ההתעקשות של הצבא והלחץ שהוא מפעיל על מערכת החינוך לספק לו כישרונות בתחומי הסייבר, הבליסטיקה והשפה מאפשרים לנו להיערך ולבלום מתקפות עתידיות. עם זאת, השינויים הדרמטיים מאז פרצה הבינה המלאכותית לחיינו מדגישים את האתגר המתמשך והצרכים המשתנים. כדי להתמודד עם האיומים, יש להעניק כלים לדור הצעיר כמו סייבר ובינה מלאכותית, שיספקו יתרון אסטרטגי, יסייעו במיתוגה מחדש של ישראל כמעצמה של חדשנות ויבטיחו את ביטחון המדינה לאורך זמן.

מלחמת התשה כלכלית

עלות המתקפה האיראנית הייתה כ 4-5 מיליארד שקלים בלילה אחד עבור ישראל ובערך כעשירית מזה עבור איראן, יחס כזה בין תוקף לנתקף יאפשר לאיראן להתיש אותנו כלכלית במקרה של מלחמה. לכך צריך להוסיף את העובדה שאיראן נחשבת למפיקת הנפט השנייה בגודלה בארגון המדינות החברות באופ"ק, ועתודות הנפט המוכחות שלה מכילות כ-10% מכלל עתודות הנפט בעולם.

כמו כן, איראן היא המדינה השנייה בגודלה בעתודות הגז שלה (אחרי רוסיה), כאשר נפט, הגז הטבעי מתאן ומוצריהם מהווים כ-90% מהייצוא. המשמעות היא שכל עוד בעולם מפיקים חשמל מדלק , לאיראן – על אף מצבה הכלכלי הקשה – יש "רשת ביטחון". איראן היא גם המדינה ה-18 בשטחה בעולם – לא בדיוק נתון שפועל לטובת ישראל - אחת המדינות הקטנות ביותר במזרח התיכון.

בנוסף למחיר הכלכלי והבדלי השטח, צריך להביא בחשבון את היחס לחיי אדם אצלנו לעומת איראן – כך שגם בהיבט הזה יהיה לנו קשה לנצח במלחמת התשה. 

יחידת 8200 (צילום: דובר צה"ל)
הנגדת ב-8200 הזהירה מפני מתקפה, אבל ראש אמ"ן ביטל את הדברים. ארכיום | צילום: דובר צה"ל

הטכנולוגיה כאמצעי למיתון הפערים

בשעה שאיראן משקיעה משאבים רבים בפיתוח נשק מתקדם, כולל נשק גרעיני וטילים בליסטיים, ישראל מפתחת ומשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות בתחום ההגנה האווירית והסייבר – החל מ"קלע" דוד ו"חץ" שהציגו לראווה את יכולתם ב"ליל הכטב"מים" וכלה בטכנולוגיות רבות נוספות. למעשה, מאמצי ההגנה האווירית אינם נעשים רק באוויר. הם נעשים בסייבר - במטרה להגן על מערכות ההגנה הישראליות מפני פריצה, או לחלופין לפגוע ביכולת המבצעית של המערכות האיראניות. הם גם נעשים בזירה המודיעינית על שלל אמצעיה. זאת כיוון שללא מודיעין מקדים שיכווין את מאמצי ההגנה הישראליים – יהיה קשה לעצור מתקפה בקנה מידה מסיבי. כאן נכנסת לפעולה הבינה המלאכותית.

בינה מלאכותית (AI) מאפשרת ניתוח מידע רב במהירות וביעילות גבוהה, יכולת קריטית במיוחד במצבי לחץ ובזמן אמת. כמו כן, היא תורמת לזיהוי מוקדם יותר של איומים, לניתוח נתוני ריגול ולתכנון תגובות אפקטיביות. תוכנות AI יכולות לבצע סימולציות שונות של תרחישי קרב, לזהות נקודות תורפה אצל האויב ולאפשר תכנון טוב יותר של תגובה צבאית.

בשורה התחתונה, בינה מלאכותית מאפשרת הגנה יעילה יותר והיא בעלת חשיבות אדירה לביטחון הלאומי של ישראל וניצול ממוקד ונכון של האמצעים העומדים לרשותנו. כיוון שאנחנו נמצאים בעמדת נחיתות מול איראן מהרבה בחינות ניצול מקסימלי של המשאבים שלנו הוא מה שיאפשר לנו לצלוח מלחמת התשה מול האיראנים. 

AI תביא להתייעלות כלכלית (אילוסטרציה) (צילום: Shutterstock)
AI תביא להתייעלות כלכלית - אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

השלב הבא: לימודי AI

מהסיבה הזו על ישראל להמשיך ולפתח את היכולות הטכנולוגיות שלה כדי לשמור על יתרון אסטרטגי. השימוש בטכנולוגיות חדשניות נדרש לא רק להגברת ההגנה, אלא גם ליצירת אפשרויות תקיפה ולחיזוק הרתעה. בעידן שבו למלחמה יש כל כך הרבה רבדים והסכנה יכולה להגיע במגוון צורות, ישראל נדרשת להיות צעד אחד קדימה, מתוך הבנה שכל עיכוב בפיתוח יכול להשפיע על ביטחון המדינה.

כל זה מוביל אותנו לשלב הבא: לימודי AI. הבינה המלאכותית צפויה לתפוס נתח הולך וגדל מחיינו בשנים הקרובות וזה נכון גם לסייבר, מודיעין, הגנה אווירית וכלל תחומי הביטחון. כפי שבינה מלאכותית מגדילה בקצב חסר תקדים את היעילות בתחומי הכתיבה, העיצוב או בתחומים בהם נדרשים חישוביים מתמטיים מורכבים – יש ביכולתה להגדיל משמעותית את יעילותה של המערכת הביטחונית. ובשעה שהאקדמיה הישראלית מייצרת כ-7,000 מהנדסים בשנה לעומת כ-240 אלף באיראן – הסיבות שלנו למקסם את היעילות של כוח האדם שעומד לרשותנו רק ממשיכות להצטבר. 

כפי שצה"ל ומערכת החינוך עבדו קשה עשורים אחורה כדי לקצור את הפירות: מהנדסים מוכשרים שהגו והמציאו מערכות כמו "חץ" ו"כיפת ברזל" – כעת מוטלת עליהם המשימה להכשיר אנשי AI איכותיים, כאלו שיידעו לפתח כלים חדשים וכאלו שיידעו להשתמש ביעילות שיא בכלים שיעמדו לרשותם. זה לא יקרה יש מאין – ואנחנו חייבים להתחיל לעבוד בזה כבר שלשום. אגב, כאשר מדברים על הצורך (המובהק) בברית אזורית עם מדינות ערביות מתונות, אולי גם כדאי לקחת דוגמה מאיחוד האמירויות – מדינה שיש לה משרד לבינה מלאכותית. 

דובאי איחוד האמירויות (צילום: frantic00, shutterstock)
באיחוד האמירויות יש משרד מיוחד לבינה מלאכותית | צילום: frantic00, shutterstock

התפיסה של "צבא קטן וחכם" קרסה בשביעי באוקטובר – אך היא קרסה בנוגע למלחמת הגנה על גבולות אל מול ארגונים סמי-צבאיים. דווקא מול איראן – במלחמה שמתנהלת בעיקר באוויר וברשתות הסייבר ולא בחזית בה נפגשים שני צבאות פנים אל פנים – התפיסה של פיתוח טכנולוגי תמידי והשקעת הון עתק והון אנושי למענו היא מה שמאפשר לנו להתמודד עם מעצמה אזורי, ששמה לה למטרה להשמיד את מדינת ישראל ולערער את היציבות במדינות הסוניות המתונות.

הכותב הוא עופר נידם, ראש מדור ומפקד ב-8200 ולשעבר מנהל ניסויים בתעשייה האווירית