הסטארטאפ הישראלי Junk-AI, שיוצר רובוטים מבוססי בינה מלאכותית מפסולת, זכה אתמול (שלישי) בתחרות סטראטאפים בינלאומית שמטרתה לצמצם את פער ה-AI בחינוך בישראל, בשגרה ובחירום. התחרות נערכה ביוזמת בזק ובשיתוף עם MindCET, המרכז לחדשנות בטכנולוגיה.
הרעיון לשלב בינה מלאכותית בחינוך מקבל חשיבות מיוחדת כשמבינים עד כמה ההשפעה של הבינה המלאכותית קריטית לעתיד שוק העבודה. לצד היתרונות הרבים שהיא הכניסה לחיינו, עולה גם החשש שעוד ועוד משרות יתבטלו כתוצאה מחדירת הטכנולוגיה החדשנית לחיינו, ושאנשים רבים ימצאו עצמם מחוסרי עבודה.
בדוח חדש שפרסמה רק השבוע קרן המטבע הבין-לאומית, ארגון השייך לאו"ם ועוסק בתיאום המדיניות הכלכלית בין מדינות העולם, נטען כי כ-60 אחוז מכלל המשרות הקיימות בכלכלות מפותחות יושפעו מ-AI, עד כדי כך שיישומי בינה מלאכותית עשויים להחליף את בני האדם המועסקים בהן לחלוטין. דבר זה עלול לא רק להפחית את הביקוש לעובדים בתעשיות רבות, אלא גם להוביל לכך שעובדים אחרים, שכן יישארו בעבודתם, ירוויחו שכר נמוך יותר.
ב-Junk-AI אם כן, המטרה היא כפולה: מצד אחד, לחסוך בפסולת ולמצוא שימושים חדשים לצעצועים ישנים, ומצד שני, לחנך את דור העתיד לעשות שימוש בבינה מלאכותית. "ההתלהבות מקניית משחקים וצעצועים פיזיים לילדים בימינו לצערי מסתיימת לאחר שבוע של התלהבות, ואז הם נזנחים ומעלים אבק על המדף. מנגד, העולם הווירטואלי העשיר לוכד את תשומת הלב של הילדים באפס תחרות", מסביר תמיר נווה, שהקים את המיזם לפני כשלוש שנים ומוכר גם כמייסד של הבלוג העברי לבינה מלאכותית – Ai-blog.
"התופעה הכואבת הזו הולידה את השאלה איך העולם הפיזי והמוגבל יכול ליצור תחרות לעולם הווירטואלי האינסופי. צעצוע או מוצר פיזי נשאר קבוע ולא משתנה, והצרכן רק צורך אותו ולא יוצר ממנו משהו חדש. מנגד, יש עומס בלתי נתפס של אריזות שנערמות בפח המיחזור הכתום, או גרוע מכך בפחים הרגילים. החלטנו במיזם הזה לקדם את העושר הזה שנזרק", הוא מציין.
אז איך המיזם עובד?
"Junk-AI פיתחה פלטפורמה ללימוד הלוגיקה של בינה מלאכותית באמצעות תכנות של רובוטים שעשויים מפסולת אלקטרונית. כך, הילדים מביאים מהבית גרוטאות או צעצועים ישנים - ויוצרים מהם רובוטים. אחר כך, הם מתכנתים אותם בקוד פייתון ויוצרים מודלים מבוססי AI ששולטים בהם. מכאן השם בינה מלאכותית לגרוטאות (Junk-AI)", מסביר נווה. "התרגילים בתכנית הלימוד משתמשים ברובוטים אותם יצרו התלמידים, וכמובן בפרויקטים אותם הילדים יוצרים, כמו משחקים וירטואליים, שלאחר מכן ממומשים עם רובוטים".
מה בעצם יוצרים הילדים?
"כשהילדים יוצרים רובוטים מגרוטאות, מעבר לערך הקיימות אותו אנו מעבירים, מגוון אפשרויות היצירה אינסופיות כי הכול זול וזמין. למשל, משחק כדורגל רובוטים, פוטבול, מחבואים בין חתול לעכבר, פקמן ועוד. כל קופסת גבינה, גליל נייר טואלט ובכלל מה שמוצאים מפחי המיחזור יכול לשמש אותנו. הילדים יוצרים את הרובוט במפגש הראשון בתכנית, ובשאר השנה הם לומדים לתכנת בפייתון, תוך עקרונות של למידת מכונה עמוקה".
כיום החברה עובדת עם בתי ספר ומתנ"סים לילדים בגילי 12-16. בעתיד הם מתכוונים לפנות לצרכנים פרטיים ולגילים צעירים יותר.
הסטארטאפ נבחר על ידי חבר השופטים מתוך 155 סטרטאפים מרחבי העולם שעוסקים בחיבור שבין AI וחינוך והוגשו לתחרות, כאשר 8 מהם עלו לשלב הגמר. הפתרון הזוכה יוטמע בישראל ברשת בתי הספר של מכון ברנקו וייס וייצג את המסלול בגמר העולמי של תחרות GESA בלונדון. בהמשך הדרך ישולבו, מלבד הזוכה, גם חלק מהסטארטאפים במספר פיילוטים בישראל, במימון בזק.
"בחודשים האחרונים, בזמן שמאות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, התחדד הצורך בפתרונות דיגיטליים בתחום החינוך ובמניעת היווצרותם של פערים בין אוכלוסיות שונות. מהפכת ה-AI המואצת מאיימת להפוך את הפער הזה לתהום של ממש. בזכות סטארטאפים כמו Junk-AI צעירים עם אוריינות דיגיטלית, ניסיון וחשיפה לעולם הבינה המלאכותית, יזכו למפתח רלוונטי יותר לדלתות שיעמדו מולם בעתיד", הוסיף גיא הדס, סמנכ"ל תקשורת ואחריות תאגידית בבזק.