אם גם לכם נראה כי הטרנד הירוק, סביב נושא השמירה על איכות הסביבה משתלט לנו על החיים - עדיין לא ראיתם כלום. עיריית קליבלנד שבאוהיו, ארה"ב, החליטה לעקוב אחר הרגלי מחזור הזבל של התושבים החיים בתחום השיפוט שלה. היא השיקה תוכנית פיילוט הכוללת מיכלי מחזור עם חיישן אלקטרוני מיוחד, המתעד בצורה אוטומטית את מספר הפעמים שעובדי התברואה רוקנו את המיכל - ומתריע כאשר לא נאסף מספיק זבל למחזור. במידה וזה אכן המצב, הדיירים יקבלו קנס של 100 דולר מהעירייה.
התהליך עובד בצורה המזכירה את סיפורי האח הגדול; אם המערכת מזהה כי בית אב מסוים לא מיחזר מספיק פעמים, עובדי התברואה מחפשים לו בפח הזבל ובמידה ומצאו כי מעל עשירית מתוכן הפח ניתנת למחזור, אותו בית אב מקבל את הקנס האמור.
הפיילוט התחיל בשנת 2007, עם חמישה עשר אלף בתי אב וכל שנה הוא יורחב עד שכל תושבי העיר, 150,000 בסך הכל, יחוברו לפחי המחזור החדשים. סוגי הזבל המותרים למחזור הם זכוכית, פחיות פח, בקבוקי פלסטיק, נייר וקרטון. "אנו מנסים להפוך את מערכת מחזור הזבל ליעילה יותר באמצעות אוטומציה של התהליך", מספר לאתר cleveland.com רוני אוונס, הממונה על איסוף הזבל בעירייה.
מסתבר כי התופעה אינה ייחודית לקליבלנד. באלכסנדריה, פרוור של וושינגטון, הצהירו כי השנה גם הם יתחילו להשתמש בפחים מיוחדים למדידת תפוקת המחזור של התושבים, ובבריטניה מספר ערים משתמשות כבר כמה שנים בפחים אלקטרוניים המודדים את כמות הזבל שמייצרים התושבים - ואלו החורגים מהמכסה המותרת משלמים קנסות.
בלי ציניות: בסוף כולנו נרוויח מזה
המניעים לאוטומציה של איסוף הזבל הם כמובן כלכליים. עיריית קליבלנד משלמת 30 דולר על כל טון שהיא זורקת בשטח ייחודי בו קוברים את הזבל מתחת לאדמה (כמו בחירייה אצלנו), אולם היא מקבלת חזרה 26 דולר על כל טון של זבל למחזור. ואם אתם בעניין של פתרון בעיות במתמטיקה אז הנה תרחיש עבורכם: בשנה שעברה פינתה העירייה 220,000 טון של זבל ומיחזרה 5,800 טון. כמה כסף הייתה מרוויחה העירייה אם הייתה מגדילה את כמות הזבל הממוחזר פי 10? תפתרו את הבעיה ותגלו לבד. זו כנראה גם הסיבה שהעירייה החליטה להשקיע מיליונים בפחים המיוחדים ובמשאיות זבל מיוחדות עם זרוע מכנית שאוספות את הזבל לבד.
אם בוחנים את הפרוייקט בעיניים פחות ציניות, אפשר להבין את המניעים שהובילו אליו. הזבל תופס הרבה מנפח כדור הארץ ותרבות הצריכה, בעיקר במדינות המערב, הביאה לכך שאנחנו מייצרים הרבה ממנו. אז אם אפשר למחזר אחוז גדול יותר, למה לא. הדרך לעשות זאת היא העלאת המודעות לנושא ולפגוע בכיס שלנו זו שיטה שהוכחה כעובדת; אנחנו וגם העירייה נשלם אם לא נמחזר ונרוויח אם כן. אז בפעם הבאה שאתם מתעצלים לזרוק את הנייר לפח הכחול (למי שיש), תזכרו: עוד מעט יקנסו אתכם גם על זה.
>> איך מוכרים אייפודים? עם ציצים. פרטים מעבר ללינק