מדינת ישראל משתמשת לא מעט במהלך משבר הקורונה באמצעים טכנולוגיים על מנת לעקוב אחרי התפשטות הנגיף ולאסוף כמה שיותר מידע על האזרחים – אם בשימוש באיכון מבודדי הקורונה על ידי השב"כ או אפליקציית "המגן" שהוציא משרד הבריאות. כבר בשלב בו נכנסה מעורבות המוסד לכל העניין, רבים הביעו התנגדות באשר לאמצעים בהם נוקטת הממשלה לאסוף מידע אשר לא ידוע כיצד נאסף, מה השימוש בו ובאיזה היקף, אך בימים האחרונים מומחי אבטחה טוענים שנעשה אפילו צעד נוסף רחוק יותר מזה, כאשר שר הביטחון נפתלי בנט הציג פיתוח טכנולוגי חדש כדי להילחם בקורונה.
המערכת שהציע שר הביטחון פותחה בשבועות האחרונים, והיא למעשה מערכת של דירוג אזרחים לפי רמת סיכון – לכל אזרח ניתן מספר בין 1 ל-10 לפי הסיכוי שלו להידבק בקורונה, וזאת לפי חישוב של מיקומים באזורים של חולי קורונה מאומתים. לפי הציון הזה יוכלו להורות במשרד הבריאות על מתן בדיקות, כניסה לבידוד ועוד. בנוסף, כך לפי בנט, התוכנה תעזור לזהות אזורים המועדים להדבקה ולבצע בהם סגרים או כמות בדיקות משמעותית.
המערכת מצליבה בין המידע על מבודדי וחולי הקורונה שנמצאים במשרד הבריאות, לבין מאגר המידע על האזרחים הנמצא בידי השב"כ. לשם כך, מבקש בנט את אישור היועמ"ש ואת הסכמת משרד הבריאות.
הקמנו מערכת לאומית לניטור הקורונה, מבוססת AI - בינה מלאכותית.
לדעתי היא המתקדמת בעולם
לכל אזרח בכל רגע יהיה ציון מ1-10 לסבירות שהוא מדביק אנשים בקורונה.
ציון 3 אומר שכנראה אינך מדבק; ציון 9.5 אומר שכנראה שאתה מדבק, ואז נבקש ממך להיבדק עם משטח גרון PCR. pic.twitter.com/mfHKuZBPz2
פרופ' קרין נהון, חוקרת פוליטיקה של המידע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, טוענת ששימוש בתוכנה שכזו הוא לא קו אדום לפרטיות, הוא קו שחור: "הרעיון של בניית מערכת שמדרגת חברתית אזרחים בדמוקרטיה הוא דבר פסול. לאדם אין יכולת לשלוט בציון של עצמו, אנחנו נותנים למערכת הבינה המלאכותית לנבא כמה אדם או אזור הם מסוכנים, ומעל מספר מסוים – לא ניתן לו ללכת לעבודה או נבודד אותו. זו מערכת שלמה שמייצרת שיטות של עונש ותגמול לאזרח על פי דירוג חברתי".
"אם קיבלתי את המספר 9 לא רק אסבול מאמצעי ענישה, אלא גם מסנקציות חברתיות", אומרת פרופ' נהון, "כולם יסתכלו עליי כמו חולת קורונה בפוטנציה. זמן חירום נותן אפשרות להשתמש באמצעים דרסטיים יותר, אבל בין אמצעים דרסטיים לזה? כשיש מערכת כזו זו כבר לא דמוקרטיה".
גם ליעד הרמן, מנכ"ל חברת "סייפהאוס" ויועץ סייבר, מתנגד למהלך: "כשזה מגיע למצב של דירוג וגישה בלתי מוגבלים למידע שלנו, להשתמש באיכונים שלנו, מה אנחנו עושים בטלפון ולאן אנחנו הולכים - יש פה חריגה מסוכנת. בסין יש מערכת שנותנת ציונים לאזרחים טובים יותר. אני לא חושב שזה יגיע לשם, אבל מה השלב הבא? לסמן מתנגדי שלטון? מתן הגישות האלו בצו שעה מבלי שיש תכנית יציאה מסודרת הוא מסוכן".
עם זאת, לא כולם פסימיים – תא"ל (מיל') חנן גפן, מפקד 8200 לשעבר ומומחה סייברטק, אומר שהצלחה של מדינת ישראל – יכולה לעזור להתמודדות עם הקורונה: "לוקחים מאגרים שכבר קיימים בחברות התקשורת ואת מאגר משרד הבריאות, ומצליבים ביניהם. זה המודיעין שהמדינה משוועת לו על מנת לדעת אם ניתן לשחרר את הסגר או לא. כבר בפעילות השב"כ יש הישגים – המערכת מצאה 500 נשאים שלא היו מתגלים לולא המערכת. אלו הרבה מקרי הדבקה שנחסכו".
בין מפתחי המערכת – חברת ריגול
לפי הדיווחים, בין מפתחי האפליקציה גם חברת NSO – חברת ריגול ישראלית ששמה נקשר במספר שערוריות ריגול ברחבי העולם, בין השאר ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בשנה שעברה, חדירה ליותר מ-100 מכשירי טלפון של עיתונאים ופעילי זכויות אדם, מכירת תוכנת ריגול לערב הסעודית ועוד. הקשר לחברה מדאיג מאוד את מומחי אבטחת המידע.
"שיתוף הפעולה עם חברות פרטיות גם בתקופת חירום צריך להיות מאוד זהיר", אומרת פרופ' נהון, "על אחת כמה וכמה כשמדובר ב-NSO, ששמה נקשר באירועים מאוד לא טובים. גם אם הם אומרים שהם רוצים לעזור, אני לא יודעת מה קורה עם המידע של האזרחים אחרי המשבר ומה הם יעשו איתו".
גם תא"ל (מיל') גפן מתנגד לשיתוף הפעולה איתם: "שיתוף הפעולה עם חברה שכזו יכול לגרום לכך שישראל תחשב למדינה מצורעת ומפרת חוק. עם זאת, NSO רק בונה את המערכת הזו וזזה הצידה, אין לה אפשרות לגשת לנתונים".
"במקרים כאלה יש שאלה של מדרון חלקלק, ובתוך המדרון החלקלק הזה סט הכלים שניתן לחברה פרטית הוא בעייתי – גישה למידע שלנו, טכנולוגיה חודרנית יותר, איסוף בלי הגבלה. הגישה הזו מבלי לשקף לאזרחים מה משותף ואיך, מוביל לשאלה – האם אנחנו סומכים על החברות האלה שלא ישתמשו בזדון במידע שלנו?".