מאז תחילת המלחמה הרשת מוצפת באינספור פייק ניוז ודיסאינפורמציה שרוב הזמן משמשת את הצד השני, אך מנגד, התופעה תורמת גם חלק לא מבוטל לפילוג ולקיטוב בחברה הישראלית. יש לא מעט גופים בעולם שעושים שימוש בכלי הזה ומהווים סוכני כאוס אפקטיביים למדי, כמו למשל רשתות ההשפעה האיראניות שמנסות להעמיק את הכעס והסכסוך בחברה הישראלית באמצעות הרשתות החברתיות.
כעת נחשף מה הציבור באמת חושב על התופעה החמורה - ובעיקר, על מי שאמור לשאת באחריות על הנזק שהיא גורמת. מסקר שערכו בפייק ריפורטר, מיזם המחקר שנאבק בפעילות זדונית ברשת הכוללת קמפיינים לא אותנטיים, הסתה לאלימות, שיח שנאה, קונספירציות ופייק ניוז, עולה כי רוב של הציבור - 96% - חושב שבאחריות הרשתות החברתיות להילחם בתופעות הפייק וההתחזות. לפחות על משהו אחד אנחנו מסכימים.
נתונים נוספים שיש עליהם קונצנזוס בנושא כוללים את שאלת מתן העונשים למי שמפיץ פייק ניוז, כאשר 90% מהציבור חושב שיש להטיל עונשים על מי שמפיץ פייק ברשתות החברתיות, וכמובן הקלות הבלתי נסבלת שמאפשרת להפיץ פייק ניוז - כאשר 97% מהציבור חושב שקל מידי להפיץ דיסאינפורמציה ברשת.
האם הפייק ניוז משרתים רק צד אחד במפה הפוליטית? כאן כבר ניתן לומר שהדעות חלוקות. מצד אחד, שלושת רבעי מהציבור מסכים על כך שברשתות החברתיות פועלת מכונת רעל משומנת, אבל בנוגע לשאלה את מי בדיוק מכונת הרעל הזאת משרתת, הדעות חלוקות. כחמישית (19.9%) מאמינים שהמכונה פועלת לטובת הימין, 29.7% טוענים כי היא פועלת לטובת השמאל. 26.95% מאמינים שלטובת הימין והשמאל במידה שווה.
כ-90% מהנשאלים מסכימים שהרשתות החברתיות הן סביבה מסוכנת, ושיעור דומה של נשאלים מודאגים במידה בינונית ומעלה מההשפעה של הרשתות החברתיות על השיח הציבורי והדמוקרטיה. כתוצאה מכך, רוב הציבור (87%) מעיד על כך שקשה לו לסמוך על מידע המתפרסם ברשתות החברתיות, אך קושי לסמוך על המידע מובהק יותר אצל מי שמשתייך לגוש השמאל (על פי הגדרה עצמית) לעומת המרכז והימין.
בתגובה לממצאי הסקר, מסר מנכ"ל פייק ריפורטר, אחיה שץ, כי "השקר גדל למימדים חדשים שכמותם לא ידענו, וקל יותר לשקר מאשר לספר את האמת. גורמים זדוניים מייצרים שקרים, מפיצים אותם, ומתעלים אותם לזרוע הרס באמון שעל בסיסו כל חברה דמוקרטית בנויה. לא צריך חוות שרתים במוסקבה וטהראן כדי לערער את תפיסת המציאות שלנו. למרות שגם אלה פועלים. לפעמים מספיק אייפון בכנסת ושופר. וכך, מדי יום שקרים מעצבים את הבחירות שלנו, ואת הפוליטיקה שלנו".
עוד אמר שץ כי "מי שמייצר ומפיץ דיסאינפורמציה מסוכנת חייב לשאת באחריות להשלכות הקשות הנובעות ממנה, זאת אכיפה שהמדינה חייבת לדעת לבצע. אבל לא רק, חשוב לחנך את הציבור כדי לפגוע בנו, והן בחינוך הציבור לזיהוי תופעות זדוניות ברשת, כמו גם להגביר את הרגולציה על תאגידי המידע ברשת. על חברות הטכנולוגיה לטפל בפייק ניוז ביד קשה הרבה יותר, אך מי שאמורה לדרוש זאת ממנה היא המדינה. החקיקה הישראלית לא מותאמת למציאות הטכנולוגית של 2024, ועל הממשלה והכנסת להוביל אסדרה של פעילות הרשתות, כדי להגן על אזרחי ישראל גם במרחב הדיגיטלי ולא רק במרחב הפיזי".
הסקר נערך בקרב 501 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. הדגימה בוצעה באמצעות חברת Ipanel בין התאריכים 26-28/3/2024, ניתוח הנתונים: טל אלוביץ - ייעוץ מחקר ומדיניות. טעות הדגימה המרבית +/- 4.38%.