יום האישה הבינלאומי שחל בסוף השבוע הוא תזכורת לכך שלהיות אישה זו לא תמיד משימה קלה. הדרישות הבלתי-פוסקות מהחברה, הקושי לשבור את תקרות הזכוכית וסוגיות של דימוי גוף שחוזרות ובאות לא פעם לאורך השנים, הופכות את חוויית החיים הנשית למורכבת. זה קורה על אחת כמה וכמה בשנות ה-20, כשהבלבול האישי והמקצועי מתערבב לבליל של אתגרים וחוויות, לא תמיד טובות. כוכבת הרשת מיה דגן (מהטיקטוק, לא השחקנית) מייצגת את העשור הזה בפרויקט מיוחד של טיקטוק ישראל לקראת יום האישה. מדובר במיני סדרת רשת בה לוקחות חלק נשים בעשורים שונים לחייהן כדי לשמוע מהן מה הן יודעות, חושבות ומרגישות לגבי הגוף שלהן, תחת הכותרת "דברים שלמדתי על הגוף".

"אני מייצגת את שנות העשרים, מקווה שבכבוד", אומרת דגן שנבחרה לייצג את העשור הראשון. אחריה משתתפות גם דנה זרמון שתדבר על עשור ה-30, מיכל הקטנה (ויצמן) שתדבר על עשור ה-40, חגית ביליה (לייזה פאנלים) שתדבר על עשור ה-50, ולאה שנירר שתדבר על עשור ה-60. את עשור ה-70 תייצג אווה אזולאי, סבתא של קים. "נשים חוות שינויים פיזיים ושינויים בתפישה כלפי הגוף לאורך כל החיים. זה בא לידי ביטוי גם ביחסי האהבה-שנאה כלפי הגוף, וגם ביחסים לכוח או לחולשה שלנו. אלו דברים שהולכים ומתעצבים ואני בטוחה שאני אגלה עוד דברים, גם מגניבים, וגם מבאסים".

 

@mayadagan אני לא מושלמת, אני אף פעם לא אהיה מושלמת אבל הפגמים שלי לא מגדירים אותי ❤️ אהבה עצמית זה מעבר לרק לאהוב את איך שהגוף שלי נראה אלא גם לדאוג לו #womenoftiktok #tiktokpresentswomen #יוםהאישה2024 ♬ Sia - Xeptemper

דגן בת ה-28 פועלת ברשתות החברתיות כבר מספר שנים ומפרסמת שלל תכנים שנוגעים לדימוי גוף. נכון לרגע זה, יש לה 70 אלף עוקבים באינסטגרם, ו-260 אלף עוקבים בטיקטוק. "התחלתי להעלות תכנים משעמום. ממש לא חשבתי שזה יהיה קריירה", היא מגלה. "חיפשתי תשומת לב, תחביב ודרך להפיג עצבות, אז התחלתי להעלות סתם סרטונים, לא על דימוי גוף. עשיתי חיקויים של אמא שלי, בדיחות על אסטרולוגיה, ולא משנה מה עשיתי, הייתי מקבלת תגובות על הגוף שלי. התגובות תמיד נעו בין 'את לוויתן, גועל נפש', לבין 'איזה מעוררת השראה את', ולאט לאט הבנתי שהגוף שלי זה משהו שאני לא יכולה שלא להתייחס אליו. לא באתי עם הדגל הזה, אבל כשהבנתי שנתנו לי אותו הבנתי כמה הוא משמעותי, וכמה המקום של הגוף חשוב ומורכב לכולנו".

וזה מעניין, כי מצד אחד הדור שלנו מאוד "ער" לנושאים האלה, ומצד שני גם מאוד לא.

"לגמרי. חלק מאוד משמעותי מהתפישה שלנו את עצמנו יגיע מהקשר של האמהות שלנו עם הגוף שלהן. אוהבים להאשים את הפרסומות ואת האינסטגרם, אבל הרבה פעמים זה מה ששמעתי בבית, איך שאחותי דיברה על עצמה מול המראה ואיך שאמא שלי אמרה על החברה שלה. המילים נחרטות מאוד עמוק, ומאוד קשה ללמוד לאהוב את הגוף שחינכו אותך לשנוא אותו. כשהאידיאל זה רזון ויופי זה כלי, מאוד קשה ללמוד את השיעורים האלה מחדש, אבל זה חלק מהעבודה. אנחנו צריכות ללמד את עצמנו מחדש על הגוף, ולא רק האופן בו הוא נראה, אלא על איך הוא מחזיק אותנו. לפעמים נאהב אותו ולפעמים נשנא אותו, וזה גם בסדר. זה לא תהליך לינארי, ובשביל זה צריך למצוא הרבה אנשים שגורמים לך להרגיש טוב, וחברות שגורמות לך למצוא את מה שאת אוהבת שלא קשור למראה שלך".

מיה דגן (צילום: mayadagan, instagram)
מיה דגן | צילום: mayadagan, instagram

התכנים שדגן מעלה עוזרים לדבריה לנשים בארץ לא רק בגלל המסר הישיר, אלא גם בגלל המסרים העקיפים. "להיות אישה שמנה, בין אם אני רוצה או לא, זה חלק מהזהות שלי. לא בגלל איך שאני רואה את עצמי, אלא בגלל האופן שאנשים אחרים רואים אותי. כשילדות רואות מישהי שמנה שאוהבת את הגוף שלה, זה עושה טוב. אם אני אומרת שהבטן שלי חמודה, אז הם הילדה תחשוב שהבטן שלה חמודה. אולי השיח על הגוף כבר מרגיש חרוש, אבל חשוב לחזור עליו כי זו התמודדות יום יומית. כל יום חוזר הקול הזה בראש שאומר שאת לא מספיק טובה, אז מישהו צריך להגיד לך, כל יום, שאת בסדר ושאת נהדרת בדיוק כמו שאת'".

מה זאת אומרת "תגידו לי לשנוא את עצמי"?

"זה מגיע גם מדברים נורא קטנים. זה לא תמיד שמישהו יגיד לי 'את שמנה ומגעילה'. זה העובדה שאת לא רואה אנשים כמוך בטלוויזיה או בפרסומות. את לא רואה את המידה שלך בחנות. את רואה את החברות הרזות שלך מול המראה אומרות 'אני כזאת שמנה ומגעילה', ואת יודעת שאת שוקלת הרבה יותר. מהאופן שאנשים מדברים על עצמם את לומדת שאת לא בסדר, וקשה ללמוד את הדבר הזה מחדש. בתיכון היו לי 3 חברות עם הפרעות אכילה קשות, שהייתי צריכה ללכת להורים שלהן ולהלשין. אחותי הייתה מגיל 10 בדיאטות, אז ראיתי את המקומות המאוד אפלים של לשנוא את עצמך, ואני לא רוצה לקחת בזה חלק. אני מגדירה את זה לפי ימים: יש ימים שהולכים לפח, לא יעזור, ומחר מנסים מחדש. זה לא כל יום שאני מתה על עצמי, אבל גם בימים שלא אני יודעת שיש בי עוד דברים. אוקיי, אז היום אני לא כוסית, אלא חכמה. אוקיי, היום אני לא חכמה, מחר אני פצצה. זה להסתכל במראה, לראות כל מיני זווית, לאהוב חלק ועוד חלק ולהמשיך לעבוד על זה כל הזמן".

 

@kimorazulay1 טיקטוק ישראל ואני בסדרת ראיונות לקראת יום האישה! נשים מדהימות בעשורים שונים לחיים מדברות על הגוף שלהן כמקור עצמה, על מערכת היחסים שלהן עם הגוף ועל אהבה עצמית. מנחשים מי הבאה בתור? #tiktokpresentswomen #יוםהאישה2024 #womenoftiktok ♬ Lazy Sunday - Official Sound Studio

ולדבריה של מיה, ההתמודדות אכן יומיומית. "אין יום שאני לא מקבלת תגובות על הגוף שלי באינטרנט. יש את הדברים שילד בן 13 מגיב לך 'יא קבב' ואני אומרת 'אין על קבבים', ויש מקומות יותר מערערים. לפני שנתיים מישהי הגיבה לי שהציצי שלי לא באותו גודל. במשך שלושה ימים עמדתי מול המראה והייתי כזה 'פאק, היא צודקת'. ברגע שאת חשופה את בהכרח תקבלי תגובות, אבל גם קיבלתי הרבה תמורה. עד שהעליתי סרטונים הגוף שלי לא העסיק אותי, אבל לאט לאט צברתי ביטחון עצמי. אם זה שאני מעלה תמונה בבגד ים גורם לבנות להרגיש טוב יותר אני שמה את עצמי שם. זה כאילו כדי לעזור לאחרות, אבל אני לגמרי גם עוזרת לעצמי".

אז לסיום. איזה דברים למדת על הגוף?

"למדתי שזה באמת לא משנה. הדבר הקטן שאת מתאבססת עליו וחושבת שכולם רואים לא משנה, ולאף אחד לא אכפת. הדבר השני זה שלא משנה באיזה משקל, גובה, צבע עור, או שיער - את נראית נהדר. והדבר האחרון זה גם כשאני אוהבת את איך שאני נראית, לא אומר שאני מתייחסת לגוף שלי באהבה. יכול להיות שאני נראית פצצה, אבל הגוף שלי לא סוחב אותי איך שהייתי רוצה. אני שנים נרתעתי מספורט כי זה התקשר לי לרזון, אבל עכשיו אני מרגישה שזה אקט של אהבה עצמית".

אז בקרוב תהפכי למשפיענית כושר?

"אני עושה פילאטיס, לא צריך להגזים".