אחרי יותר מעשרה משחקים שנשאו את השם אנגרי בירדס, אולי לא הייתם מצפים שהמשחק הבא בסדרה יקרא אנגרי בירדס 2, אבל זה בדיוק איך שהמפתחת הפינית של המותג, רוביו, קראה לו. משחק ההמשך יוכרז רשמית ב-28 ביולי באירוע בסן פרנסיסקו, ויושק למכשירי אפל ואנדרואיד ב-30 ביולי.

אנגרי בירד 2
זועמות יותר

שחקנים של חנות האפסטור הקנדית זכו למעשה להתנסות בגרסת פיתוח של המשחק בשם Angry Birds: Under Pigstruction, שזמינה שם בחודשים האחרונים כדי לסייע למפתחים ללטש את המשחק. מרשמיהם ניתן ללמוד שאנגרי בירדס 2 יכיל שלבים גדולים יותר, הרחבה של נבחרת הציפורים, כוחות חדשים ויכולת לבחור את הסדר בו משגרים את הציפורים למשימתן הקדושה.

חובבי אנגרי בירדס, שהפך זמן קצר לאחר צאתו בסוף 2009 להצלחה תקדימית בעולם משחקי הטלפון, זכו בחמש השנים האחרונות למספר גדול של משחקי הרחבה, גם אם אלה לא כללו ספרה חדשה. בהם – אנגרי בירדס סטלה, אנגרי בירדס עונות, אנגרי בירדס חלל ואנגרי בירדס מלחמת הכוכבים. חלק ממשחקי המותג לא היו משחקי ארטילריה כמו המשחק הבסיסי, והרחיבו את הסדרה לסוגות חדשות גם אם לא מקוריות, והרבה פעמים באופן מוצלח. Bad Piggies, למשל, הוא משחק צד כזה בו מרכיבים רכבים מוזרים לחזירים האנטגוניסטים, ו-Angry Birds Epic הוא בכלל משחק של קרבות טקטיים בסגנון משחקי תפקידים.

עוד כתבות במגזין החיבור:
לא רק פלוטו: 25 תמונות חלל יפהפיות של האבל
לנהוג במכונית – עם הסמארטפון

הגרסאות השונות של המשחק הורדו יותר משני מיליארד פעמים, ולזמן מה הפכה רוביו, מפתחת משחקי טלפון רב-צדדית בהיסטוריה המוקדמת שלה, בין 2003 ל-2009, לחברה של טעם אחד – אנגרי בירדס בכל צורה ומדיום, מבובות פרווה ואביזרי ביגוד, דרך מוצרי מזון (מישהו רוצה נקניקיות אנגרי בירדס?) וגני שעשועים ועד קומיקס וסרטים (סרט באורך מלא צפוי להגיע למסכי הקולנוע במאי 2016).

 

בעקבות ההצלחה התרחבה החברה והחלה להקדיש שוב חלק ממשאביה לפיתוח ומימון רעיונות חדשים, דבר שנותר בעינו לאחר שאנגרי בירדס, כפי שקורה מהר במיוחד בעולם המשחקים הטלפוני, איבדה את מעמדה לטובת להיטים ניידים רעננים יותר, ירידת פופולריות משמעותית שגרמה לחברה לפטר בשנה שעברה חצי ממספר האנשים שהיא שכרה בשנה שלפני כן. רוביו עדיין רווחית, למרות שרווחיה ירדו מכ-50 מיליון דולר ב-2013 לכ-13 מיליון ב-2014. נראה אם אנגרי בירדס 2 יעזור לה לצלוח את 2015 עם נתונים מוצלחים יותר.

 

 

הכתבה פורסמה במקור במגזין החיבור