בעידן הדיגיטלי, אפשר להסתכל על השגרה היומיומית שלנו כעל תסריט מתוכנן היטב. אנחנו פותחים את הטלפונים, גוללים ברשתות החברתיות המועדפות עלינו ומנווטים במסלולים המוכרים של הקיום הדיגיטלי שלנו. זה נראה ונשמע כמו פעולות רגילות שמלוות את החיים, אבל זה הרבה יותר מזה - ההרגלים שלנו הם האדריכלים השקטים של חיינו, וככל שהעולם הדיגיטלי נוכח יותר ויותר, שווה לבחון ממה הוא מורכב ועד כמה הוא גמיש.
לולאת ההרגל: שלושה שלבים
דמיינו רחבת ריקודים שבה ההרגלים שלנו מבצעים את השגרה המורכבת שלהם. ראשית, הגירוי, הניצוץ הראשוני שמניע את הקצב. זה יכול להיות צליל של התראה, שמקביל לארומה של קפה שזה עתה נטחן, או המראה של נעלי הריצה שלנו ממתינות ליד הדלת. לאחר מכן מגיעה השגרה, הכוריאוגרפיה שאנחנו מבצעים ללא מחשבה מודעת - הלחיצה, הלגימה, הצעד. ולבסוף, הפרס, אותה נימה מתוקה של סיפוק - גל הדופמין, החום המלטף, תחושת ההישג.
למה אנחנו רוקדים את כל הצעדים האלה? למה אנחנו מושיטים יד לטלפון שלנו, שורכים את נעלי הספורט או משתוקקים למשהו מתוק אחר הצהריים? התשובה טמונה בלולאת ההרגל, דפוס בסיסי שנחרט במוחנו. מדענים אומרים שההרגלים מורכבים משלושה חלקים: הגירוי, השגרה והפרס. לולאות אלה, כמו חריצים שחקוקים בסלע, מעצבות את ההרגלים שלנו.
"הצלחה היא תוצר של הרגלים יומיומיים - לא טרנספורמציות של פעם בחיים", כך כותב ג'יימס קליר בספרו המפורסם "הרגלים אטומיים". יש מטרות נוצצות באופק, אבל המערכת היא זו שמניעה אותנו קדימה - הטקסים היומיומיים, התוספות הזעירות של ההתקדמות. ג'יימס קליר מזכיר לנו שאנחנו לא עולים לרמת המטרות שלנו; אנחנו נופלים לרמת המערכות שלנו.
האפליקציות שנשארות ואלו שנעלמות
ובחזרה לעולם הדיגיטלי - למה אפליקציות מסוימות מושרשות בחיינו, בעוד שאחרות מתפוגגות לחור השחור של האפליקציות שלא נשתמש בהן שוב? - הרגלים - ההתנהגויות העדינות והאוטומטיות הללו - הם הרוטב הסודי, והם דוחפים אותנו לעבר פעולות מסוימות ללא מחשבה מודעת. מעצבי חווית שימוש, אלו שמחזיקים את מברשת הציור שאחראית לכך שהאפליקציה נראית כמו שהיא נראית, משתמשים בדיוק בשלושת החלקים שמייצרים הרגלים, כדי להשאיר לנו את האפליקציות פעילות כמה שיותר על המסך:
גירוי: הודעות דחיפה - Push; אייקוני אפליקציה (המצלמה של אינסטגרם, התו של טיקטוק, הירוק של ווטסאפ); מחוות (ההחלקה, ההקשה) - כל אלה הם רמזים שקטים שמתניעים פעולות, שברגע שאנחנו מתחילים לבצע אותן, נראה כאילו אנחנו לא יכולים להפסיק.
שגרה: מורכבת מפשטות (טפסים בסיסיים, ממשקים ברורים); עקביות (חזרתיות שמולידה היכרות. תבניות, כפתורים ומחוות שחוזרות על עצמן שוב ושוב).
פרסים: חזותיים (תגים, כוכבים, פסי התקדמות); חברתיים (לייקים, תגובות, שיתופים); פונקציונליים (ספירת הקלוריות שנרשמה, השפה שנלמדה).
כך אפליקציות פופולריות משתמשות בלולאת ההרגלים לטובתן:
Duolingo: אפליקציית לימוד השפה משתמשת בתכונה שנקראת יצירת רצף (streak) כדי להניע משתמשים להתאמן בלימוד שפה מדי יום. זהו כלי פשוט אך רב עוצמה שמגיע ללולאת ההרגל על ידי מתן גירוי (הודעות דחיפה), שגרה (שיעורים יומיים) ופרס (שמירה על הרצף והרווחת תגמולים). כל אלה מעודדים את המשתמשים להפוך את תרגול השפה לחלק משגרת היומיום שלהם.
Headspace: אפליקציית מדיטציה שמציעה מדיטציות מודרכות למשתמשים במטרה לשלב אותן בקלות בחיי היומיום שלהם. האפליקציה מספקת גירויים בצורה של תזכורות מתוזמנות שמתגמלת את המשתמשים בתחושת התקדמות ורווחה, ובסופו של דבר, מחזקת את ההרגל של לקחת זמן להירגע ולעשות מדיטציה.
Hello Heart: אפליקציה שעוזרת למשתמשים לנהל את בריאות הלב שלהם. היא מספקת גירויים באמצעות תזכורות למעקב אחר לחץ דם ושגרה הכוללת ניטור קבוע. התגמול מגיע בצורה של משוב ותובנות מותאמות אישית על בריאות הלב, המעודדים משתמשים לשמור על הרגלים בריאים ולשפר את בריאות הלב.
הפלטפורמות הללו אינן רק חלק מהשגרה שלנו - הן היוצרות שלה. האפליקציות בהן אנחנו משתמשים הן יותר מסתם כלים, הן אבני הבניין של ההרגלים היומיומיים שלנו.
עם זאת, חשוב לזכור - כוחו של ההרגל הוא לא רק בידיים של מעצבי חווית שימוש, מוצר ומפתחים אלא גם בידיים שלנו. בידינו לבחור את האפליקציות שמשרתות אותנו, לעצב את השגרות שמועילות לנו ולאמץ את ההרגלים שמעצימים אותנו.
כותב הטור הוא גיורא פלדמן, מרצה ומנטור לעיצוב מוצר וחוויית משתמש, וסמנכ"ל עיצוב מוצר ב-Hello Heart.