חברת קיוריס (Quris) הציבה לעצמה מטרה חשובה: לשנות את כל מה שעולם הרפואה המודרני הורגל אליו בעשרות השנים האחרונות. ברשימת היעדים ממוקמת המטרה לייתר את הניסויים בבעלי החיים, ובהמשך גם לבטל את הצורך הקיים בניסויים קליניים בבני אדם.
צוות החברה, שכולל את חתן פרס נובל, אהרון צ'חנובר ומנכ"ל מודרנה רוברט לונגר, פיתח טכנולוגיית חיזוי של סיכויי הצלחה של תרופות בשלבים הראשוניים. בחברה כבר הכריזו על שיתוף פעולה בלעדי עם ה-NYSCF (מרכז תאי הגזע הגדול בעולם שנמצא בניו יורק), אשר יספקו תאי גזע שיאפשרו רב גוניות גנטית בתהליך חיזוי הצלחת התרופות. בעבר, ייצור איבר מתאי גזע היה תהליך יקר במיוחד שעלותו הייתה עשויה להגיע למיליוני דולרים, אך בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית עם השנים, הדבר מתאפשר כיום בעלויות של אלפי דולרים בודדים.
בחברה מייצרים איברים ממוזערים של החולה על שבב, וכך מתקבלות תובנות בנוגע לאותו חולה מבלי לערב אדם ממשי בניסוי עצמו.
מנכ"ל ומייסד החברה, צחון בנטאוויץ', גייס תשעה מיליון דולר ממשקיעים מוכרים כמו מתיו ברונפמן, רמי אונגר וקובי ריכטר, והכל תוך כדי ההובלה המדעית של צ'חנובר ולנגר.
כיום, עלות פיתוח תרופה עומדת על כ-2.6 מיליארד דולר בממוצע ואורך הפיתוח נמשך בין שנה ל-20 חודשים. בחברת קיוריס הציבו מטרה - ייעול וקיצור התהליכים הללו, לאור העובדה ש-89% מהתרופות שצולחות את הניסויים בבעלי חיים ובשלבי המעבדה – נכשלות בניסויים על בני אדם, כלומר 9 מכל 10 תרופות נכשלות בסופו של דבר.
סוזן סולומן, מייסדת ומנכ"לית NYSCF, התייחסה למיזם שעשוי לפרוץ דרך ולהוביל שינויים משמעותיים בעולם הרפואה: "צוות המדענים שלנו נרגש. אנחנו פועלים על מנת להביא לחיזוי טוב יותר של תרופות וההתאמה האישית שלהן לחולים ספציפיים".
מנכ"ל קיוריס, צחון בנטאוויץ׳, שהוא עצמו צמחוני, מסר: "תאי הגזע הזמינים לנו כעת יאפשרו לנו לדייק אף יותר את המודלים שלנו על מגוון אדיר של גנטיקות שונות. עולם הניסויים הקליניים והניסויים בבעלי-חיים נמצא מאחור, ואנחנו באמצעות טכנולוגיות ותפישה רפואית מתקדמת, מסייעים לו להתקדם".