קבלו את התרנגולת גולדה, התרנגולת הראשונה בעולם שמטילה ביצים מהן בוקעות נקבות בלבד. זה לקח יותר מעשר שנים אבל הצליח, ובזכות טכנולוגיה חדשנית של התערבות גנטית, מיליארדי תרנגולים צעירים עשויים להינצל ממוות בייסורים.

גולדה היא תוצר הפיתוח של חברת Huminn-Poultry הישראלית אמריקאית, שחיפשה דרך לפתור בעיה קשה בתעשיית העוף. אמת עצובה היא כי בתעשייה כיום מושמדים כל האפרוחים הזכרים מיד עם בקיעתם מהביצה, שכן הם אינם מניבים בשר בכמות הנדרשת. אחיותיהן הנקבות מפוטמות, ולאחר מכן נשלחות למשחטות. תעשיית השמדת האפרוחים עומדת בפני רגולציה עולמית שתאסור לבצע אותה - ולכן נדרשים פתרונות חדשים, שיפסיקו את ההרג המיותר.

ד"ר יובל צינמון, אמבריולוג, חוקר במכון וולקני והמדען הראשי ב-Huminn-Poultry, מסביר: "למרות אינספור ניסויים ורעיונות שהיו קיימים בעולם לפתרון בעיית השמדת האפרוחים, כולם כשלו. אנחנו פיתחנו מערכת שפותרת את בעיית רווחת החיה, שהתעשייה רואה בה תוצר לוואי". צוות החוקרים התמקד בכרומוזום Z של התרנגולות, הכרומוזום הקובע שמדובר בזכר (בדומה לכרומוזום Y אצל בני אדם).

ד"ר יובל צינמון, המדען הראשי ב-Huminn-Poultry: "למרות אינספור ניסויים ורעיונות שהיו קיימים בעולם לפתרון בעיית השמדת האפרוחים - כולם כשלו. אנחנו פיתחנו מערכת שפותרת את בעיית רווחת החיה, שהתעשייה רואה בה תוצר לוואי"

צינמון: "בשיטות של עריכה גנומית הצלחנו לבצע שינוי ולהחדיר תכונה לכרומוזום Z אצל התרנגולת, שגורמת לעוברים להפסיק להתפתח בשלב מאוד מוקדם בהתפתחות העוברית. באותו זמן הנקבות שלא עברו שום הנדסה גנטית, זהות לחלוטין לתרנגולות שמשמשות לייצור ביצים בחקלאות וכך גם ביצי המאכל שהן מטילות.

בחברה מתכננים למכור את זכויות השימוש בטכנולוגיה לארגונים המגדלים את האפרוחים, כך שהחקלאים כבר יקבלו תרנגולות שגדלו אחרי שימוש בטכנולוגיה, שיהיו זהות לקודמותיהן בהבדל יחיד – לא יהיו שם זכרים".

ד"ר יובל צינמון (צילום: אלון סיגוי, יחצ)
ד"ר יובל צינמון. "זו תעשייה מאוד מרוכזת וזה טוב לנו כי אנחנו עובדים עם אחד השחקנים הגדולים בתחום" | צילום: אלון סיגוי, יחצ

אין חשש שהשינוי הגנטי הזה יזלוג ויגרום לאסון אקולוגי שבו לא יוולדו יותר תרנגולים זכרים?
"צריך לזכור שתרנגולת שבוקעת בתהליך הזה היא נקבה שאיננה מהונדסת גנטית, זו תרנגולת שאין שום חשש ממנה. לגבי תרנגולות ותרנגולים שמהונדסים גנטית – אלה גדלים בלולים תחת מנגנוני פיקוח ורגולציה מאוד קפדניים, שנועדו לוודא שהזליגה לא יכולה להתרחש".

בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים וההנחה בחברה כי בקרוב יצטרפו כל מדינות האיחוד האירופי לרגולציה הזו.

אלי מור, נציג Huminn בישראל ונשיא חברת הבת Huminn-Poultry , אומר שהרגולציה בעולם מקבלת את התהליך החדש בברכה. "אנחנו שמחים שקיבלנו אישור מהרשויות האירופאיות, המפקח על המזון בבריסל מכיר בזה שלא מדובר בתרנגולות מהונדסות גנטית (GMO) ולכן גם הן וגם ביצי המאכל שלהן מותרות למאכל ולא צריכות רגולציה מיוחדת. בארה"ב זה הולך בכיוון דומה כך שאנחנו מוכנים להתחיל מבחינת המסחור".

ביצי אפרוחים  (צילום: אורי פרץ, יחצ)
ביצי אפרוחים לפני בקיעה. משנים את מין האפרוח בתוך הביצה | צילום: אורי פרץ, יחצ

מתי הביצים יגיעו לשוק?
"כדי שזה יקרה צריך להכניס את התכונה לתוך הקווים המסחריים של חברות הפיתוח. זה עולם מאוד מרוכז, שמטפל בכמות אדירה של ביצים, כ-2.5-3 מיליארד ביצים בשנה. זו תעשייה מאוד מרוכזת וזה טוב לנו כי אנחנו עובדים עם קצה הפירמידה. אנחנו עובדים כעת עם אחד השחקנים הגדולים בתחום, אבל זה תהליך שייקח כמה שנים עד שנראה ביצים בסופרים".

בינתיים יהיו לכם הכנסות?
"במדעי החיים עסקאות כאלה משולבות באבני דרך ובתהליכי ולידציה. בהמשך נראה תמלוגים. למעשה יש מצב שכבר בשנה הבאה יהיו לנו הכנסות ראשונות ממכירת הרישיון".