בחודש מאי השנה השיקה OpenAI את Dall-E 2, כלי שיוצר תמונות על סמך טקסט בלבד. מאז, תחום הבינה המלאכותית לא מפסיק להשתכלל ולהתפתח עם עוד חברות שמציעות מחוללי תמונות, טקסט ווידיאו.

גיא גולד, בן 40 מגבעתיים, הוא איש קריאייטיב עצמאי ואושיית רשת, שהחל לפרסם בחודשים האחרונים בטוויטר שרשורי תמונות שהוא יוצר בבינה מלאכותית, כל פעם על פי קונספט מקורי אחר. מה תמצאו שם? שרשור של גיבורי על כאיירון מן, גיבור העל האהוב עליו, ישו מדגמן למותגי על כמו לואי ויטון, ג'וצי ונייק, ונסיכות דיסני עושות דברים שתל אביביות עושות כמו לאכול מול המחשב במשרד, לגדל עציצים ולקוות שהמשמרת שהיא פותחת בבר תעבור בלי הטרדות מיניות.

"אני עושה את זה נטו בשביל הכיף. בוודאות לא בשביל פרסום", מספר גולד בראיון ל-mako. "אני מרגיש שזה נותן לי דרך לבטא דברים שהיו לי בראש - רעיונות, קונספטים, ממים וכו', ושלא היו לי את הכלים הטכניים לבצע אותם עד היום. אני לא יודע פוטושופ, לא מעצב ומתכנת, ולא הייתה לי גישה ל-AI.

"בסוף אני קופירייטר בהכשרה שלי, והגיע הג'נרטיב AI (בינה מלאכותית שיוצרת תוכן חדש) ובעצם פתח לי את הדלת ואת האפשרות לתת ביטוי לרעיונות האלה ולייצר אותם. זה כיף, זו תשוקה שהייתה לי הרבה מאוד זמן. אני חובב תרבות, קולנוע, ספורט, מותגים, סלבס, ואני יכול להגשים כל דבר. אני לא מוגבל לשאטרסטוק, לגטי אימג'ס (Getty Images). היה לי למשל חלום שחלמתי בלילה, ובבוקר ייצרתי את החלום שהיה לי".

על מה חלמת?

"על מועדון לילה או בר מתחת למים".

איך התחלת את זה?

"זה מצחיק כי התחלתי בלי לדעת. שמעתי, קראתי, יש לי חברה טובה שנכנסה לזה הרבה לפניי, בהתחלה רק מתכנתים יכלו לשחק עם זה, עד שזה הפך להיות מונגש יותר לאנשים כמוני, הדיוטות. התחלתי להשתמש בפלטפורמת פליי גראונד (playground), הגרסה הראשונה שלקחה את הפיצ'רים של דאלי ו-stable diffusion, ויצרה חווית UX נוחה - הכול מסודר עם אייקונים, ולא צריך שום דיסקורד. זה נורא פישט לי את הסיפור, ואז התחלתי לייצר בעצמי. היום אני מסתכל על דברים שעשיתי בהתחלה, ואני אומר לעצמי, 'מה חשבתי'. אני גם מודה שמחקתי קצת דברים שצייצתי בעבר. אבל גרף הלמידה עולה מאוד מהר, משתפרים מאוד מהר".

את היצירות שלו גולד מעלה כרגע בעיקר בטוויטר, אבל הוא רומז על כך שלא רחוק היום שבו תהיה לו פלטפורמה שתוקדש לנושא ותרכז אותן. בימים אלו הוא מתחיל לעבוד עם חברות מסחריות כדי לייצר עבורן קמפיינים בבינה מלאכותית, אך הוא עדיין לא יכול לחשוף את הפרטים.

כמה זמן אתה מקדיש לזה?

"וואו, לא נעים לענות את האמת. המון, וזה רק גדל. בהתחלה זה היה מדי פעם נגיעות כדי להתנסות, ואחר כך ראיתי שזה נורא מסקרן אותי העולם הזה, וגם התחלתי לראות תוצאות יותר ויותר טובות. זה התחיל מ-10 דקות ביום, והיום אני יכול להעביר 2-3 שעות ביום – גם ללמידה וכיף, אבל גם כבר לעבודה".

גולד מספר שהוא משלם 15 דולר לחודש לפליי גראונד. "אי אפשר ברצינות לעבוד רק בגרסאות חינמיות. התוכנות האלה עובדות על טוקנים או קרדיטים (כלומר, מספר מוגבל של ניסיונות בחינם) ולמי שרוצה באמת להתנסות בהן, אז זה לא מספיק. איכשהו הצלחתי להגיע לרמה שאני משלם ועדיין מגבילים אותי מדי פעם".

מה אתה מציע לאנשים שרוצים להתנסות בבינה המלאכותית? מה הם צריכים לדעת?

"סבלנות, דבר ראשון. זה הכי חשוב, יש לאנשים נטייה לכתוב משהו, ואז להגיד, 'לא יצא לי, גועל נפש, ביי'. מדובר בתהליך ארוך וקפדני ובררני, שצריך לבחור בין גרסאות וזה לוקח זמן וסבלנות.

“דבר שני, אני ממליץ לא להשתמש בדאלי. אפשר לשחרר את הכלי, הוא הראשון ששוחרר אבל הוא מאוד בייסייקי וסופר מוגבל. הוא לא יכול לייצר דברים אומנותיים, התוצאות מאוד סאחיות והמאגר שלו משעמם. הוא מתאים לדברים יותר טכניים. להגדיל תמונות, להוסיף רקע – אבל לא הייתי ממליץ עליו.

יש גם את המידג'רני (Midjourney), שהוא טיפה יותר מורכב לתפעול, אין לו פלטפורמה נוחה לאנשים כמוני. היתרון שלו שהוא מאוד ארטיסטי, אפשר לייצר שם אומנות דיגיטלית, דברים שהם ממש מיינד בלואינג. יחד עם זאת, הוא מוגבל מבחינה הפוכה - בדברים שהם יותר ריאליסטיים. בעיניי, סטייבל דיפיוז'ן משלב את הכול – הסאחיות של דאלי עם המופרעות של המידג'רני, ואיתו אני עובד כאמור.

"הדבר שלישי – צריך שיהיה לכם קונספט, רעיון. תמונה יפה זה חמוד, אבל אם רוצים להיכנס לזה ולייצר דברים בעלי ערך - צריך כמה תמונות יפות, חייב קו מקשר, וכאן אתם מגיעים לרעיון. לא צריך להיות איש קריאייטיב מקצועי, ראיתי אנשים שעשו עם זה ספר לילדה שלהם או כל מיני מצגות. אני והבת שלי עשינו לדוגמה הרבה קונספטים ביחד עם רעיונות שלה, ממש פמילי טיים. אם כבר מסכים, אז שיהיה מסך שיצרתי ולא מסך פסיבי".

מה לגבי הצ'טבוט GPT? אהבת אותו?

"מאוד, אבל הוא עולם אחר. המכנה המשותף ששניהם AI, ג'נרטיב AI, אבל הצ'אט הוא רק טקסט. יש מקסימום צילומי מסך שהוא יכול להראות, אבל זה בסיסי כזה. זה עדיין יכול מאוד לעזור, אם אתה מול לקוח לדוגמה ומתקשה מאפס להתחיל לכתוב. זה יכול לחסוך לך זמן ולתת בסיס לחשיבה ופיתוח".

כשאני שואלת אותו על היצירות שלו, גולד מסתייג מהמילה ואומר שבדיוק דיבר עם בתו היום על הנושא. "אמרתי לה שמשהו גורם לי להרגיש לא בנוח עם זה. זו כן יצירה טכנית, כי כתבתי ועשיתי, ומצד שני יש למילה הזאת מטען מאוד אומנותי, ששייך לאנשים הרבה יותר מוכשרים ממני. אני מרגיש שאני לוקח המון קרדיט לא לי. זו יצירה וזה משהו מקורי, אין ספק, אבל היא מבוססת על מודלים של אמנים ועל דאטה גדולה שאנשים אחרים עשו. יש עכשיו דיון גדול בעולם – המון אמנים כועסים על הבינה המלאכותית, ואני מבין את שני הצדדים. זה תחום מאוד פרוץ וטרי, מאוד מערב פרוע, אין ממש חוקים", אומר גולד.

איזה תגובות אתה מקבל בטוויטר?

"אני עובד כמו מרכזייה. מלא פונים אליי וזה מתגבר מכל ציוץ שלי. זה התחיל ב'וואו מהמם' ומחמאות, והתרחב לשאלות ובקשות לקורס והרצאה, ועכשיו מישהו ביקש שאעשה כריכה לספר שכתב. אני רואה שזה מתפשט, פתאום יש קמפיינים – אני יכול לעשות אסטרטגיה למותג שבנויה על ג'נרטיב AI. בסוף צריך להביא את הכסף הביתה".

איך אתה רואה את העתיד של התחום? עוד כמה שנים?

"אי אפשר לדבר על שנים, כי כרגע יש שינוי ברמה של שבועות ואפילו ימים. כרגע זה נראה שתפקיד הקריאייטיב הולך מאוד להשתנות, ואני מכליל כרגע את התסריטים ואת התמונות. הרבה תפקידים בשרשרת הולכים להיעלם, כי הם יהיו מיותרים. בצוות של 10 קופירייטרים, למשל, אפשר לפטר 5, לתת לאחרים לייצר תסריטים ושאני אערוך אותם.

"אנחנו הולכים לעולם של מיתון, קיצוצים, עולם פוסט קורונה, כבר לא צריך מישהו שייצר לי לוגו ויזיז אותו בפוטושופ. תהיה פה הסתגלות קשה וכואבת, ואנשים הולכים לאבד את העבודות שלהם. יחד עם זאת, ייווצרו עבודות חדשות, כבר עכשיו אני רואה בלינקדאין אנשים שכותבים שהם אדריכלי AI. הטיפ שלי הוא לא לפחד ולא להיבהל. אנשים תמיד מפחדים מהלא נודע. מי שלא ייגע בזה, ולא רק אנשי קרייאייטיב, הולך להישאר מאחור".