בשנתיים האחרונות מאז פרוץ מגפת הקורונה אי אפשר לברוח מהצירוף "משבר השבבים", שגם אנחנו עסקנו בו לא מעט. המשבר קשור הן לעלייה החדה בביקוש לשבבים שחלה בתקופת הקורונה שהובילה בין היתר למחסור במכוניות וטלפונים, והן למתיחות בין סין לארה"ב וטייוואן, שהסלימה לפני כחודש, כאשר סין פתחה בתרגיל צבאי ענק סביב טייוואן וירתה טילים לעברה.
דדי פרלמוטר, שהיה סגן נשיא חברת אינטל העולמית וכיום משקיע ויזם בחברות סטארטאפ בתחום השבבים, מספר בשיחה עם mako על המצב המורכב.
"קודם כל חשוב להבין, כמה השבבים האלה נמצאים בכל מקום בחיים שלנו. החשיבות של השבבים לעולם הדיגיטלי היא כמו של הנפט לעולם התעשייתי, כשאת לא מתארת שום דבר בלי נפט", הוא אומר. "כולנו חושבים על סמארטפון שיש בו עשרות שבבים, אבל במכונית למשל יש מאות שבבים, בטסלה יש 1,600 שבבים מסוגים שונים. גם כל הענן מלא בשבבים - לא משנה אם עושים פעילויות חישוביות, פעולות תקשורת או אחסון נתונים. התמונות נשמרות בתוך שבב זיכרון. בטלפון יש לנו למשל 156GB זיכרון, זה הכול שבבים.
"השבבים האלה כולם בנויים מטכנולוגיה מאוד ספציפית, שנקראת מוליכים למחצה. החשיבות שלהם לכלכלה העולמית היא קריטית - הביקושים והאי ביקושים תלויים בכלכלה העולמית. לדוגמה, אם מוכרים פחות מכוניות בגלל מיתון והאטה, אז ירד גם הביקוש לשבבים".
טכנולוגיית פיתוח וייצור השבבים מתפתחת כל הזמן במהירות. "הנפט שאנחנו שואבים היום הוא אותו נפט ששאבנו לפני 100 שנה, אבל טכנולוגיית השבבים מתפתחת כל הזמן. אחד 'החוקים' שמניע את התעשייה הזאת ונקרא 'חוק מור', קשור ליכולת להקטין ולמזער את ההתקנים בתוך השבבים, ועל פיו – מכפילים את כמות ההתקנים בכל שבב כל שנתיים. כך, למשל באייפון הראשון היה 8GB זיכרון, היום יש לנו 256. אנחנו רוצים לשמור יותר תמונות ודברים", מסביר פרלמוטר.
"כל שנתיים לצאת עם טכנולוגיה חדשה זה המון כסף. לבנות מפעל בטכנולוגיה הכי מתקדמת של שבבים עולה בערך 15 מיליארד דולר, אני לא חושב שיש מפעל בתחום אחר שהוא כל כך יקר לייצור", אומר פרלמוטר. "לכן, מספר החברות שיש להן מספיק כסף לייצר שבבים הולך ופוחת עם הזמן. מדובר בכמה עשרות חברות, ובתחום הטכנולוגיה יש היום אולי 4-5 חברות. שלוש הבולטות בהן הן סמסונג בקוריאה, TSMC בטייוואן ואינטל, שיש לה מפעלים בארה"ב, ישראל ומדינות אחרות".
"אינטל היא אחת החברות היחידות שמייצרת את השבבים עבור עצמה, גם היא קונה ב-TSNC בגלל כמה שגיאות שעשתה בשנים האחרונות - מבחינה ניהולית וטכנולוגית. אם לאינטל הייתה פעם את טכנולוגיית הייצור הכי טובה בעולם, היום יש ל-TSMC, ואינטל מייצרת שם את השבבים הכי מתקדמים שלה. רוב החברות שמתכננות ומפתחות שבבים – מייצרות אותן בסמסונג או ב-TSMC", אומר פרלמוטר. "עכשיו גם אינטל הודיעה שהיא רוצה להפוך את מפעלי הייצור לכאלה שיכולים לספק שבבים לעולם הרחב, היא קנתה את טאואר, חברת ייצור שבבים ולא פיתוח שבבים".
על רקע העליונות והדומיננטיות של המזרח הרחוק בייצור השבבים, ארה"ב שמה את הנושא הזה בראש סדרי העדיפויות שלה. כך, בחודש אוגוסט 2022 ביידן חתם על חוק השבבים, שיזרים 280 מיליארד דולר לתעשיית השבבים האמריקאית, ובמסגרתו אינטל שבונה מפעלים בעלות ממוצעת של 15-20 מיליארד דולר למפעל, תוכל לקבל החזרים של עד 7 מיליארד דולר לכל אחד מהם. בנוסף, אתמול, 1.9, דווח כי ממשל ביידן הטיל מגבלות חדשות על מכירת חלק מסוגי השבבים המתוחכמים לרוסיה ולסין.
מה קורה עכשיו עם סין והמתיחות עם ארה"ב וטייוואן?
"סין הקימה מפעלי שבבים עוד הרבה לפני החרם של ארה"ב. טכנולוגיית פיתוח וייצור שבבים היא אחת הטכנולוגיות האסטרטגיות שסין משקיעה בהן הון עתק, כבר לפחות 20 שנה. החברה שלהם SMIC היא החמישית בגודלה ביכולת ייצור שבבים, דבר קריטי עבורם. הסינים קודם כל מייצרים בשביל השוק הסיני, כמעט מיליארד וחצי איש, ורק אחר כך מסתכלים על העולם.
"בגלל האיומים על טייוואן, אז אותו תסריט שלפני מספר שנים היה דמיוני, היום הרבה פחות דמיוני. אנחנו לא מדברים רק על פלישה קרקעית של סין לטייוואן, אלא מספיק שמשתקים את האספקה ואי אפשר להוציא את הסחורה מסין. יש הרבה דרכים לפגוע בשרשרת האספקה – ואז כלכלת העולם תיעצר מלכת. אפל למשל מייצרת את כל השבבים שלה ב-TSMC, תעשיית המכוניות, כל יצרני המחשבים. אני לא רוצה לחשוב או לדמיין את המצב הזה. לכן, בארה"ב חוקקו לפני שבועיים חוק שהולך להזרים עשרות מיליארדים לתעשייה בפיתוח ובנייה של מפעלים, כדי שלא ייווצר מצב שבו ארה"ב פותחת פער טכנולוגי מול המזרח. הם לא יכולים להרשות לעצמם לאבד יכולת תחרותית, הם פעם היו השחקנים הכי גדולים בייצור שבבים והיום לא.
"חשוב לציין שכרגע הרטוריקה יותר חריפה ממה שקורה בשטח. חברות אמריקאיות מוכרות בסין, מייצרות בסין, אם יש לך אייפון ביד – הוא מיוצר בסין, לא מיוצר בקליפורניה. לאינטל יש מפעל ייצור שבבים בסין. לא בטכנולוגיה הכי מתקדמת, אבל עדיין".
יש לך הערכה מה צפוי לקרות?
"את יודעת, הנבואה ניתנה לילדים ושוטים, וילד אני לא הרבה שנים. קשה מאוד לנבא. אני חושב שתהיה החרפה, זאת הערכה שלי, כי הרטוריקה בסוף גורמת למעשים. זה רע לעולם, ובוודאי רע לתעשייה. חברה ישראלית שרוצה קשרים גם בסין וגם בארה"ב, אז היום כבר קשה לה. למשל, יש משקיעים אמריקאים שאומרים שהם לא ייכנסו לעסקה, אם יש גם משקיע סיני. אז ההידרדרות קורית, חלק בגלל ההנחיות של הממשל, וחלק אומרים – יכול להיות שהממשל יודיע על משהו בעתיד, לא רוצה להיות תקוע, עושים תהליכי הערכת סיכונים".
בתקופת הקורונה דיברנו על משבר השבבים. מה מצב הביקוש כעת?
"בתקופת הקורונה היה מחסור כי נוצר ביקוש גדול, רצו לדבר בזום, הבעל, האישה ושלושת הילדים, כל אחד היה צריך מחשב. אנשים קנו, והיום קונים פחות. היה גם מחסור בגלל המלחמה עם אוקראינה, אבל היום מדברים על האטה פוטנציאלית בשוק. חלק מהחברות סובלות מירידה במכירות. התופעות האלו של עליות וירידות – קורות כל הזמן, ואני אומר את זה בתור מישהו שהוא למעלה מ-40 שנה בתעשייה. באופן כללי, יש צמא לטכנולוגיה, אנשים כל הזמן רוצים את הדגם החדש והמשוכלל ביותר. עכשיו יוצא למשל אייפון 14, ויהיה גם אייפון 15".