תתחילו לשכוח מרב-קו? החל מאפריל יוכלו נוסעים בתחבורה הציבורית - בכל קווי האוטובוסים וברכבת ישראל - לשלם על נסיעתם באמצעות שימוש באפליקציות תשלומים. הפיילוט של השירות יחל בתחילת פברואר, שבו ישתמשו באפליקציה עשרות משתתפים בלבד. עם זאת, כרטיס הרב-קו צפוי להמשיך להיות בשימוש לעת עתה - אך יהיה פחות משתלם לנוסעים.

באוקטובר 2019 פורסמו הזוכים במכרז של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שמובילה את המהלך. בנק דיסקונט, שיפעיל את השירות באמצעות אפליקציית פייבוקס; חברת כרטיסי האשראי ישראכרט וכן קבוצה שכוללת את החברות מוביט ופנגו. החברות הללו יפעילו את האפליקציות במשך שנה לפחות, עם אופציה להארכה עד חמש שנים.

לפי השיטה שהיתה נהוגה עד היום - תשלום באמצעות כרטיסי רב-קו - הנוסעים חזו מראש את היקף וסוג הנסיעות שהתכוונו לבצע, ובחרו את מסלול התשלום לפי מה שהעריכו כי ישתלם יותר עבורם - חופשי-חודשי, חופשי-יומי, נסיעה בודדת, נסיעה בינעירונית, שילוב בין נסיעה ברכבת לאוטובוס ועוד. השימוש בתחבורה הציבורית היה מתקף את הנסיעה, שסכום התשלום בעבורה חויב מהיתרה בכרטיס. כעת התשלום יתבצע רטרואקטיבית - בסוף כל חודש, לפי מספר הנסיעות שבוצעו במהלכו.

כרטיס רב-קו (צילום: ינון בן שושן, NEXTER)
כרטיס רב-קו | צילום: ינון בן שושן, NEXTER

לפיכך, אמורות האפליקציות לחסוך עלויות לנוסעים, בכך שיחשבו וישקללו את הנסיעות שכבר בוצעו, ויבחרו עבורם בהתאם את אפשרות התשלום הזולה יותר. כך למשל, אם נוסע ביצע נסיעות רבות במסלול בינעירוני, האפליקציה תחייב אותו על תשלום חופשי-חודשי באזור שבו הוא נסע. אם משתמש נסע ביום בודד נסיעות משולבות ברכבת ובאוטובוס, תגבה האפליקציה תשלום עבור חופשי-יומי.

פורסם ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker

עברית שפה קשה: כך ילמדו את אלקסה וסירי להבין אותנו טוב יותר

נבהלה מהביקורת: גוגל ביטלה את העיצוב החדש של תוצאות החיפוש

מעבר לחיסכון לנוסעים, יש גם אינטרס כלכלי למדינה. המעבר לתשלום באפליקציה יחסוך עבורה את עמלת הסליקה ששילמה לחנויות שבהן הטעינו הנוסעים את כרטיסי הרב-קו. כיום משלמת המדינהעמלה בשיעור של 3% לכל טעינה או תשלום, שמתורגמים ל-100 מיליון שקל בשנה. עמלות הסליקה שישולמו לקבוצות שיפעילו את האפליקציות יהיו נמוכות בהרבה, משום שהן כללו עמלות אפסיות בהצעות המכרז שלהן.

על פניו, התנאים הכלכליים של המכרז לא צפויים לספק רווחיות כלכלית ישירה לחברות, אך בחירתן להתמודד בו ולהפעיל את השירות נובעת מהאפשרויות לרווחים עקיפים - בהן הצעת שירותים משלימים לנסיעת המשך כמו שירות באבל של חברת דן, קורקינטים או מוניות. היבט נוסף הוא התרגלות צרכנית ומעבר של צרכנים להשתמש באמצעי התשלום הללו גם בתחומים אחרים.

מדובר בשוק משמעותי עבור החברות הללו. על פי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, ב-2018 הוציא הציבור כ-3 מיליארד שקל על נסיעות בתחבורה הציבורית. הנוסעים ביצעו 886 מיליון נסיעות, ממוצע של כ-3 מיליון נסיעות ביום.