12 נשים נרצחו מתחילת שנת 2023 על ידי בן משפחה שלהן, לרוב בן הזוג. לילי בן עמי, שאחותה מיכל סלה ז"ל נרצחה על ידי בן הזוג שלה, אלירן מלול, באוקטובר 2019 בביתה, החליטה שהיא לא משלימה עם התופעה הנתעבת הזו. היעד מבחינתה, גם אם הוא נראה עכשיו פחות בר השגה, הוא להגיע לאפס נרצחות בשנה. היא מבקשת למצוא פתרונות מעשיים וטכנולוגיים לנושא האלימות במשפחה, ורותמת לשם כך את תעשיית ההייטק, גופי הביטחון, המשטרה, משרדי הרווחה, המשפטים וביטחון הפנים.

גולת הכותרת של הפעילות של פורום מיכל סלה היא ההאקתון, שנערך מדי שנה בחודש מאי, ביום ההולדת של מיכל, בשיתוף עם גוגל. בסוף החודש (23-24.5) ייערך ההאקתון הרביעי, אליו הוגשו 143 פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות במשפחה, מתוכן של 42 נשים שורדות אלימות, כאשר הגמר החגיגי שבו יוכרזו הזוכים ייערך בבית הנשיא ב-28.5. בתום ההאקתון שבעה מיזמים טכנולוגים נבחרים יזכו להשתתף חינם בתוכנית האצה של עמותת פורום מיכל סלה, יחד עם Google For Startups, הנמשכת שלושה וחצי חודשים.

פורום מיכל סלה לא פונה כאמור רק למתכנתים ואנשים בעלי רקע טכנולוגי. גם השנה נערכו סדנאות רעיונאות המיועדות לשורדות אלימות בשם "שום דבר עלינו בלעדינו" (Nothing About Us Without Us), במהלכן הן התחלקו לקבוצות, והעלו רעיונות לפתרונות טכנולוגיים לבעיות של אלימות בתוך הבית. כל מי שהרעיון שלה התקבל להאקתון, תקבל ליווי של חיילים מיחידות טכנולוגיות שיסייעו בפיתוח הטכני. הצטרפנו לסדנה כזאת שנערכה בתחילת שבוע שעבר במשרדי EY במידטאון תל אביב, בה השתתפו 31 נשים שורדות אלימות.

מתוך סדנת "שום דבר עלינו בלעדינו", פורום מיכל סלה (צילום: פורום מיכל סלה)
מתוך סדנת "שום דבר עלינו בלעדינו", פורום מיכל סלה | צילום: פורום מיכל סלה

"אלו מאמצים מאוד גדולים לארגן את מה שאת רואה פה, חודשים של עבודה, כסף שאנחנו מגייסות, וזה בא מתוך התפיסה ששורדות האלימות מכל שכבות האוכלוסייה – ערביות, יהודיות, חרדיות, צריכות לשבת איתנו בתוך המעגל, להמציא פתרונות ולהיות חלק מוביל מהפתרון", מספרת בן עמי בראיון ל-mako.

השנה נערכה לראשונה סדנה מיוחדת לנשים מהחברה הערבית על ידי מנחה מומחית לאלימות במשפחה, דוברת השפה. "המליצו לנו לעשות גם סדנה ייעודית כדי שירגישו יותר נוח בשפה שלהן. אנחנו מצפים לשמוע רעיונות שונים שיותר מותאמים לחברה שלהן, כי יש הבדלים", אומרת בן עמי. "גם מבחינת דרכי המניעה ואיך המשטרה מתמודדת. אחוזי ההרשעה בחברה הערבית ברצח הם מאוד נמוכים, מדברים על כ-20% הרשעה, כשבחברה היהודית זה מעל 90%. בני המשפחה לא תמיד משתפים פעולה עם המשטרה, הרבה פעמים כי הם מאוימים בעצמם.

"גם כלבי ההגנה שאנחנו מציעים זה דבר לא מקובל אצל מוסלמים, זה לא פתרון טוב, גם לא עבור חרדים וחרדיות. השאיפה בפורום מיכל סלה היא להגיע לכל סוגי האוכלוסייה - שהם יהיו מעורבים ויובילו את הפתרונות. מי אם לא האישה שחווה או חוותה אלימות, יודעת מה יכול להציל אותה?".

לילי בן עמי בסדנת "שום דבר עלינו בלעדינו" (צילום: פורום מיכל סלה)
לילי בן עמי בסדנת "שום דבר עלינו בלעדינו", פורום מיכל סלה | צילום: פורום מיכל סלה

יש הבדל בין הרעיונות של נשים שורדות אלימות לבין רעיונות של אנשים מרקע טכנולוגי?

בן עמי: "מתברר שהרבה ממשתתפי ההאקתון שממציאים רעיון, ולא השתתפו בסדנה של 'שום דבר עלינו בלעדינו',  בעצם מגיעים מרקע של אלימות במשפחה, והם משתפים אותנו בזה רק אחר כך. יש גם גברים שחוו או ראו אלימות כילדים, אז קשה להגיד בצורה נקייה. בסוף העניין של ידע טכנולוגי מקדים יכול לעזור בחשיבה על פתרונות יצירתיים, כי את יודעת מה הטכנולוגיה יודעת לעשות. היה לנו, לדוגמה, צוות טכנולוגי חזק מההאקתון הקודם, viosense, שעבד על מערכת שיודעת לזהות אלימות עוד לפני השלב של הדייט הראשון, רק מההתכתבויות, על בסיס למידת מכונה.

"יחד עם זאת, למישהי שחוותה את זה על בשרה, יש יתרון משמעותי בכך שהיא יכולה לדייק את הפתרון מבחינת קהל היעד. יצא לי לעבוד עם יזמים שאין להם רקע עם אלימות במשפחה, והם המציאו מיזם שלא היה רלוונטי לקהל היעד".

מיכל סלה ז"ל ואחותה לילי בן עמי (צילום: באדיבות לילי בן עמי)
מיכל סלה ז"ל ואחותה לילי בן עמי | צילום: באדיבות לילי בן עמי

עד היום בשלושת ההאקתונים הומצאו מעל 400 רעיונות, בהם 204 רעיונות שפותחו, כאשר 24 מיזמים המשיכו לתוכנית ההמשך עם גוגל. שני מיזמים בולטים שיצאו עד כה מההאקתונים וכבר עושים בהם שימוש הם relyon (לשעבר Safe and Sound) שפיתחה לי שריר, אפליקציה שיכולה להזעיק עזרה בלי מגע אדם במצבי אלימות, באמצעות שימוש במילות קוד שמוגדרות מראש על ידי המשתמש, ופרויקט "כפתור הפרפר" שזכה בשנה שעברה במקום הראשון בהאקתון, פיצ'ר המאפשר ייעוץ ותמיכה בנושא אלימות במשפחה בצורה דיסקרטית וללא השארת שום עקבות. כפתור הפרפר הוטמע כבר באתרים שונים, בהם שופרסל, בנק דיסקונט, מכבי, ווינט, אתרי עיריות ואתרים שונים ברחבי העולם.

12 נשים נרצחו מתחילת השנה. איך שיתוף הפעולה שלכם עם השר לביטחון לאומי החדש, איתמר בן גביר?

"אנחנו סגרנו שיתוף פעולה עם השר הקודם לביטחון פנים, עמר בר לב, של שני מיליון שקלים לשנה. הפרויקט שלנו רץ מאז וכולל את כלבי מיכל סלה (כלבי הגנה לנשים מאוימות) וסיירת מיכל (חבילת שירותי אבטחה, שיעורי הגנה עצמית ומכתב התראה לגורם המאיים מאת משרד עו"ד). על כל 10 שקלים שאני מוציאה, אני יכולה לקבל 5 שקלים מהמשרד לביטחון פנים, זה מיזם משותף שלנו. הפרויקט ממשיך תחת השר הנוכחי, ואני מאמינה שהוא ימשיך לשנה נוספת. נדע יותר טוב באוגוסט, מה שגם שעדיין לא אושר תקציב המדינה.

"הייתה לי רק פגישה אחת עם בן גביר. אנחנו מאוד תומכות בחוק לפיקוח אלקטרוני (אזיק אלקטרוני) למניעת אלימות במשפחה. אנחנו מכירות מבפנים כמה החוק הזה מציל חיים, באופן אישי אני בקשר עם 2 שופטים בכירים והם תומכים מאוד בחוק. השופט אביטל חן אמר לי, 'אם החוק עובר, אפשר יהיה לסגור חלק מהמקלטים. במקום מקלט נוכל לתת פיקוח אלקטרוני'. זה יוציא נשים וילדים לחירות.

"הבאתי את המידע הזה בפני השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כשנפגשנו אצלו בלשכה. הוא הזמין 4 ארגוני נשים ו-4 ארגוני גברים כדי לשמוע מה דעתנו על הפיקוח האלקטרוני, לשמוע דעות בעד ונגד. הוא השר הראשון שהזמין ארגוני גברים לדיון כזה, מעולם לא היה דבר כזה. ארגוני הגברים התנגדו לפיקוח אלקטרוני, טענו שיש תלונות שווא ושזה יביא לכך שישימו פיקוח אלקטרוני לאנשים חפים מפשע. הדבר הזה לא נכון, החוק הגיע לשר אחרי 3 שנים של עבודת מטה מקיפה, כולל בכירים מהמשרד שלו שטסו לחו"ל לראות איך זה עובד במדינות אחרות. החוק קיבל אישור של משרדי המשפטים והרווחה, כל אנשי המקצוע, ללא יוצא מן הכלל, בעד החוק.

"באותה פגישה אחד מנציגי ארגוני הגברים אמר שצריכה להיות לגבר הרשעה אחת לפחות, אם לא שתיים, כדי לשים פיקוח אלקטרוני. בן גביר חזר על זה שזה נשמע לו נכון, אבל הוא יבדוק".

האזיק האלקטרוני (צילום: חדשות 12)
האזיק האלקטרוני | צילום: חדשות 12

בסוף השבוע פורסם באתר מעריב כי בן גביר יביא בקרוב לאישור ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק לאיזוק האלקטרוני, על פיה שופט יוכל להצמיד אזיק אלקטרוני לגבר גם ללא הרשעה והוכחות, בכפוף לשני תנאים - קבלת הערכת מסוכנות, בנוסף לרקע של הרשעה בעבירה על החוק (למעט חוקי תעבורה, מיסים ותכנון ובנייה), או לחילופין מי שהוגש נגדו כתב אישום מבוסס על עבירות אלימות.

בן עמי מספרת כי פורום מיכל סלה מקבל כ-30 פניות בממוצע מדי יום, ובתוך כך גם משפחות של נרצחות פונות אליה. "לפעמים אנחנו מגיעים אליהם עוד בשבעה. אנחנו נותנים להם משרד יחסי ציבור חינם, כי הם מוצפים בתקשורת וזאת סיטואציה מאוד קשה בתוך האבל, וגם ייעוץ משפטי חינם.

"כשדיאנה דדבייב ז"ל נרצחה, זה היה כמו נקודת מפנה עבורי. אחותה התקשרה אליי עוד לפני הלוויה, וזה היה כאילו חזרתי לשבעה של מיכל. היה לי מאוד קשה, בכיתי. היא השאירה 4 ילדים יתומים. עזרתי מאוד למריאנה אחותה, והיא אמרה לי, 'היית כמו אור בשביל כולנו בתוך החושך הזה'. הבנתי כמה אני יכולה לעזור עם כל הידע שצברתי והמקום שאני נמצאת בו, אבל גם שלא בטוח נכון שאני בעצמי אעשה את זה. אני גם אחות שכולה.

דיאנה דדבייב (צילום: עובדה)
דיאנה דדבייב | צילום: עובדה

"בעקבות זה, קם חמ"ל מיכל, גייסתי לו צוות, וזה פרויקט שנותן מענה מיידי למשפחות של נרצחות בכל מה שהן צריכות ורוצות, וגם מארגן פעם בשנה יום כיף לילדים היתומים".

הבינה המלאכותית "שהחזירה לחיים" את הנרצחות

ביום המאבק לאלימות נגד נשים, ב-25.11.2021, יצא קמפיין "הקשיבי בקולי", ביוזמת שירן מלמדובסקי סומך, במסגרתו טכנולוגיית הבינה המלאכותית של חברת D-ID "השיבה לחיים" נשים שנרצחו על ידי בני זוגן, בהן מיכל סלה ז"ל.

מה חשבת על התוצאה? האם היא לא קשה מדי?

"שירן פנתה אליי עם הרעיון, בהתחלה הייתה לי באמת הרגשה מוזרה, כי זה מצמרר ואפילו קשה. ביקשתי לבדוק עם המשפחה שלי, הם הסכימו ואז יצאנו לדרך. היא עשתה הכול, אני רק נתתי לה טקסט ותמונה, ואישרתי את השחקנית.

"אני חושבת שצריך לזעזע. לא יכול להיות שהעולם ממשיך הכול כרגיל, והדברים האלה קורים בבתים. בתקשורת מתייחסים לאלימות במשפחה עם הרבה צנזורה, לא שמים תמונות מזירת הרצח, כי זה קשה מדי. ואז מה שקורה זה שאת ממשיכה ללכת. צריך לזעזע. כן, תראו את מיכל מדברת. זה כלי חשוב כדי שיקרה שינוי, צריך לזעזע כמו שאנחנו הזדעזענו, וכל החיים שלי השתנו אחרי שהזדעזענו.

"כשאחות של מישהי שנמצאת במערכת יחסים מסוכנת, שואלת אותי, 'לילי, מה לעשות? כאחות לאחות. היא נשארת איתו'. אני אומרת לה: 'תזעזעי אותה. תספרי לה על לירון דרור, שראתה איך האיש שלה שוחט בסכין את גוני בת ה-10 חודשים בסלון. תזעזעי אותה, שלא תגיד: לי זה לא יקרה'.

"אני נותנת להן כל מיני דוגמאות, שיפסיקו להתייחס לתחום הזה וגם לקורבנות בכפפות משי, צריך לזעזע כדי להצליח להכחיד את התופעה. יש סוג של קבלה של הנושא כגזירת גורל, כאילו זה חלק מהמציאות. אסור לנו להשלים עם זה. זאת לא גזירת גורל, אנחנו נעצור ונפסיק את זה. מצאו קווצות שיער של מיכל עם דם ליד העריסה של התינוקת, מצאו עור של אלירן מתחת לציפורניים שלה. היא נלחמה על החיים שלה. צריך לזעזע, לדעת מה מיכל חוותה שם, שקובעי המדיניות ידעו – שיקומו מהכיסא ויעשו שינוי".

מיכל סלה ז"ל (צילום: באדיבות לילי בן עמי)
מיכל סלה ז"ל | צילום: באדיבות לילי בן עמי

"נשים שחוות אלימות, הן לא פחדניות ולא טיפשות"

אחת מהנשים שתכננו להצטרף לסדנה "שום דבר עלינו בלעדינו" היא ג', בשנות ה-30 לחייה, שעברה לפני כמה שנים אירוע אלימות קשה מצד הגרוש שלה, ס', במהלכו נדקרה עשרות פעמים, מול בתה הפעוטה שצפתה במתרחש. בתה השנייה הייתה תינוקת באותו זמן.

"היינו נשואים 3 שנים, ומערכת היחסים הייתה מלווה בכל סוגי האלימות האפשריים - אם זה פיזית, נפשית, כלכלית, מנטלית", היא מספרת ל-mako. "לא שיתפתי בכלל, האמנתי שלא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ, הראיתי שהכול בסדר. הוא עצמו היה מנותק, לא בקשר עם המשפחה שלו, לא שומר על יציבות בעבודה. הוא לא אהב שאני שומרת על קשרים, אז כל הקשרים שלי התנתקו. הייתי די לבד".

הקש ששבר מבחינתה את גב הגמל והביא להחלטה להיפרד, היה שהוא הרים יד על בתה הגדולה. "הבנתי שהאלימות עוברת כבר אליה, ואז אמרתי, 'די, אין מצב. איתו אני לא נשארת'. קמתי בבוקר ואמרתי שאני רוצה להתגרש, הוא לא קיבל את זה טוב. בלהט הדברים הוא דקר אותי המון פעמים. השכנים הצילו אותי, הם מאוד פחדו, אבל לשמחתי לא היו לי וילונות ומישהו ראה מחוץ.

כלב ההגנה שניתן ל-ג' מפורום מיכל סלה (צילום: פרטי)
כלב ההגנה שניתן ל-ג' מפורום מיכל סלה | צילום: פרטי

"הם דפקו בדלת, הוא אמר להם שהכול בסדר, אבל הייתי בהכרה וצעקתי אליהם, 'תתעקשו להיכנס'. עוד היו לי כוחות לדבר. הם הצילו אותי, הסיעו אותי לבית החולים, אחד השכנים לקח אחריות על הילדות. אחרי בערך שבוע השתחררתי מבית החולים, וחוזרים לחיים איכשהו. צריך לגדל תינוקת".

ס' נעצר, ולאחר משפט הוא נכנס לכלא. בהתחלה הוא גם סגר את החשבון המשותף של השניים, והשאיר את ג' להסתמך על תרומות של חיתולים, מטרנות ודברים בסיסיים שהייתה זקוקה להם. תהליך הגירושים לקח 3 שנים, אולם הוא עדיין נחשב אפוטרופוס ואב של הילדות ויש לו זכויות. לפני מספר חודשים ס' השתחרר מהכלא. ג' עברה מאז ניסיון הרצח טיפולים נפשיים, והיא מטופלת עד היום. במקביל גם בנותיה עברו ועוברות טיפולים, בין היתר על ידי מטפלים מקצועיים שהתנדבו לכך.

"לא משנה איזה קושי היה לי, זה מתגמד מול הקושי לחיות איתו. זה היה מבחינתי חופש, עצמאות, הייתי מאושרת למרות כל הקשיים. זה אושר שאי אפשר להסביר במילים", מספרת ג'. "שאלו אותי, 'איך לא נפלת?' איך אפשר ליפול, קמתי לחיים אחרי עשרות דקירות. אני לא הולכת ליפול עכשיו, יש לי ילדות לגדל ואני חיה. אין מה ליפול, אני מתרוממת ועולה למעלה ומגשימה יעדים. אם אני צריכה עזרה עכשיו, אני לא מתביישת לבקש. בזכות הרשת ביטחון שבניתי סביבי, למדתי לבטוח שוב בבני אדם".

לאחר צאתו מהכלא, קיבל ס' צו הרחקה מ-ג' ובנותיה, אולם בשבועות הקרובים תוקפו יפוג. "בגלל שהוא לא ניסה ליצור קשר בחודשים האחרונים, הסיכויים לחדש את צו ההרחקה הם נמוכים וזה מה שעצוב. למה אני בכלל צריכה להגיש בקשה לצו הרחקה?", היא אומרת.

על רקע החשש שלה, פנתה ג' לפורום מיכל סלה כחודשיים לפני שחרורו של ס' מהכלא. "היו לי התקפי חרדה לא נורמליים. הייתי רואה דמויות בלילה, הזעות, חלומות, לא נרדמת. חוששת לצאת החוצה. עזבתי את העבודה שלי, לא יכולתי לתפקד. פניתי לרווחה, ראיתי שהם רוצים לעזור, אבל אין להם את הכלים. הם אמרו לי להיכנס למקלט, אבל לא הייתי מוכנה לכך. ביקשו שאחתום על מסמך שאומר שלא רציתי להיכנס למקלט. הם ניסו להרגיע, אבל רק הגבירו לי את הפחד והחרדה".

למרות שהייתה סקפטית כי ההודעה שלה תזכה למענה, ג' החליטה לפנות לפורום מיכל סלה, לשתף באיום שלה וכתוצאה מכך קיבלה חבילת הגנה ללא עלות. "הפורום התקין לי מצלמת אבטחה מחוץ לדלת, דרכה אני יכולה לראות אם מישהו נמצא מחוץ לדלת, גם מהטלפון שלי", היא מספרת. "קיבלתי לחצן מצוקה נייד, שנמצא איתי תמיד, גם בעבודה. ניתן לי קורס להגנה עצמית שמאוד עזר לי, והכי חשוב, קיבלתי לאחרונה כלב, שהולך איתי תמיד, מבוקר ועד ערב. גם במקום העבודה שלי אפשרו לי באופן חריג להגיע איתו. אני הראשונה בעיר שיש לה כלב מטעם פורום מיכל סלה. ברווחה לא האמינו שקיבלתי את כל הדברים האלה, ובזכותי הם החלו להפנות נשים שחוות אלימות לפורום מיכל סלה".

ג' מספרת כי הכלב שצמוד אליה משרה עליה תחושת ביטחון. "הכלב שינה לי את החיים, תרתי משמע. זה ליווי ממש צמוד. זה מתחיל עוד לפני שקיבלתי אותו, נותנים הדרכות בזום, מדריכים ומלמדים הכול על כלבים – מה זה משמעת כלבים, המחלות שלהם, חינוך ביתי, איך הם יכולים להגן עלייך. אחרי החלק התיאורטי, יש מפגשים עם הכלב בחוות אילוף, מסבירים איך לעמוד לידו, איך לאחוז בו כדי שהוא יקבל את הבעלות שלך, וישרה ביטחון גם על הילדים.

כלב ההגנה שניתן ל-ג' מפורום מיכל סלה (צילום: פרטי)
כלב ההגנה שניתן ל-ג' מפורום מיכל סלה | צילום: פרטי

"אני לא האמנתי שכלב יכול לתת הרגשה כל כך טובה. הייתי נורא דרוכה לפני שהיה לי את הכלב, למרות כל מה שקיבלתי לפני – המצלמה, קורס ההגנה העצמית והלחצן. ממש שבוע אחרי שקיבלתי את הכלב. הרגשתי אחרת לגמרי, שאני יכולה לנשום. אני יוצאת עכשיו למטה לטיול עם הכלב, ואני לא מסתכלת יותר מדי מסביב. יש עוד מישהו שפוקח עיניים ואוזניים. גם בבית אפשר לחזור לישון. בנוסף, הוא מפזר אנרגיות חיוביות, עושה טוב לילדות. הוא אוהב חיבוקים וליטופים, וגם בעבודה הוא מאוד אוהב את המגע. הוא כלב שמתחבר לכולם, וממש לא מהווה סכנה".

ג' מציינת שאחד הדברים שמפריעים לה הוא שמקומות רבים בהם סופרמרקטים, קופות חולים וקניונים, לא מאפשרים לה להיכנס עם הכלב, כמו שמאפשרים ללקויי ראייה להיכנס עם כלבי נחייה. "הם לא מכירים את הפרויקט של כלבי מיכל סלה, וזה מאוד מגביל ומקשה. דיברתי עם הפורום, והם מנסים ומשתדלים כדי שיאשרו לי ספציפית במקומות מסוימים, אבל זה עדיין בבדיקה. אם הייתה הכרה בפרויקט הזה – הייתי יכולה לקחת אותו איתי לכל מקום. כל יציאה מהבית מבחינתי היא סכנה, אם אני יוצאת בלי הכלב".

"נשים שחוות אלימות, הן לא פחדניות ולא טיפשות. הן נשים מתמודדות, הן שם למרות הכול. לחברה סביבן  ובמיוחד למשפחה, יש כוח עצום כדי שלא ימשיכו בסבל שלהן", מבקשת ג' למסור. " תתעקשו על הקשר גם כשהן מתרחקות. משפחות, כל הדעות הקדומות, מלחמות אגו וכעסים, לא רלוונטיים, אם בסופו של דבר הבת שלכם תמות".