סיפור חייה של שורדת השואה טובה פדר יכול בקלות להפוך לסדרה של נטפליקס. כשהייתה בת 8.5 התחזתה לבתו של קצין גרמני שמת במלחמה ועלתה בעזרת מסמכים מזויפים על קרון רכבת, שהוביל קצינים נאצים ובהם אדולף אייכמן להונגריה. אתמול (ראשון) סיפרה פדר את סיפורה הבלתי נתפס בטקס "זיכרון בסלון בכנסת".
כדי לחשוף את סיפור ההישרדות לכמה שיותר אנשים, עמותת הסיוע לניצולי שואה "חסדי נעמי" חיברו את צוערי קורס קציני המודיעין לאנשי הכנסת כדי לייצר פיתוח טכנולוגי שיעזור לשמר את סיפורה של פדר לדורות הבאים. בהאקתון הצליחו מסיימי קורס הקצינים של אגף המודיעין להפוך את סיפורה של טובה לשיחת וואטסאפ שמתבססת על בינה מלאכותית של חברת OpenAI.
"אני זוכרת שהיינו במקלט בתחילת המלחמה. אמרו לנו שהגברים חייבים לברוח כי לוקחים אותם לעבודות, אבל לנשים הגרמנים מתנהגים יפה. אבא שלי ברח, ואנחנו עברנו לביתה של סבתא בלודז'. אחרי שבועיים או שלושה שהיינו אצל סבתא, נכנס אלינו אדם עם בגד קרוע ועיניים מפוחדות. כולנו הסתכלנו עליו להבין מי זה, ואז הבנתי שזה אבא. התנפלנו עליו, ככה זכרנו את תחילת המלחמה".
פדר, בת למשפחת חסידות גור, מאמינה שסיפור הישרדותה הוא נס משמיים והשגחה עליונה. במהלך השואה מבריח היה צריך להעביר אותה ואת אחיה בן ה-3 לבודפשט, אך זה קיבל רגליים קרות והשאיר את שני האחים לבד בחצר בית מדרש. "מצאתי בחורה שמצאה חן בעיניי, שדיברה גרמנית. ניגשתי אליה ושאלתי אותה היכן בית הכנסת בגרמנית, ידעתי קצת את השפה. האישה הזו מסתבר, הייתה יהודייה. היא הכניסה אותנו לבית יתומים. היינו מתחת לראדר חודשים ארוכים".
בהמשך ילדי משפחת פדר הגיעו לבודפשט, והגרמנים כבשו את העיר. הם נמלטו משם, ולאחר מכן חזרו לבודפשט ברכבת. "נסענו בקרון של הקצונה הגרמנית, כיוון שמי שלקחה אותנו הייתה כביכול אלמנה של קצין גרמני ואנחנו כביכול ילדיה. באחת התחנות עלתה קבוצה גדולה של קצינים כשבראשה לא אחר מאשר רב המרצחים אדולף אייכמן. לא ידעתי את זה, לא הבנתי מי הוא בכלל. פחדתי. שכבתי יחד עם אחותי כשראשי לקיר. כאשר הם נכנסו אמא אמרה להם שהילדות מאד עייפות והן צריכות לישון".
את המידע הזה ושעות רבות של דפי עדות שהעבירה פדר ליד ושם, קיבלו הקצינים החדשים של אגף המודיעין באמצעות הכנסת ובמהלך מרתון פיתוח החלו לייצר את אפליקציית הצ'אט. הקצינים השתמשו בשירות של OpenAI, החברה שמפתחת את ChatGPT. השירות אפשר להם להשתמש במודל של ChatGPT כבסיס ועליו לאמן מודל ספציפי - במקרה הזה אימנו אותו על העדות המלאה של פדר והכתבות שנכתבו עליה. "בשיטה זו, אנחנו מאפשרים למשתמשים שלנו לדבר ממש עם ChatGPT אשר מותאם והונחה לדבר כאילו הוא הניצולת שואה", הם מסבירים.
בעקבות הצלחת הפרויקט פנו אנשי הכנסת אל משרד החינוך בבקשה לחשוף את היוזמה לתלמידי ישראל ובמשרד שהתרגשו מהמיזם נעתרו לבקשה. ד"ר אורנה כץ אתר, מפמ"ר ההיסטוריה בחינוך הממלכתי אמרה: "את הפיתוח המיוחד יקבלו באמצעות הקישור מורי החטיבות העליונות וחטיבות הביניים, ומשם הוא יגיע אל התלמידים כמובן".
פדר התייחסה לפרויקט: "מאד מרגש אותי לדעת שבימים אלו, כאשר זיכרון השואה עלול להיעלם גם כי השורדים האחרונים אינם רבים וגם כי מכחישי השואה מתרבים, יש יחידה בצה"ל שמקדישה זמן ונותנת ערך לזיכרון השואה. אני מתרגשת מהעובדה שסיפור החיים שלי ושל משפחתי שרובם כבר אינם איתנו, יישאר לעד ואני מודה לצוערי 8200 על שהם מאפשרים לי, למשפחתי, לעם שלנו עוד נשימות אויר, למרות הכל. כנראה שהמושג עם ישראל חי הוא האמת. כאשר זיכרונות העם מועברים מדור לדור ונשמרים למען נלמד מהם, נפיק לקחים לאהבה, לאחדות, לרעות ולשלום".
יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה הוסיף: "בפעם הראשונה אי פעם נבקש מתלמידות ותלמידי ישראל להשתמש בנייד בזמן הלימודים כדי 'להתכתב' עם טובה וללמוד את סיפור חייה ברוח התקופה ובדרך חוויתית. באופן זה הם לא רק ילמדו אלא גם ייקחו חלק פעיל בשימור זיכרון השואה וסיפורי הגבורה. שיתופי פעולה פורצי דרך וחדשניים כמו זה של הכנסת, עמותת חסדי נעמי, צה״ל ומשרד החינוך היא הדרך בה ננצח את כל מי שמבקש להכחיש את זוועות השואה ונקיים את החובה המוסרית לזכור ולעולם לא לשכוח".