רשות התחרות בישראל דורשת קנס של עשרות מיליוני שקלים מפייסבוק על כך שענקית הטכנולוגיה לא הגישה הודעת מיזוג על רכישות שביצעה בשנים האחרונות כנדרש, כך נודע ל"גלובס". בין פייסבוק לבין רשות התחרות הוחלפו התכתבויות הנוגעות לתשלום הקנס על אי הדיווח על מיזוג. במקביל, רשות התחרות בודקת אם חברות בינלאומיות נוספות, כמו גוגל, קיבלו אישורי מיזוג כנדרש על רכישות שביצעו.

גם חברות זרות נדרשות בתסריטים מסוימים להגיש הודעת מיזוג לרשות התחרות בישראל על עסקאות שביצעו בארץ או בחו"ל. כאשר חברה זרה רוכשת חברה ראשונה בארץ היא אינה חייבת לדווח על כך ולקבל אישור. אולם לאחר שחברה זרה קנתה כבר חברה מקומית או לפחות מעל 25% מהשליטה בחברה בישראל, כל רכישה עתידית שלה בארץ חייבת בדיווח לרשות התחרות.

בנוסף, כאשר שתי חברות זרות, המחזיקות בחברות בישראל, עושות ביניהן עסקים בחו"ל ייתכן וגם הן יצטרכו לדווח על כך, אך כאן הנושא מעורפל יותר משפטית.

מארק צוקרברג מייסד מנכ"ל פייסבוק (צילום: Chip Somodevilla, GettyImages)
מארק צוקרברג | צילום: Chip Somodevilla, GettyImages

רכישת אונאבו הקפיצה את הרגולטורים

פייסבוק ביצעה בישראל שש רכישות לאורך השנים. הרכישה הראשונה של פייסבוק בארץ היתה של סנאפטו, שפתחה פלטפורמה להרצת אפליקציות על טלפונים פשוטים, תמורת 70 מיליון דולר. סנפטו עברה לאחר הרכישה למטה של פייסבוק בארה"ב והפעילות בארץ נסגרה.

שנה לאחר שרכשה את סנאפטו, פייסבוק רכשה את הסטארט-אפ פייס.קום, שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים ופתרונות תיוג פנים אוטומטי ברשתות החברתיות, תמורת כ-100 מיליון דולר.

ב-2013 רכשה פייסבוק את אונבו הישראלית תמורת 130 מיליון דולר. רכישת אונבו נמצאת במוקד תביעת ההגבלים העסקיים שהגישה רשות הסחר הפדרלית בארה"ב נגד פייסבוק בשבוע שעבר, כאשר הרשות טוענת שהטכנולוגיה של אונבו סייעה לענקית הרשתות החברתיות לעקוב אחרי דפוסי השימוש של משתמשים באפליקציית שונות, כדי לדעת אלו מהוות איום עסקי עליה. רק לאחר רכישת אונבו הקימה פייסבוק מרכז פיתוח באופן רשמי בישראל.

וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם (צילום: AlexandraPopova, ShutterStock)
התביעה: פייסבוק רכשה את וואטסאפ ואינסטגרם במטרה לחסל את התחרות | צילום: AlexandraPopova, ShutterStock

אונבו היתה הרכישה הגדולה ביותר של פייסבוק בישראל אך מאז השלמתה ביצעה החברה עוד רכישות בארץ. ב-2015 הודיעה פייסבוק על רכישת פבלס מכפר סבא, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות גוף, בכ-60 מיליון דולר.

ב-2018 רכשה פייסבוק את רדקיקס הישראלית, שפיתחה מערכת תקשורת לארגונים, תמורת עשרות מיליוני דולרים. ב-2019 רכשה פייסבוק את הסטארט-אפ הישראלי סרוויספרנד, שפיתח פתרון בינה מלאכותית לשימוש במוקדי שירות. החברה השתלבה בפיתוח פרויקט הארנק הדיגיטלי של פייסבוק.

תביעות מקבילות מתקיימות בארה"ב

הדרישה של רשות התחרות בישראל מגיעה במקביל לשתי תביעות ההגבלים העסקיים הענקיות שהוגשו נגד פייסבוק על ידי הרגולטורים בארה"ב. התביעות שהגישה רשות הסחר הפדרלית (FTC) וקבוצה של 48 תובעים כלליים במדינות ומחוזות בארה"ב נוגעת לשתי רכישות עבר גדולות שביצעה פייסבוק - רכישת אינסטגרם תמורת 1 מיליארד דולר ב-2012 והרכישה של וואטסאפ ב-2014 תמורת 19 מיליארד דולר.

לפי התביעות, מטרת פייסבוק ברכישות המדוברות היתה לחסל מתחרות פוטנציאליות בתחום הרשתות החברתיות. התביעות הוגשו לאחר חקירה של יותר משנה על ידי הרגולטורים האמריקאיים. ה-FTC אמנם לא התנגד לעסקאות הרכישה בזמן אמת, כפי שפייסבוק ציינה בתגובתה, אך כעת מנצל את זכותו לערער עליהן על בסיס מידע חדש שנאסף. ה-FTC דורש את פיצול וואטסאפ ואינסטגרם מידיה של פייסבוק, אך הצדדים צפויים להאבק על כך שנים בבית משפט.

הכתבה המקורית פורסמה בגלובס