היזם הישראלי איתי אדם הצליח לגייס שני מיליון דולר בגיוס הון ראשוני (גיוס Seed) מחברת השקעה פרטית מדרום אמריקה. עד כאן לא מדובר באירוע יוצא דופן, אולם הדרך בה גייס אדם את הכסף ומטרת הגיוס היא הסיפור: הוא עשה זאת בעזרת מצגת בת 40 דקות שכללה חמישה שקפים בסיסיים בלבד (הראשון בהם ציטוט מסיינפלד), 18 בדיחות וללא מוצר או רעיון כלשהו. כך דיווח המגזין "פורבס".

"תוכנית על כלום". מתוך המצגת של איתי אדם
"בלי מושג. בלי מוצר. בלי רעיון". מתוך המצגת של איתי אדם

אם לא די בכך, השקף הראשון במצגת כלל רק ציטוט שנלקח מתוך הסדרה סיינפלד: "זוהי תוכנית על שום דבר". כל זה לא מנע מאדם לחתום כעבור מספר ימים על סבב גיוס של שני מיליון דולר מחברת השקעה פרטית שמבוססת בברזיל, לונדון וקולומביה.

איך הוא עשה את זה? אדם התייחס למצגת בתור מופע סטנד אפ. הוא גייס תסריטאי מקצועי והתאמן במשך שבוע על המצגת כדי לוודא שהופעתו תהיה טובה. "תקשיבו לעצתי. אם אתם רוצים לגייס כסף ממשקיעים, צריך לתת להם הופעה גדולה! תשלמו לתסריטאי אם אתם צריכים, כפי שאני עשיתי. ודאו שאתם מעלים מופע מעולה בפיץ' שלכם. עבורי, צפייה מרובה במופעי סטנד אפ של לואיס סי.קיי התבררה כהשקעה מצוינת".

ובכל זאת, מתבקשת השאלה כיצד ניתן לגייס כסף כאשר עדיין אין אפילו רעיון למוצר, שלא לדבר על מוצר. "תראה", סיפר אדם לפורבס, "איש לא יודע מה יהיה הדבר הגדול הבא, כולם משערים. המטרה שלי היא להקים צוות של חמישה או שישה אנשים, כולם ותיקים עם הצלחות מוכחות וכולם בני יותר מ-35, כדי ליצור את הדבר הגדול הבא, יהיה אשר יהיה".

"לאדם אולי אין עדיין רעיון, מוצר או קונספט, אבל יש לו צוות, כיוון וחזון ייחודי, כמו גם שני מיליון דולר בכיסו - שזה סכום גדול בהרבה משיש למרבית חברות הסטארט אפ האחרות", נכתב בכתבה בפורבס. "עכשיו, אחרי שגייס כסף למיזם, אדם הרכיב את הצוות הטוב ביותר שהצליח למצוא: צוות מובחר של אנשים חרוצים, מנוסים ונלהבים שרוצים ליצור דברים", נכתב בפורבס. "בסופו של דבר, עבור אדם כל נסוב סביב הצוות. באשר למה שהצוות ייצור, ובכן, זה טרם הוחלט".

"מרבית חברות הסטארט אפ מגייסות ילדים בני 20 שמוכנים לעבוד יומם וליל במשרד", אמר אדם לפורבס. "אני לא מאמין בזה. אני מעדיף לגייס עובד מבוגר ומנוסה יותר שיעבוד יום עבודה רגיל של שמונה שעות ואשר יספיק במהלכו לעשות יותר ממה שיעשה ילד חסר ניסיון בן 20 במשך שבוע".

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker: