הדבר הכי חשוב שצריך לדעת על הסימס 3 הוא שזה בדיוק אותו המשחק כמו סימס 1 ו-2. השחקן עדיין דואג שהדמויות הממוחשבות בהן הוא שולט יזכרו לעבוד, לאכול וללכת לשירותים. השחקן עדיין משתמש בכסף שהן מרוויחות כדי להגדיל את הבית שלהן. השחקן עדיין קונה להן אביזרים משוכללים יותר ויותר איתן הן ירשימו את חבריהן הוירטואליים. השחקן עושה בדיוק את אותו הדבר כמו במשחקים הקודמים, כך שאם אז נמאס לכם להיות שמרטפים של ילדים דמיוניים, גם הפעם זה לא המשחק בשבילכם. לעומת זאת, אם אז חשבתם שזה אחד מהמשחקים המוצלחים והממכרים ביותר אי-פעם – אז תשריינו לעצמכם חודש בו לא תעשו שום דבר אחר. הסימס 3 הולך להשתלט לכם על החיים.
כי למרות שהבסיס נשאר דומה, המשחק התפתח. זה כבר לא משחק של פעולות קטנות, אלא משחק שנותן לשחקן בכל רגע נתון משהו לכוון אליו, לטווח הקצר והארוך. המשחק עושה צעד נוסף מעבר למערכת הרצונות שבסימס 2 ומספק לכל דמות מטרה לחיים – משהו גדול שידרוש זמן רב והרבה עבודה, ויתחלק למספר מטרות לאורך המשחק. כל דמות מתחילה את המשחק עם מעין מטרת-על לחיים, ולאורך הדרך המשחק מציע כל מיני מטרות קטנות יותר שיעזרו להגיע לנקודת השיא הזו.
סימס קטן, חזון גדול
השלמת המטרות נותנת לדמויות נקודות "שמחת חיים" שמאפשרות שיפור שלהן. תשיגו מספיק נקודות שמחת חיים, ותוכלו לתת לדמות שלכם קיבת ברזל או כליות עם יכולות ספיגה של ספוג בפרסומת. המשחק מצ'פר אתכם על השגת המטרות האלו ועל כך שאתם שומרים על הדמויות שלכם שמחות לאורך הדרך. ההליכה הזאת לקראת אותו משהו גדול בסוף הדרך, היא הרבה יותר נחמדה מלדאוג שהדמות שלך באמת הולכת לשירותים ולא שורפת את המטבח.
זה כיף. פתאום העיקר הופך להיות הפעם הבאה בה תארגנו מסיבה, או הניסיון להיכנס למכנסיים של השכנה החדשה ממול. המשחק דואג שלכל דמות שונה יהיו רצונות שונים, וזה מרגיש כאילו ממש משחקים בעולם חי עם אנשים אמיתיים ושונים.
המשימה: לבנות סימס בצלמך ובדמותך
כשהתחלתי לשחק, ניסיתי לבנות את עצמי – זה לא קל לשחזר פנים אמיתיים, אבל זה מעניין לנסות – ואחרי שעיצבתי את הגוף בדמותי ובצלמי הייתי צריך להחליט על האופי. מכיוון שברשימת התכונות היו יותר מדי כאלו שהתאימו לי, החלטתי ליצור לדמות שלי (שחר) שותף מרושע, מעין אלטר-אגו אפל (מיכאל). אותי הלבשתי בחולצת טי ומכנסיים אפורות, כדי להפגין סולידיות וצניעות, ואותו במעיל עור אדום וכובע צילינדר. אני הייתי הבחור הממוזל, האינטליגנטי והחברתי, בעוד שמיכאל היה עצלן, פלרטטן והנורא מכל – צמחוני.
אחרי עיצוב אופי הדמויות, צריך לבחור להן מטרה לחיים. המשחק הציע כמה הצעות. הבחירות שלי היו מדען מצליח עבור הדמות הראשית שלי, ועבור הדמות הרעה: לפתח מערכת יחסים עם אדם עשיר, לראות אותו מת ולרשת את כספו. לחלוטין במקרה, אלו גם שתי המטרות שלי בחיים האמיתיים.
הדמויות מוכנות, אפשר לצאת לעולם הגדול
השלבים הראשונים מוכרים לכולנו – קונים בית, מרהטים אותו, מוצאים עבודה שתמלא מחדש את הארנק. כאן לא התחדש שום דבר משמעותי. בהתחלה מצאתי לשחר עבודה כמדען ולמיכאל עבודה בבישול, כדי שלפחות יאכיל את שחר בזמן שהוא עובד קשה. רגעים לתוך המשחק והופ – קופצת משימה לשחר, להכיר את הבוס שלו כדי להתקדם בעבודה. שחר מדבר עם הבוס ומגלה שהוא המדען הגדול ביותר בעיר עשיר. ואם הוא עשיר, כנראה שגם אשתו עשירה – והנה מטרה גם למיכאל. בזמן הזה מיכאל מספיק למצוא עבודה כעוזר טבח ומתחיל לפלרטט עם הבוסית שלו. היא מביאה אותו לביתה, שם גרות עוד שתי נשים אחרות והוא מתפרע לחלוטין. עוד באותו הערב הוא מכניס את הבוסית שלו למיטה.
המשחק נמשך. ימים עוברים במשחק, בעוד שבעולם האמיתי לילה שלם עבר, ושחר האמיתי הצליח לאכול ולשתות משהו רק במסכי השמירה והטעינה. לא מאוד מפתיע, כן מאוד מדאיג.
וזה, אגב, החיסרון הגדול במשחק. המשחק נראה יותר טוב מהמשחקים הקודמים, ומנסה להריץ שכונה שלמה בכל רגע נתון. אי אפשר להריץ אותו על טרנטה משנות התשעים. אמנם לא צריך מחשב על שמריץ את המשחקים החדשים ביותר, אבל גם המחשב הנייד שלי, עם כרטיס מסך אמיתי ושני ג'יגה זכרון, קרטע די הרבה. חשוב לבדוק שהמחשב שלכם נמצא משמעותית מעל להגדרות המינימום אם אתם רוצים משחק חלק, בלי להיתקע כמה דקות על שמירה וטעינה בכל פעם שאתם מתחילים או מסיימים לשחק.
מעבר לדרישות המערכת הגבוהות, השורה התחתונה היא פשוטה: אם לא אהבתם את הסימס הקודמים, לא תאהבו גם את החדשים. אם כן אהבתם, ובכן, תפנו את הלו"ז מהחודשים הקרובים. אני, בינתיים, צריך לחזור לשחק – מיכאל הפריד בין הבוס של שחר לאשתו ומישהו צריך לדאוג ששחר לא יאבד את העבודה שלו בגלל זה. אני רק מקווה שיש איפשהו בחיים האמיתיים, מישהו שידאג שגם שחר הזה לא יאבד את העבודה שלו בגלל הסימס.