אחרי יום סוער ולחוץ ברשת הישראלית - ביום שבו החלה רשמית מתקפת הסייבר של אנונימוס, שהיתה אמורה למחוק את ישראל מעל פני האינטרנט - נראה שכצפוי, התוכניות הגרנדיוזיות של ההאקרים לא מומשו, וישראל עמדה בגבורה מול המתקפה.
אז מה היה לנו? בפועל, לא יותר מדי. מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) שהחלה עוד בשעות הלילה ודווחה לראשונה כאן בנקסטר, ניסתה באופן מכוון ויזום להפיל את אתרי האינטרנט הממשלתיים – משרדי הממשלה כמו משרדי החוץ, הביטחון, הדתות, המסחר והתעשייה ועוד, ושאר אתרים של גופים מדינתיים בעלי חשיבות ונראות כמו אתרי האינטרנט של צה"ל, המשטרה, בתי המשפט, הכנסת ואפילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חלקם המועט נפל קורבן למתקפות, ומיעוטם היה לא זמין לפרקים – אך קשה לומר שנגרם נזק ממשי.
לאחר ה"תרגיל הרטוב" שעברו הגורמים שאחראים על אבטחת האתרים וטיפול במתקפות, כמו מטה הסייבר הלאומי והרשות הלאומית לאבטחת מידע – הם בהחלט צריכים לקבל ציון לשבח.
עוד נפרצו מספר מועט יחסית של אתרים פרטיים, בסדר גודל קטן יותר – בעיקר כאלה שלא נערכו ברמה הטכנית לקראת המתקפה, ושילמו את המחיר בכך שפניהם הציבוריים ברשת הושחתו.
מי שחטף ביקורת ואולי בצדק מסוים, הם מומחי אבטחה וכלי התקשורת. הראשונים, בחלקם, הזינו את העיתונאים במידע שגוי ולא בהכרח מאומת, והאחרונים, מיהרו להיסחף לפאניקה ו"אווירת מלחמה", שהועברה לכל הציבור.
אלא אם יצוצו בשעות הקרובות ברשת קובצי מידע רגישים, אשר באמת מכילים כמות משמעותית של מידע רגיש וטרי, ולא כזה שנגנב בעבר וכעת מופץ ומוצג כחדש, כפי שעשו קבוצות התקיפה החובבניות היום – כמו בחודש דצמבר, אנשי Operation Israel יכולים לחזור לבסיסם – בראש מורכן.