ביום הראשון של עבודתו בסינון פוסטים בפייסבוק, טרווין בראוני הדרום אפריקאי צפה באדם נוטל את חייו. "הבעיה לא הייתה שהוא התאבד. הבעיה הייתה הילד בן השלוש שהיה בסרטון עם הבחור הזה. הילד שיחק על הרצפה עם הצעצועים שלו, כאילו לא הבין מה מתרחש", הוא סיפר ל-BBC. "לקח לילד שתיים או שלוש דקות להבין שמשהו לא בסדר ולקרוא לאביו. לאחר מכן הוא התחיל לבכות. בסופו של דבר נכנס מבוגר לחדר, וההקלטה הופסקה".

במהלך עבודתו, בראוני ראה את הגרוע ביותר שקיים במין האנושי - מהתעללות בילדים ועד עינויים ופיגועי התאבדות.  "הרגשתי חולה. הקאתי כי לא הבנתי למה אנשים בכלל יעשו דברים כאלה", הוא מספר. הניסיון שלו, הוא מאמין, הרג את רגשותיו.

הרעד בקולו והאהדה שלו לקורבנות מרמזים שעדיין אכפת לו מאוד מאחרים, אבל בראוני מאמין שחלק מהאנושיות שלו נעלם. "אני בעצם כל כך רגיל למוות ולראות את המוות. זה הפך לנורמה עבורי", הוא סיפר. "מוות כבר לא משפיע עליי כפי שאני מרגיש שהוא צריך".

מאחורי הקלעים בפייסבוק, אלפי מסנני תכנים מגנים על משתמשים מפני תוכן גרפי על ידי סינון פוסטים שמפרים את הכללים של הרשת החברתית. בראוני, שעבד מקניה, רואה באלה שעובדים בסינון תכנים כקו הגנה קדמי המגן על המשתמשים.

מטא, פייסבוק (צילום: רויטרס)
מטא, פייסבוק | צילום: רויטרס

בינואר הודיע מרכז הניהול העיקרי של פייסבוק במזרח אפריקה, המופעל על ידי חברה בשם סאמה (Sama), כי יפסיק לספק שירותי סקירת תוכן לחברות מדיה חברתית. בחודש שעבר פיטרה סאמה 260 איש, כולל בראוני, מכיוון שעברה להתמקד באימון מערכות סקירה ממוחשבת על ידי בינה מלאכותית. "הקרבתי את הצד האנושי שלי בשביל העבודה הזאת. אני לא חושב שאתה יכול לתת כל כך הרבה מהנשמה שלך, ואז שיעיפו אותך ככה", הוא מציין.

הוא מודאג מהעתיד, שכן הוא וארוסתו קיוו להתחתן, ומשפחתו בדרום אפריקה מסתמכת על כסף שהוא שולח להם. בראוני אומר שלא היה לוקח את התפקיד אם הוא היה יודע במה מדובר, אבל מרגיש שזו עבודה חשובה שהוא טוב בה, ושבה הרוויח קידום לתפקיד בכיר יותר. הוא רוצה שהעסקתו תימשך, אך עם יותר תמיכה בבריאותו הנפשית.

על מנת לדאוג להמשך העסקתו, בראוני הוא אחד מקבוצה של 184 מסננים, הנתמכים על ידי קבוצת הקמפיינים Foxglove, אשר נוקטים בצעדים משפטיים נגד מטא.  מסנני התוכן אומרים שהם פוטרו כנקמה על תלונות על תנאי עבודה וניסיונותיהם להקים איגוד.

תלונה זו מצטרפת למקרה בו עובדת לשעבר בטיקטוק תבעה בטענה כי בריאותה הנפשית נפגעה בגלל סרטונים פוגעניים. קנדי פרייזר נאלצה לצפות בשעות של סרטונים בכל משמרת, בין הסרטונים היו מעשי אונס, פגיעה בבעלי חיים, התאבדויות ואפילו קניבליזם. היא תבעה את החברה שנכשלה בלהגן על בריאותה הנפשית וטענה כי היא סובלת מטראומות ודיכאון. טיקטוק סירבה להגיב לשלל רשתות תקשורת שביקשו את תגובתם בטענה שהם לא יכולים להגיב על תביעה משפטית.

מטא סירבה להגיב, תוך שהיא מציינת את המשך ההליכים המשפטיים בעניין. דובר סאמה אמר ל-BBC כי החברה שילמה למסנני התוכן שכר מחיה הוגן, שהיה בין 12 המשרות המשתלמות ביותר בקניה. נאמר כי היא החברה סיפקה "שירותי בריאות נפש נרחבים, לרבות אנשי מקצוע מורשים ומיומנים בבריאות הנפש במקום, קו חם 24 שעות ביממה וייעוץ וירטואלי. בנוסף, העובדים חופשיים לראות איש מקצוע בתחום בריאות הנפש לפי בחירתם תוך שימוש בהטבות הבריאות".