האם בקרוב תאלצו לשלם כסף כדי לקרוא את השורות האלה? על פי החזון של איל התקשורת האוסטרלי רופרט מרדוק, יכול להיות שכן. מרדוק הצהיר לאחרונה כי הימים של קריאת תכני חדשות באינטרנט בחינם קרבים לקיצם.
בתחילת החודש אמר מרדוק בכינוס מיוחד של מנתחי ומומחי מדיה שבתוך שנה האימפריה שלו (שכוללת את הניו יורק פוסט, הטיימס הלונדוני וההראלד סאן באוסטרליה) תדרוש תשלום על גישה לכתבות באינטרנט. "הימים האלה של האינטרנט בחינם יחלפו בקרוב", הוא אמר לעמיתיו בכינוס.
מה המשחק של מורדוק - האם זה הרדיפה אחרי כסף או שהאיש החליט להציל את העולם של הדיו, הנייר והדפוס? איש לא יודע. מתחריו סבורים שהוא רודף אחרי עוד מקור הכנסה.
מה שמתואר כגישה חופשית, חינם, למידע היא לא באמת חינם. לכתיבת השורות האלו והעברתן ברשת צריך מחשבים, קבלים, חשמל, טלפונים ושתי כוסות קפה שחור. בעצם אפילו הרבה יותר מזה.
הבעיה של כלי התקשורת, במיוחד של העיתונים, היא שהכסף של המפרסמים לא מכסה את עלויות התוצרת. הקרבות מתחילים באתרים כמו גוגל או יאהו שמקבצים ידיעות. הם יהיו הראשונים שיתנגדו למהלך כזה, והם אלו ששוברים שוק אפשרי של הורדת אייטמים בתשלום.
"התכנית של איל התקשורת האוסטרלי רופרט מרדוק להציג את ידיעות החדשות באינטרנט תמורת כסף תהיה כמו להחזיר קיסמים לקופסה", הגיב השבוע לרעיון ג'ק מתיוס, מנכ"ל פיירפאקס, אחת מהחברות שמתמודדות מול אימפריית התקשורת של מורדוק. "אני לא יודע על יותר מדי תעשיות שהתוצרת שלהן ניתנת בחינם למשך 10 או 15 שנה, ואז הן משנות את המדיניות".
מתיוס הוסיף: "מצד אחד זה מעניק הפצה עצומה לידיעות, זה מגיע לקהל רחב יותר. הצד השני של המטבע הוא שחברות כמו גוגל מצליחות כל כך על גבם של משקיעים אחרים".
זה האבסורד של עידן האינפורמציה - חושפי ומפרסמי המידע הם המפסידים הגדולים ביותר. ארגוני התקשורת בעולם מפסידים מיליוני דולרים בכל שנה. הרווחים של גופי התקשורת האלה צנחו ב-47% בממוצע השנה. אולי מורדוק יזרים כספים בחזרה למערכות העיתונים וישנה את עולם התקשורת - כפי שעשה כבר בעבר לעולם התוכן העיתונאי.