניסת מבקרים מווהאן ואחר כך מסין כולה. בימים אלה נדרשים עדיין כל המגיעים לטיוואן לסרוק קוד QR בשדה התעופה ולמלא שאלון רפואי, בעזרתם הרשויות מסווגות את רמת הסיכון שלהם ויודעות כיצד ואחר מי להמשיך לעקוב. כמו כן, הרשויות באי שלפו מהמאגרים הרפואיים את כל החולים שעברו בדיקת שפעת בבתי חולים וקיבלו תשובה שלילית. אותם חולים נשלחו לבדיקת קורונה. מתוך 113 מקרים שנבדקו, אחד נמצא חולה בנגיף.

ב-27 בינואר השלימה טיוואן אינטגרציה בין מאגר המידע של רשות ההגירה והאוכלוסין לבין מערכת הביטוח הרפואי. המשמעות היא שבתי החולים יכולים לקבל באופן אוטומטי את כל המידע על המטופל הכולל את המקומות בהם שהה לאחרונה. בנוסף, ובצד שאולי נראה קיצוני אך יעיל, נציגי הרשויות הגיעו ישירות לביתם של החוזרים מחו"ל או אנשים ששהו בקרבת חולים, כדי לבדוק את מצבם מקרוב. כלומר, הם לא הסתמכו רק על כך שהאזרחים יקשיבו להנחיות, אלא דאגו לאכיפה באופן פעיל ויזום.

יותר מזה - הרשויות בטיוואן לא הסתפקו בשליחת פקחים לאזרחים שאמורים להימצא בבידוד, אלא עקבו אחריהם באמצעות איכון של המכשירים הסלולריים שלהם. הציבור התבקש להתלונן על תסמינים באמצעים דיגיטליים, ואפילו לדווח על אנשים אחרים בעלי תסמינים חשודים. צוותים רפואיים נשלחו לבדוק את כל מי שהיה לו חשד שנדבק בנגיף.

הדרך שפועלת בה טיוואן מושפעת גם מטראומת העבר של מגפת הסארס, איתה התמודדה בשנת 2003, אז הוכנסו יותר מ-150 אלף אזרחי טיוואן לבידוד. בסופו של דבר רק 346 חלו ו-73 מתו. לאחר מקרה זה, הקימו גוף מיוחד להתמודדות עם מגפות, אשר החל לפעול נגד מגיפת הקורונה ב-20 בינואר, היום בו הודיעה סין כי נגיף הקורונה מדבק.

קורונה בישראל (צילום: יונתן זינדל, AFP)
קורונה בישראל | צילום: יונתן זינדל, AFP

אופיר זילביגר, שותף מנהל מרכז להגנת הסייבר, BDO ישראל, מתייחס לנושא הפגיעה בפרטיות האזרחים. "פגיעה בפרטיות היא מצב שבו נאסף עלינו מידע שלא בשליטתנו. מידע כזה יכול להיות מידע על המיקום שלנו, עם מי אנחנו מדברים ונפגשים או כל מידע אחר".

לדבריו, "הסכנה היא שאנחנו לא יודעים מי הולך לאסוף את המידע הזה, למי תהיה גישה אליו ומה יהיו הנהלים שיאפשרו גישה למידע הזה. בטיוואן סימנו בשלב מוקדם את האנשים שחזרו בחו"ל, הצליבו בין מרשם האזרחים לבין מערכות ההגירה. הם סימנו שם אנשים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר לתפיסתם, למשל כאלו שהגיעו מווהאן והתחילו לעקוב אחרי המיקום שלהם, לאן הם הלכו, כמו בתחקורים האפידמיולוגיים, רק בצורה דיגיטלית. זה קורה מהר ובזמן אמת".

לדברי זילביגר, המידע שיאספו עלינו יתבסס בעיקר על איכון טלפוני שיגלה את המיקום שלנו ומידע ממצלמות רכב על הכבישים. ישנה אפשרות טכנולוגית להאזין לשיחות טלפון או אינטרנט שלנו, אמצעים שננקטים במאבק בטרור, אולם זילביגר גורס כי לא סביר שהם יופעלו בהקשר של משבר הקורונה, ואין עדויות לכך שהם הופעלו במדינות כמו טיוואן, שהוזכרה על ידי ראש הממשלה. 

"אני מוכרח להגיד בנימה אישית, זה הגיוני שאזרחים יאבדו את הפרטיות שלהם על רקע עצירה של אירוע טרור או מגפה שמתפשטת. גם הרשויות באירופה ומדינות בארה"ב פרסמו בשבוע-שבועיים האחרונים עוד ניירות פורמליים שעוסקים בשאלה מה מותר ומה אסור לרשויות מדינה לעשות בהקשר של אובדן פרטיות. אני חושב שזה הגיוני להשתמש באמצעים האלה. 

מצד שני, הנושא הזה הוא כדור שלג. ברגע שקורה אירוע תקדימי מסוג זה, הוא עלול לפתוח פתח לשימושים במידע הפרטי שלנו בעתיד, שעד היום לא חשבו בהכרח לעשות. נניח שבמהלך השבועות הקרובים ייצרו תשתיות דיגיטליות חדשות שיאספו מידע על האנשים ויצליבו בזמן אמת. למשל, אין מאגר מידע שמחבר בין המיקום הסלולרי לבין המיקום של הרכב שלנו, ויכולים כעת ליצור מאגר נתונים כזה. השאלה היא מה קורה ביום שאחרי הקורונה? האם אנחנו מוחקים אותו? ברגע שהמידע קיים והתשתיות קיימות, קשה לחזור אחורנית. המפתח הוא לוודא שמבחינה משפטית, הדברים נעשים בצורה מסודרת ובשליטה", אומר זילביגר.