תהילה זה דבר נפלא - במיוחד כשמשיגים אותה מדברים שנהנים מהם. במקרה של בן "יאצי" קרושאו, שמצא דרך להרוויח כסף, לצבור תהילה ובדרך לעצבן כמות אדירה של תושבי אינטרנט על ידי ניצול יכולת אחת פשוטה – היכולת שלו לדבר בלי הפסקה.
מדי יום רביעי יאצי משלח חיצים במשחקי המחשב החדשים ביותר ב"אפס פיסוק", פינת הביקורות שלו במגזין הרשת The Escapist, שאגב, סביר להניח שאף אחד לא קרא לפני שיאצי הופיע. תנו לו חמש דקות והוא ירמוס את המשחק האהוב עליכם עד עפר – וגרוע מכך, יעשה זאת בשילוב קטלני של הומור ודיוק וכמו שזה נשמע, בלי להפסיק בשביל לנשום, אבל עם לפחות שתי בדיחות גסות על חשבון אמא שלך.
הנקודה יוצאת הדופן ב"אפס פיסוק", שמייחדת את הטור הזה מעבר ל"סתם, ביקורת משחקים משעשעת ועוקצנית מאוד, היא העובדה שיאצי לא שומר את הביקורת שלו רק למשחקים עצמם. את סופו של הטור של ה-22 לאוקטובר הוא הקדיש לביקורת על ריצוי מאולץ של רצונות המעריצים. הוא קטע את הביקורת שלו על המשחק Silent Hill: Homecoming כדי לדבר על משהו יסודי יותר – התרבות הדוחפת את תעשית המשחקים. העובדה שהוא מעריץ של הסדרה הועלתה, אבל מה זה משנה? מבחינתו, הבעיה במשחק לא נמצאת במשחק, אלא בתרבות שמאחוריו – אז למה לטרוח לדבר על המשחק כשאפשר לדבר על זה, בעצם?
והוא לא מפסיק שם. את הטור שאחרי הביקורת שלו על Super Smash Brothers Brawl הוא הקדיש לתגובה להמוני מכתבי הנאצה שהוא קיבל. הסיבה לכך, מעבר לצורך שלא לשתוק להמוני האידיוטים שמשוטטים ללא השגחת הורים ברשת, היא פשוט העובדה שהם טועים. הלך המחשבה שלהם, של כלל תרבות שחקני משחקי הוידאו ברשת, פגומה – ויאצי שם בכדי להטיף לכולם מוסר על איך צריך להתנהג. אחרי הכל, יאצי יודע יותר טוב.
וזה לא נגמר שם. יאצי שלח ידו גם בכתיבת וובקומיקס, ואחד מהריבים הידועים שלו הוא עם טים באקלי, יוצר הקומיקס Ctrl+Alt+Del. הקרב ביניהם נפרש על פני פורומים רבים, ולבסוף הגיע גם ל"אפס פיסוק", כאשר יאצי הקדיש טור שלם ל"איך עושים וובקומיקס נכון", כתקיפה שקופה כנגד טים באקלי. המיסיונריות שלו לא מפסיקה שם – יאצי הוא אחד מלוחמי התרבות, הרואים את הדרך בה האנשים מתנהגים בחברת מידע ומנסה להלחם במגמה בה אנו מתקדמים.
כלומר, יאצי מסתובב ברשת ומנופף באצבע שלו אל מול אנשים אחרים – "נו-נו-נו!" הוא צועק אל מול העולם, "אתם טועים!"
מה שמעלה את הנקודה שיכול להיות שאני מנפח בערכו. באותה המידה אפשר לראות את יאצי כמישהו שמרוויח כסף מאנטיפתיה ותו לא, כאשר גם בבלוג שלו הוא כבר החל להביע חוסר עניין כלפי הטור. אחרי הכל, רוב מה שהוא עושה זה למצוא פגמים במשחקים, ולאחר מכן לדבר מהר לתוך מיקרופון תוך כדי שהוא מקשר את המשחק לרצף בדיחות קקי-פיפי. בכל דבר ניתן למצוא בעיה, ויאצי אומר כל כך מעט דברים טובים, שלפעמים קשה לראות אם זו באמת ביקורת, או שלילה כוללנית של כל מה שקרה, אי פעם.
כלומר, מלבד יאצי.
את יאצי אפשר לראות כאחד ממובילי תרבות הרשת – מישהו שמעצב את העיתונות הביקורתית בעידן בו לא צריך להסתפק במילה הכתובה, ונלחם בכל האנשים שמקבלים את הרשת ואת תעשיית המשחקים יותר מדיי כמובנים מאליה. מנגד, אפשר לראות אותו בדיוק כאחד מאותם תחלואי-רשת שציינתי. אדם שעשה את כל תהילתו בשעה אחת, וייעלם ברגע בו החן שבפורמאט שהוא הציג ייעלם והוא לא יימצא עוד דרכים לחדש.
כך או כך, בכל רחבי העולם אנשים מתחברים לרשת ביום רביעי בערב בשביל לשמוע את הביקורת החדשה שהוא מעלה. אחרי הכל, עם פופולריות אי אפשר להתווכח – לא משנה כמה יאצי יגיד לנו שזה לא נכון.