"התפטרתי מטיקטוק. אנחנו חיים בתקופה שבה עצם הקיום שלנו כיהודים וישראלים מותקף ובסכנה": כך כותב ברק הרשקוביץ, מי שעבד במשרד הישראלי של הרשת החברתית ועזב את עבודתו. הרשקוביץ פרסם את דבריו אמש בחשבון הטוויטר שלו והוסיף: "בעידן כזה לא יציב, סדרי העדיפויות של אנשים מתחדדים. עם ישראל חי".

הרשקוביץ שימש בתפקיד Vertical Lead וכפי שהסביר בתגובה לציוץ בו הודיע על התפטרותו, היה אמון על עבודה עם הממשלה והמגזר הציבורי על תכנים, קמפיינים ומהלכים שלהם בטיקטוק.

בציוץ ובתגובות לו נרמז שהסיבה להתפטרותו של הרשקוביץ, היא חוסר ההסכמה שלו עם הקו שנוקטת הרשת החברתית לכאורה. מאז תחילת המלחמה עלו טענות על כך שטיקטוק לא פועלת מספיק על מנת למגר את היקף התוכן הבעייתי שעולה בה, לרבות שידור חיים (לייבים) שעלו בזמן אמת מהטבח ב-7 באוקטובר. כמו כן, נטען כי טיקטוק מורידה את החשיפה באופן משמעותי ליוצרים שמעלים תוכן פרו-ישראלי.

גיבוי לטענות הללו הגיע מצדו של דני בולר, שהתפרסם בטיקטוק כמורה למתמטיקה והייטקיסט שמעלה סרטוני מדע פופולריים, אבל מאז תחילת המלחמה התגייס להסברה הישראלית והעלה סרטונים באנגלית בכל הפלטפורמות שלו. בחודש דצמבר הודיע בולר כי הוא עוזב זמנית את טיקטוק, לאחר שהחשיפה שלו ירדה באופן דרמטי. עם זאת, בולר חזר להעלות סרטונים לפלטפורמה מספר ימים לאחר מכן.

במקביל, בחודשים האחרונים טיקטוק הפכה לחממה של צעירים מעבר לים המתקרבים לאיסלאם. בולר התייחס גם לכך בסרטון ביקורתי על הטרנד במסגרתו צעירים אמריקאים שקראו את "מכתב לאמריקה" שכתב אוסמה בן לאדן לאחר פיגועי הטרור של 11 בספטמבר, מצאו אותו כ"משנה חיים". סקר שבוצע בקרב צעירים אמריקאים על ידי חברת Generation Lab מאשש את הטענות הללו וחושף את הקשר בין שימוש בטיקטוק לגילויי אנטישמיות. על פי הסקר, צפייה של יותר מ-30 דקות ביום בטיקטוק מעלה בשיעור של 20% את הסיכוי שהמשתמש יגלה עמדות אנטישמיות.

האם הסיבה להתפטרותו של הרשקוביץ היא העובדה שהוא נחשף לכאורה למנגנונים שבהם עושה הרשת החברתית שימוש כדי שלא לצמצם את ההפצה והצריכה של תוכן אנטי-ישראלי, ולהגביל תכני הסברה? גורמים המעורים בפרטים מכחישים את הקשר בין הדברים. כאשר הרשקוביץ נשאל על ידי אחד המגיבים בציוץ מדוע לא ניסה להשפיע מבפנים, ענה: "עשיתי כמיטב יכולתי כל עוד הייתי שם. יש בטיקטוק ישראל אנשים מופלאים שעושים כמיטב יכולתם".