המכתב ששלחה ביום שלישי גולן טלקום לראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, הוא המהלך החריף ביותר שנעשה עד כה בקרב המאסף של גולן טלקום וסלקום נגד החלטת המדינה שלא לאשר את עסקת המיזוג בין חברת הסלולר הגדולה בישראל (סלקום ) לבין החברה הקטנה בשוק (גולן). גולן למעשה מזהירה, או מאיימת, בקריסה - מאורע חריג וחסר תקדים.

לפי המכתב החריף, "גולן טלקום מבקשת להדגיש כי אי־אישור המיזוג בינה לבין סלקום יביא לקריסתה. הנחה זו מגובה באישורים מאנשי מקצוע שצירפה החברה למכתב. הקריסה תביא לתוצאות קשות, הן עבור שוק הסלולר והן עבור הציבור כולו, ובפרט ובאופן מיידי לכמיליון לקוחות גולן טלקום ומאות עובדיה". האם יש אמת מאחורי האיום? האם לקוחות החברה צריכים לחשוש? ומה עתיד העסקה ולוח הזמנים להמשך?

"נתתי למדינה יותר מרה"מ וכחלון" (צילום: תמר מצפי גלובס)
מיכאל גולן | צילום: תמר מצפי גלובס

בינתיים, במדינה מנסים לשדר עסקים כרגיל. דובר משרד התקשורת מסר כי "המשרד נערך בחודשים‎ האחרונים גם לתרחיש שבו חברת גולן טלקום לא תמשיך בפעילותה. נערכו פניות לחברות בשוק להיערך לאפשרות של קליטת כמות גדולה של לקוחות. ואכן, החברות אישרו השבוע כי הן ערוכות לקליטת כמויות משמעותיות של לקוחות. במקביל, סוכם בדיון שנערך בראשות ראש הממשלה, ובהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, כי אם יידרש - ייחתמו הוראות שעה שיבטיחו את רציפות השירות לכל לקוחות גולן".

לנייד שלושה מיליון לקוחות ביומיים

למרות התגובה המרגיעה של משרד התקשורת, הדברים הם לא כל כך פשוטים. אם אכן תקרוס גולן - ואין שום ודאות שכך יקרה - זה יהיה אתגר תפעולי לא קטן, בלשון המעטה, לנייד את כל לקוחותיה לחברות סלולר אחרות.

חברות הסלולר, בהוראת משרד התקשורת, הכינו תוכניות מגירה כדי לקלוט את לקוחות גולן טלקום במהירות, הכוללות הרחבה של עבודת המוקדים מסביב לשעון, בעת הצורך. עם זאת, כדי לנייד לקוח סלולר צריך לקלוט את פרטי האשראי שלו ואחר כך לספק לו כרטיס סים חדש. חברות הסלולר לא ערוכות לקלוט מיליון לקוחות ביום או יומיים ולספק להם כרטיסי סים. גם אם הלקוחות יתחלקו שווה בין המפעילות, הרשת המשותפת של פרטנר ו-HOT מובייל תצטרך לקלוט כמעט בין לילה כ-500 אלף לקוחות. זה מהלך הנדסי לא טריוויאלי (ראו כמה זמן לקח לפלאפון להעביר את לקוחותיה למתג חליפי עקב השריפה שפרצה במתקניה בחודש שעבר). אם גולן אכן תרד מהאוויר ברגע אחד, זה יהיה אירוע חסר תקדים ברמה בינלאומית - יהיו לקוחות שלא יקבלו שירות כמה ימים וייווצר לא מעט בלגן.

הקלפים קרובים לחזהו של מיכאל גולן, והוא לא מתכוון למצמץ. "משרד האוצר החליט לשחק פוקר עם גולן - לרמוז לו שהעסקה לא תאושר כדי לשלוח אותו לחתום הסכם שיתוף רשת ולהישאר בשוק, אלא שהם בחרו לשחק עם שחקן הפוקר הכי טוב בעולם", אומר בכיר בשוק שמכיר את הנושא היטב.

ספק גדול אם יש מקום לחשוש מקריסת הרשת והפסקת השירות. גם לגולן וגם לספקיות שלו יש אחריות גדולה להמשך שירות סלולרי רציף במדינת ישראל, וכל מהלך לפגיעה מכוונת בשירות גובל בפלילים. גולן לא ירצה את הכתם הזה, וכך גם בוודאי לא השותף שלו גזביה ניאל, שלו עסקים חובקי עולם. זה גם קצת מוזר שגולן טלקום שווה, לשיטתו של גולן, בין מיליארד לאפס שקלים. לחברה יש נכס בדמות 900 אלף לקוחות ומותג - יש לזה שווי, ובאוצר טוענים כי היה ניתן למכור את החברה במחיר נמוך יותר - צעד שלא היה מצמם את מספר השחקנים בשוק הסלולר.

החברות מנסות 
לשלוף שפן מהכובע

לפני חמישה חודשים הודיעו סלקום וגולן טלקום כי הגיעו להסכם על מכירת גולן טלקום לסלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. מדובר במיזוג שיקטין את מספר חברות הסלולר הפועלות בשוק המקומי מ-5 ל-4, ושיהפוך את סלקום לשחקנית הגדולה בענף, עם נתח שוק של 37%.

מי שאמור לאשר את העסקה או לדחות אותה הם שני גופים: משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים. בסוגיה התערב גם משרד האוצר (גולן יטען, בחוסר סמכות), ואגף התקציבים פירסם חוות דעת כלכלית חריפה נגד המיזוג.

המדינה לקחה את הזמן ובחנה את הסוגיה היטב, ובשבועיים האחרונים מתרבים הסימנים לכך שבכוונתה להתנגד פה אחד למיזוג. הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הודיעה בעל פה לשתי החברות שהיא שוקלת להתנגד למיזוג, והן הוזמנו להשמיע את הסתייגותן. במשרד התקשורת נשמעים קולות דומים; המשרד אף שכר לצורך בחינת המיזוג את שירותיו של פרופ' אייל וינטר מהאוניברסיטה העברית, שעוד לפני פרסום חוות דעתו הרשמית - כבר ניתן לומר שהוא נוטה להתנגד למהלך.

ביום ראשון יתקיים השלב האחרון של השימוע בעל פה שנערך לחברות הסלולר אצל הממונה על ההגבלים העסקיים. תוך כשבוע לכל היותר מיום השימוע תתפרסם ההחלטה הרשמית של הרשות. אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון - בכוונתה לסכל את העסקה.

לאור זאת, סלקום וגולן טלקום עושות ככל שביכולתן כדי לשלוף שפן מהכובע. סלקום מציעה לרשות "רפואות" שונות - תנאים מגבילים לעסקה שיבטיחו את שמירת התחרות גם אחרי המיזוג. סלקום לא מסרה בדיוק מהם אותם תנאים, אבל רמזה כי החברה מוכנה לקבל עליה תנאי שנוסה בהצלחה באירופה, ולהחכיר חלק מהרשת שלה למתחרות חדשות - אם יבואו - שירצו להשתמש ברשת שלה כדי להיכנס לשוק.

סלקום וגולן שכרו שורה של כלכלנים כדי לתמוך בעמדתן: בנק רוטשילד, שמלווה את גולן מאז שהחברה החליטה לחפש קונים בקיץ האחרון, וכן חברת הייעוץ הכלכלית הבינלאומית CRA וחברת פרלמן ושות'. כל אלה כנראה לא מיישבים את דעתה של רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לפגיעה בתחרות, ולכן גולן בחרה לזרוק על השולחן קלף משוגע - קריסת החברה, פגיעה בשירות ופיטורי עובדים.

דוקטרינת 
החברה הכושלת

תרחיש הקריסה מלווה את טיעוני גולן כבר כמה חודשים. נציגי בנק רוטשילד רמזו עליו כבר מהשלב הראשון, נציגי CRA אמרו את המלה "כאוס" באופן מפורש - וכעת גולן משרטט את מתווה הקריסה שלו בעצמו: "מיליון לקוחות גולן ימצאו חברה בהקפאת הליכים עם נאמן. ייווצר כאוס בשוק התקשורת. ראו מקרה מגה או ענבל אור כדוגמה - אך בעוצמות גדולות הרבה יותר - עם מיליון לקוחות שאינם מקבלים שירות ומאות עובדים ללא מענה. אני בטוח שראש הממשלה ושר האוצר אינם מעוניינים בכך".

לפני הכל, גולן מסבירה שהיא במצוקה כלכלית. על פי החוזה שלה עם סלקום, החל מהרבעון הראשון של 2016 עלו דמי השימוש שלה ברשת סלקום בשיעור חד. רק שינוי זה מעביר אותה להפסד תפעולי. בנוסף, לגולן חוב עבר ענק לסלקום על שימוש ברשת שלה - 600 מיליון שקל. פרט לכך, משרד התקשורת מתכוון לחלט מגולן ערבות של עשרות מיליוני שקלים על כך שפירקה את הרשת שלה, בניגוד לתנאי הרישיון. בנוסף לכל אלה, נכון לרבעון הראשון של 2016, גולן מאבדת לקוחות.

עוד נכתב כי "לצורך פעילותה, גולן טלקום תלויה בשרשרת ארוכה של גורמים וספקים, כאשר אובדן של אפילו אחד מהם עלול למנוע מהחברה להתנהל ולהציע את שירותיה". בין השאר, מונה גולן את החברות נוקיה, טמרס וספקיות האינטרנט, שאם יחליטו להפסיק את אספקת השירות - החברה לא תוכל לשרת את לקוחותיה.

לפנייה של גולן יש גם מעמד משפטי מיוחד. בעולם ההגבלים יש מונח המכונה דוקטרינת החברה הכושלת, המהווה טיעון חזק לאישור מיזוג של חברה: היא במילא הולכת לקרוס, אז עדיף שתירכש על ידי חברה אחרת. גולן מאותת לממונה החדשה כי אם החברה תקרוס, רשות ההגבלים העסקיים תיראה לא טוב - הלקוחות ייפגעו, וממילא מספר השחקנים בשוק יירד ל-4, אז מה הרווחנו? בכל מקרה, מדובר בטיעון שהממונה תצטרך לתת עליו את דעתה ולהתייחס אליו במסגרת ההחלטה.

עלייה בריכוזיות - 
או השקעה בתשתיות

יש לזכור שגולן לא לבד בעסק. גם סלקום גם נערכת להמשך המערכה, רק באמצעים יותר קונוונציונליים. ל–TheMarker נודע שאם עסקת המיזוג לא תאושר, סלקום תערער על ההחלטה בבית הדין להגבלים עסקיים.

בשיחות עם שורת מומחים בשוק על כל הקשור לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום - כולם בלתי תלויים ולא מייצגים את אחת החברות - מתקבלת תמונת מצב מבלבלת. בקרב אנשי ההגבלים העסקיים אין ספק: יש חשש סביר שקריסת גולן טלקום תפגע בתחרות בשוק הסלולר, ולכן אין לאשר את העסקה. אם "מחולל השוק" מיכאל גולן ייעלם מהענף, HOT תדע "להסתדר" עם החברות גדולות והמחירים יעלו.

עמדת הכלכלנים והאנליסטים המלווים את השוק היא הפוכה. לטענתם, בשוק הסלולר יש יותר מדי שחקנים ביחס לגודלו, ההכנסה חודשית ממוצעת מלקוח בישראל היא מהנמוכות בעולם, גם בתסריט של מיזוג, מדד הריכוזיות (HHI) בשוק הישראלי יישאר מהנמוכים בעולם, והחברות נכנסות לאזור ההפסד - ולכן יש לאשר העסקה.

הם מזכירים כי השוק האירופי עבר כבר גל של מיזוגים בתחום הסלולר, מ-5 ל-4 שחקנים ואפילו מ-4 ל-3 שחקנים. לטענתם, בסוג המיזוג הראשון אפילו לא צפויה עליית מחירים, לפי הניסיון הבריטי והאוסטרי. בנוסף, הם טוענים כי עד כה שום רגולטור לא התנגד למיזוג מ-5 ל-4 שחקניות, וצריך תירוץ טוב מאוד כדי שהמקרה הישראלי יהיה יוצא דופן.

כנראה ששני הצדדים צודקים - מדובר בעסקת חליפין. העבודה הבלתי תלויה הכי מקיפה ומצוטטת לעניין מיזוגים שכבר התרחשו בשוקי סלולר באירופה נעשתה על ידי גוף מחקר בשם CERRE. הארגון מסכם: "מצאנו כי עלייה בריכוזיות בתעשיית הסלולר מייצרת טרייד־אוף אמיתי - בעוד שמיזוגים יגררו עליית מחירים, לפי הניתוח שלנו, גם ההשקעות לכל המפעילות יעלו". והשקעות הן נשמת אפה של תעשיית הטלקום.

בעבודה הזאת אפילו מדביקים מספרים לנזק ותועלת: "מיזוג היפותטי בשוק מ-4 ל-3 שחקנים יגרום לעליית מחירים של 16.3%, ובאותה עת, ההשקעות של כל מפעילה יגדלו ב-19.3% בממוצע". באוצר ממהרים לציין כי העלייה בהשקעות היא לכל מפעיל, אך מספר המפעילים קטן - ולכן העלייה הכוללת בהשקעות אינה משמעותית, אם כי קיימת.

המקרה הישראלי הוא שונה, כי מדובר במיזוג של 5 חברות ל-4. אבל נניח שאפשר להחיל את הממוצעים על השוק הישראלי: החשבונית הממוצעת ללקוח סלולר בישראל ברבעון הרביעי של 2015 היתה 63 שקל (73 שקל אחרי מע"מ). אם יעלו המחירים, לפי הניסיון האירופי החשבונית בישראל תעלה ל-73 שקל (85 שקל אחרי מע"מ) - עלייה של בערך 12 שקל למשתמש הסופי. ואם מקבלים את המסקנות של CERRE, גם תקציב ההשקעות ברשתות הסלולר, שהיה בשפל של 1.3 מיליארד שקל ב-2015, יגדל בכמעט 20% (גולן ממילא לא משקיעה ברשת).

לפיכך, אין טעם לקנות את הטענה שהצרכן לא ייפגע מהמיזוג או שהמחירים לא יעלו - זוהי מטרת העסקה, ונראה כי בכל מקרה, אנחנו הולכים לתקופה של מחירים גבוהים יותר. אבל ייתכן שתמורת עליית המחירים נקבל גם תועלות, כמו גידול בהשקעות ברשת, ואולי תועלות נוספות כמו שיפור בשירות. לפיכך, נשאלת השאלה האם מדובר בעסקה שהצרכנים יסכימו לקבל?

יש אלטרנטיבות לגולן טלקום

יש שני סוגי לקוחות שעשויים להיות מודאגים מקריסה אפשרית של גולן טלקום. בראש ובראשונה, מדובר בלקוחות החברה. בעל השליטה בחברה והמנכ"ל שלה, מיכאל גולן, אומר בפה מלא ומבלי לחשוש - אני עומד לקרוס; החברה הפסדית, היא טובעת בחובות, והספקים לא יגלו אורך רוח. הוא אף מודה כי קיימת סכנה שלא יוכל להמשיך לשרת את לקוחותיו.

ככל הנראה, לחברה יש עוד קצת זמן, וספק אם האיום ממשי, אבל ללקוחות גולן טלקום שאינם רוצים להסתכן, כדאי לנטוש כבר כעת. כיום, המעבר קל מאי־פעם - ניתן לרכוש כרטיסי סים של וואלה מובייל בסניפי קופיקס, וסים של 012 מובייל בסניפי ילו, ואף להזמין סים עד הבית מ-Gett (לשעבר גט טקסי), שיגיע מיד. גם וואלה מובייל וגם 012 מובייל הן מותגי משנה מוזלים של החברות הגדולות (פלאפון 
ופרטנר בהתאמה).

אך גם לקוח סלולר שאינו מנוי ברשת גולן טלקום עשוי להיות מודאג מהקריסה, שתביא כמעט באופן ודאי לעליית מחירים - גם בתרחיש של מיזוג בין גולן לסלקום, וגם בתרחיש של קריסת גולן.

לחוששים מומלץ לרכוש חבילת סלולר מוזלת וארוכת מועד ככל האפשר. מדובר במשימה לא קלה בשוק הסלולר הישראלי, אבל עדיין יש כמה חבילות כאלה.

מותג יופון (מותג מוזל נוסף של פלאפון), למשל, מציע חבילה עם שיחות ללא הגבלה ונפח גלישה של 5 ג'יגה ב-29 שקל בחודש, עם התחייבות לאותו מחיר במשך שנתיים. לאחר מכן הוא עולה ל-79 שקל בחודש. חברת טלזר 019 (חברה עצמאית על רשת פרטנר) מציעה חבילה ללא הגבלה עם 10 ג'יגה גלישה, ב-39 שקל לחודש והתחייבות מעט יותר ארוכה - עד סוף 2018.

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker: