בתקופה האחרונה אני חווה משבר לא פשוט. האייפון שלי סדוק, שבור ומגמגם ואני מת להחליף אותו באייפון חדש. ליתר דיוק אייפון 3GS חדש.

אין תמונה
אולי אדוני רוצה כרית אייפון? כי אייפון אמיתי אין כרגע

אני כל כך נואש למכשיר חדש עד שהחלטתי לכתת את רגלי למרכז השירות של חברה סלולרית גדולה (אחת משלוש הגדולות בארץ. ולא, אני לא מוכן לתת במה לפרסומת בבלוג שלי. אני לא בעל עקרונות – הם פשוט לא מוכנים לשלם לי). זכרתי שקראתי באתרים שונים שאנשים מדווחים על חוסר ממשי באייפונים אצל חברות הסלולריות. "שטויות", אמרתי לעצמי "אין מצב שזה המצב, ואם זה המצב אני אוכל חצב" (אני באמת חושב לכתוב ספרי ילדים. זה אחלה כסף על כלום טקסט ובאמת יש לי כישרון לזה).

"תקשיבי", אמרתי לנציגת השירות "אני רוצה לשדרג את האייפון שלי".

"איזה יש לך?" שאלה בחזרה הנציגה.

"אייפון קלאסי" אמרתי ונופפתי ברושם רב באייפון הקלאסי שלי (נעים להכיר, מורד שטרן, מכניע נציגי שירות סלולרי בעזרת המכשיר הסלולרי המשוכלל שלו).

"אה… אדוני אנחנו לא מתעסקים עם אייפון ישן כזה".

"קלאסי, זה קלאסי!".

"כן, סליחה, קלאסי" ענתה הנציגה תוך כדי שהיא מסתכלת מעבר לכתף שלי, כאילו אנחנו במסיבה המונית וממש לא בא לה לדבר איתי והיא בעצם מחפשת מישהו מעניין יותר. עם אייפון חדש יותר. "לא, תשמור אותו אצלך, אנחנו לא ניקח אותו עבור שידרוג".

"טוב, אני באמת אשמור אותו אצלי, גם ככה פתחנו יחסי אב-בן וגם ככה הוא יהיה שווה ים של כסף עוד כמה שנים, פריט לאספנים אם תרצי, אתם עוד תתחרטו על זה. איזה מסלולים יש לך להציע לי לאייפון חדש?"

"אני ממש מתנצלת אדוני, למעשה, אין לי בכלל אייפונים במלאי כרגע".

"?!"

זה השלב שהבנתי שאני ממש בצרות, הגעתי לתחתית. הסכמתי להגיע למרכז השירות, הצעתי למסור את האייפון שלי ובסופו של דבר אמרו לי "לך הביתה", אבל כמו נודניק מקצועי – החלטתי לא לוותר, אם אני כבר בתחתית אז עד הסוף. ניגשתי למרכז שירות נוסף של אותה חברה וגם שם ניסיתי לגרד ולברר אם יש להם אייפון ("אני סוגר במקום אני אומר לך, מזומן!" היה משפט שניסיתי ולא עשה עליהם רושם), גם שם חוויתי כישלון צורב.

אז ניגשתי למרכז שירות של חברה מתחרה (שוב, אני נוקט בשיטה של לא לתת פרסום לחברות סלולריות אצלי בבלוג. בואו, שוב, רק נגיד שזו אחת משלושת החברות הגדולות), שם הסברתי לנציגה שלי ולה יש אינטרס משותף להחריד – שנינו רוצים שאני אעזוב את החברה הסלולרית ההיא לטובת החברה הסלולרית שלה, ויש לנו עוד אינטרס הסברתי לה: "שנינו רוצים שיהיה לי אייפון חדש, מאסתי באייפון הישן שלי" (החלטתי לזנוח את שיטת ה"קלאסי" והניסיון להרשים. אני בתחתית כרגע), אחרי שהסבירה לי את המסלול שהיא מציעה לי (יקר להחריד. אני בחיים לא עושה את זה) היא הוספה, כהערת אגב, שהאייפון המדובר הוא כמובן 3gs, אבל 8 גיגה. "שמונה גיגה?" יללתי באכזבה, "כן. זה המון מקום, לא?" ענתה נציגה כשברור לשנינו שהיא לא ממש מבינה על מה היא מדברת.

כמעט שלקחתי האייפון הזה אבל אז היא הסבירה לי שאין לה את המכשיר פיזית במרכז השירות הזה ואאלץ להמתין לו.

נפרדתי ממנה בנימוס והסברתי לה שגם הם יאלצו להמתין לי.

אין ברירה, באמת באמת באמת שניסיתי להשיג לעצמי אייפון 3gs כאקט של אמירה חברתית אמיצה שאני לא נכנע לתכתיבי אפל. אבל לא הצלחתי. לצערי, אני אאלץ להמתין לאייפון 4.

פורסם במקור ב-Usability Talking.

>> טלוויזיה 152 אינץ' כבר יש לכם? גאדג'טים לעשירים בלבד