חברת הסייבר Wiz מודיעה היום על גיוס ענק של 300 מיליון דולר ואולם מצהירה: כספי הגיוס לא יגיעו לישראל. בהודעה אישית של אסף רפפורט, מייסד-שותף ומנכ"ל Wiz הוא כותב: "לצערנו, לאור ההפיכה המשטרית, הכסף שגייסנו לא ייכנס לישראל. החשש הגדול שלנו לגבי ההייטק הישראלי הוא לא רק בכספים שיוצאים מישראל, אלא גם בכספים הרבים שכבר לא ייכנסו לארץ".
רפופורט הסתמן מתחילת מחאת הייטקיסטים כמי שמוביל קו מאוד תקיף. בראיונות הוא הסביר שאלו הם המשקיעים שלו, שאינם מעוניינים שהכספים שלהם יגיעו לישראל מתוך חשש מהמהפך השלטוני והעלייה בסיכון שכרוך במעורבות במשק הישראלי. רפפורט הודיע שהחליט להוציא את רוב כספי החברה מחשבונות המנוהלים בישראל ולהשאיר כאן רק את הסכום הנדרש לתשלום משכורות, שכר דירה ופעילות שוטפת.
הגיוס של Wiz נעשה לפי הערכת שווי של 10 מיליארד דולר, מה שהופך אותה ככל הנראה ליוניקורן הסייבר הגדול בעולם. המשקיעים העיקריים בסבב הנוכחי היו קרן לייטספיד וקרן גרינאוקס, שמובילים את הסיבוב לצד המשקיעים הקיימים בחברה.
הגיוס של Wiz נעשה לפי הערכת שווי של 10 מיליארד דולר, מה שהופך אותה ככל הנראה ליוניקורן הסייבר הגדול בעולם
מאז הקמתה לפני שלוש שנים גייסה החברה סכום כולל של 900 מיליון דולר. בגיוסים הקודמים ובזה הנוכחי השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס וסייברסטארטס של גילי רענן. בין המשקיעים הפרטיים הבולטים בחברה נמנים ברנרד ארנו, האיש העשיר בעולם; האוורד שולץ, המייסד של סטארבקס ויזמים בולטים נוספים.
הטכנולוגיה של חברת Wiz מאפשרת לצוותי אבטחה ופיתוח לזהות, לתעדף ולמנוע סיכוני ענן מורכבים, שחוצים בין שכבות הענן השונות. החברה הוקמה לפני שלוש שנים, והמוצרים שלה מותקנים אצל חברות Fortune100 רבות, בהן מורגן סטנלי, קולגייט, סלאק, סיילספורס, BMW ועוד. החברה מעסיקה 650 עובדים, מתוכם כ- 150 בישראל, והיא צפויה להמשיך ולגייס עובדים, כולל בישראל. עם זה החברה מתכננת לפתוח משרדים חדשים בוושינגטון, אוסטין ודאלאס בנוסף למשרדים הקיימים בארה"ב.
רפפורט חזר והביע דאגה מהמהפיכה המשטרית בישראל: "אני שומע מכל עבר קולות של משקיעים מודאגים, של יזמים שמוציאים בחשאי כסף מהארץ ושל עובדים המפחדים לעתידם בישראל. חברת Wiz הצליחה עד היום בזכות אקוסיסטם מדהים שקיים בישראל, אבל הוא עומד כרגע בפני סכנה קיומית. אני מאמין ומקווה שקולות הכאב העולים מכל חלקי העם יביאו את הממשלה להתמקד באירועים הביטחוניים, לעצור את מהלכי החקיקה ולחתור לפשרה אמיתית שמקובלת על כל הצדדים".