הנה הבטחה שאנחנו שומעים כבר כמה שנים. בית חכם. אנחנו נכנסים הביתה, הדלת מזהה אותנו ונפתחת אוטומטית, והבית כולו עובר לתרחיש ערב שהכנו מראש. אורות עדינים בסלון, מוזיקת ג'אז בוקעת מהרמקולים, התריסים יורדים. הדוד מלא מים חמים, כי הוא נדלק אוטומטית לפני שעה וחצי. בשתי דקות לשמונה תיפתח הטלוויזיה אוטומטית, כי החדשות מתחילות.
את התיאורים הרומנטיים האלה מפמפמות חברות הטכנולוגיה כבר יותר מעשר שנים, אבל סביר להניח שבשום בית שאליו נכנסתם לא פגשתם מערכת כזו, בטח לא מערכת שלמה. ולא, שעון שבת על דוד המים לא נחשב. למרות אינספור חברות ופיתוחים טכנולוגיים בתחום, הבית החכם הוא מאוד נדיר בנוף, והוא נותר רעיון עתידי, על הנייר.
חוץ מההשקעה הכספית המשמעותית ועבודות התשתית הדרושות, מסתבר שדווקא ריבוי הפיתוחים והסטנדרטים הטכניים בתחום הקשו עליו לפרוץ, מסביר עופר לוינגר, לשעבר מפקד יחידת המחשוב היוקרתית לשם והיום ממונה על מערך המידע באגף הפיתוח בחטיבת טכנולוגיה ומחשוב בבנק הפועלים. לדבריו, אפילו ניסיון של גוגל לפתח טכנולוגיה בתחום הבית החכם לא עלה יפה, ובינתיים, מי שמאוד מעוניין בזה מתקין רכיבים בודדים, כגון סטרימר או מצלמות אבטחה, אבל מעטים הולכים על פתרון הבית החכם המלא.
צפו בראיון מתוך נקסטר, שמשודרת מדי יום שלישי ב-23:10.