הרבה סטרימרים עושים שידורים חיים בזמן שהם ישנים - אבל רק מעט מהם מרוויחים מזה כסף. פלטפורמות תכני הווידאו כמו יוטיוב, טיקטוק וטוויץ' מלאות במה שמכונה "סטרימרים של שינה", שמשדרים בשידור חי את עצמם מתחת לשמיכה.
קאי סנאט, אחד מאותם סטרימרים שינה, התפרסם לאחרונה בעקבות המהומה שיצר בוושינגטון סקוור פארק בניו יורק. סנאט הודיע ל-20 מיליון העוקבים שלו שהוא יחלק פלייסטיישן 5 חינם וכסף מזומן וגרם לעשרות אלפי מעריצים להגיע ולחפש אותו.
ההערכות מצביעות על כך שסנאט הרוויח עשרות אלפי דולרים בשינה במהלך סטרים של חודש שלם במרץ. Amouranth, אחת מהסטרימריות הידועות בעולם, טענה בפודקאסט The Ice Coffee Hour ביוני שהיא יכולה להרוויח עד 15,000 דולר משידור שינה.
עבור הצופים, שידורי שינה יכולים לספק להם תחושת קהילה, מישהו להירדם איתו, אבל גם מקור בידור. הרעיון אולי נשמע מוזר, אבל הוא לא לגמרי חדש - בתחילת שנות ה-2000 תוכנית הריאליטי האח הגדול הפכה לאחת התוכניות הנצפות ביותר בעולם - וההזדמנות לצפות בבני הבית ישנים כל הלילה בתוכנית המשדרת 24 שעות ביממה הפכה ללהיט רשת מפתיע. בשנת 2004 ה-National Portrait Gallery חשפה סרטון באורך שעה של הכדורגלן דיוויד בקהאם ישן.
צורות נוספות של שידורי שינה החלו לצוץ. במקום לשלם לסטרימרים כדי לישון, הצופים משלמים כדי לשמור עליהם ערים. על ידי תרומת מתנות השוות כסף, גולשים יכולים להפעיל רעשים חזקים, התראות, אורות מהבהבים או לגרום לדברים לקרות בחדר כדי להפריע לסטרימר מהשנ"צ שלו.
הסרטונים האלה הם כמו משחק משחק, שבו הסטרימר פשוט מנסה להירדם והשחקנים, או הצופים, עושים כל שביכולתם כדי להעיר אותם.
הטרנד התחיל בטיקטוק והוא כולל "משפיעני שינה" כמו ג'קי בוהם וסטנלי, המוכר בכינוי StanleyMov, שאומר שהוא מרוויח מספיק מלעשות סרטוני שינה מדי פעם כדי לשלם את שכר הדירה שלו.
הצופים ישלמו הרבה עבור התענוג. לדוגמה, צופים יכולים לשלם 95 דולר כדי לתת לסטנלי שוק חשמלי דרך צמיד שהוא עונד: "בדרך כלל כשאני עושה סטרימינג בשינה, זה לעשות סרטונים ביוטיוב ולעשות מזה תוכן אחר כך, אז בשבילי להתחשמל זה בעצם רק תוכן לערוץ היוטיוב", אמר ל-BBC. "יש אנשים שאוהבים לראות אנשים אחרים נפגעים או שכואב להם, זה הגיוני". זה אולי כסף טוב - אבל האם זה הופך את זה לרעיון טוב? מומחי שינה בעולם טוענים כבר שנים רבות ששינה טובה היא חלק חשוב מהחיים, אבל הורים לילדים יודעים שלפעמים אי אפשר באמת לשלוט בשעות השינה.