הוויכוח שמשסע בימים אלה את המדינה מחלק אותה לשניים – התומכים ברפורמה והמתנגדים לה. אבל כבר מתחילת המחאה עלתה לאילן קרן בן ה-56, עורך פטנטים, המחשבה שאולי קיימת גם אופציה שלישית - טכנולוגית ומבוססת בינה מלאכותית. ואם היא קיימת, תהיו בטוחים שמישהו כבר רשם עליה פטנט.

"רעיון הפטנט נועד לעודד חדשנות טכנולוגית על ידי מתן הגנה קצובה בזמן לממציא", מסביר קרן. "רוב הפטנטים לא יתמקדו במתן פתרונות לחילוקי דעות בין אנשים בודדים או קבוצות, אבל לאור האירועים האחרונים, התחלתי לתהות האם יש גם פטנטים שיכולים להחליף את בית המשפט תוך שימוש במה שניתן לכנות כ'טכנולוגיות משפטיות' (legal tech) - טכנולוגיה מבוססת תוכנה בתחום המשפטי". 

מה קיווית למצוא?

"חשבתי שהואיל והמכונות בכלל והמחשב בפרט פתרו לנו כבר כל כך הרבה בעיות, למה שלא יפתרו גם את הנוכחית? הרי זאת בעיה שכל כך קשורה לחולשות אנושיות שבינה מלאכותית משוחררת מהן. זה סקרן אותי, אבל ממש לא הייתי בטוח שאמצא".

אילן קרן, עורך פטנטים (צילום: פרטי)
אילן קרן, עורך פטנטים | צילום: פרטי

קרן, שבנוסף להיותו עורך פטנטים הוא גם מהנדס בהכשרתו, החל לחפש אחר פטנטים שיתנו מענה לוויכוח שבו נמצאת החברה הישראלית היום. להפתעתו, הוא גילה שאכן קיימים כבר כמה.

"במאגרים מצאתי כמה פטנטים ובקשות לפטנטים רלוונטיים. למשל, בקשה סינית שמשתמשת בנתוני עתק (big data) ובינה מלאכותית כדי לקצוב יתרת תקופת המאסר שאסיר צריך לרצות. המערכת בודקת מספר קריטריונים ומעניקה לכל אסיר ציונים על התנהגות ועל פיהם נקצבת יתרת העונש שלו. או פטנט אמריקאי שכבר אושר למערכת בינה מלאכותית שמקיימת הליכי בוררות, ובית משפט וירטואלי שמחליט לגבי חבות חוזית, מוציא פסקי דין ואפילו קובע ענישה. אגב, קביעות בית המשפט הווירטואלי יכולות להיעשות גם בהיעדר הצדדים על ידי השרת הממוחשב, שעשוי גם להורות על שינוי פסק הדין".

"בנוסף מצאתי פטנט אמריקאי על 'מערכות ושיטות מיושמות מחשב לניתוח פעילות בתי המשפט' המתאר מערכת ממוחשבת לניתוח והצגה של מידע מתוך מסמכי בית משפט, בקשת פטנט אמריקאית על 'תהליכי ניהול צדק אלקטרוני באמצעות בינה מלאכותית' - המתארת מערכת בינה מלאכותית הכוללת אמצעי זהירות לפיקוח על למידת מכונה שלה עצמה המיועדת לניהול היבטים משפטיים להשגת צדק חסר פניות בהתבסס על החוק, ועוד".

אור לגויים

קרן אמנם מצא פטנטים טכנולוגיים המתייחסים למערכת משפטית ממוחשבת, אבל מה המשמעות האופרטיבית? האם זה מבטיח את ההיתכנות של התהליך?

"כעיקרון, רשות הפטנטים לא בודקת היתכנות, אבל מצד שני, פטנט ניתן לפסילה על ידי חברה מתחרה אם אין בו היתכנות. מכאן שיש לממציאים אינטרס שתהיה לפטנט היתכנות".

אבל היתכנות במקרה זה אינה רק פתרון ישים מבחינה טכנולוגית. הוא צריך להיות ישים ומקובל גם מבחינת החברה. הרעיון של ישות שיפוטית על אנושית לא זר למוח האנושי אלא להפך. רוב האנושות מאמינה בישויות על טבעיות המשוחררות מחולשות אנושיות. ישות שמשיתה משפט וצדק טוב יותר מבני אנוש, שהיא בעלת 'אג'נדה' נעלה ושהיא מחויבת לשמירת הסדר החברתי הקוסמי ולאו דווקא אג'נדה של פוליטיקאים או חברי וועדה למינוי שופטים, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הם. בתקופה שבה כל צד מאשים את השני באג'נדה סקטוריאלית, אנחנו יכולים לייצר מערכת שכולם יודעים שהשיקולים שלה הם ענייניים ונטולי פניות".

עד כמה אתה חושב שאנחנו בישראל ערוכים לקבל כזה שינוי?

"ברור שיש הרבה אנשים שחרדים מנושא הבינה המלאכותית שהיא לא ביולוגית כמונו. אם מסתכלים על ההיסטוריה של האנושות, מאז ומעולם היו כאלה שחששו משימוש בטכנולוגיות חדשניות, אבל ברוב המקרים החברה אימצה אותן בסופו של דבר. ישראל היא מדינה מגוונת שיש בה ייצוג גם למסורת וגם לחדשנות, ואולי דווקא המצב המסובך שבו אנחנו נמצאים היום יוביל אותנו להיות אור לגויים בתחום זה".

בעולם הגיימינג, מערכת המשפט הטכנולוגית כבר עובדת

החיפוש של קרן אחרי מערכת משפט אחרת, חדשה ומבוססת בינה מלאכותית לא הסתיים בעולם הפטנטים. זאת בגלל שלדבריו, יש מגבלות על רישומי פטנט טכנולוגיים בתחומים הקשורים לתהליכים מחשבתיים כמו אלו המתקיימים בבתי משפט.

"לפי דיני הפטנטים, תהליכים מחשבתיים אינם כשירים לפטנט, ורק ברגע שמשלבים אותם עם אמצעים טכניים הם יכולים לגבש אופי טכנולוגי ולהירשם כפטנט. למשל המצאות המשלבות תוכנת מחשב, מחייבות בירור האם מימוש ההמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני, עד כדי כך שזה לא מעשי לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים "ידניים". לכן גם כאשר ימציאו את ה'שופט העל אנושי' סביר להניח שההמצאה לא תוכל לקבל הגנה פטנטית מלאה אלא רק על כמה טכנולוגיות מסוימות".

באופן מפתיע, קרן מצא בית משפט מבוסס בינה מלאכותית דווקא בעולם הגיימינג. "משחק מלחמה באתר אמריקאי של ארגון שמטרתו להעניק חינוך לדמוקרטיה בארה"ב, במיוחד לילדים ובני נוער. במשחק זה השחקן מתמודד מול אלגוריתם מחשב שמגלם את עורך הדין היריב במקרים אמיתיים שנדונו בבית המשפט העליון בארה"ב. זאת אומרת שכבר יש פיתוחים של 'בית משפט חכם' רק שהוא פועל כמשחק מבוסס בינה מלאכותית ולא נראה לי שיש איזה שהוא מחסום טכנולוגי שיימנע יישום של הרעיון בעולם האמיתי".

אז אתה מאמין שבסופו של דבר טכנולוגיות יחליפו בני אנוש גם במערכת המשפט?

"יש כבר מאמרים הטוענים שהשאלה היא לא אם זה יקרה אלא מתי. כמהנדס, התעסקתי רבות בפיתוח תוכנה, תחום שהתוצר שלו הוא החלפת העובדים בטכנולוגיות. כמו שיש בינה מלאכותית שהצליחה להחליף את הצייר הגאון וואן גוך למה שלא תהיה תוכנה שתחליף שופטים? הוויכוח היום כל כך קשה וגובה מחיר כל כך כבד, אז אני באופן אישי מאמין ואפילו מייחל לזה".