זה כנראה הפחד הגדול ביותר של כולנו: לחפש סימפטומים גופניים שאנחנו מרגישים בגוגל, להיתקל במלה המבעיתה "סרטן" ואז גם לגלות שגוגל צדק. זה קורה רק לעיתים נדירות, שכן גוגל נוטה לאבחן כמעט כל מיחוש, מצינון ועד גירוד ברגל, כסימן למחלה סופנית כלשהי, אבל כשזה קורה, מסתבר שזה יכול להיות מזעזע במיוחד, כי יכול להיות שאפילו הרופאים לא יאמינו לכם.

ברונטי דיין (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Bronte Doyne)
מתוך חשבון הפייסבוק של דיין שנוטינגהם | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של Bronte Doyne

ברונטי דיין שנוטינגהם שבאנגליה, הייתה בסך הכל בת 19 כשהיא מתה במרץ 2013 מסוג נדיר במיוחד של סרטן בכבד התוקף כמאתיים אנשים בשנה. זה קרה 16 חודשים בלבד אחרי שאובחנה בו לראשונה. דיין עברה ניתוח בספטמבר 2011 ואחריו נאמר לה על ידי הרופאים בבית החולים בו טופלה שהחלק הנגוע בכבד שלה הוסר, ושאין לה מה לדאוג - היא צפויה להחלים.

אבל אז ברונטי נתקפה סימפטומים גופניים נוספים, ונתקלה בחומה בצורה בכל מה שקשור לחילוץ מידע מהרופאים. היא ואמה, לוריין, החליטו לנסות את גוגל, שם מצאו שם מחקר הנתמך על ידי ממשלת ארה"ב, ובו צוין כי סוג הסרטן הנדיר הזה נוטה לחזור לעיתים תכופות. ברונטי הרגישה שמשהו בגוף שלה אינו כשורה, אבל כשפנתה לרופאים, זכתה לתגובה מזלזלת. אחד הרופאים פשוט אמר לה "תפסיקי לגגל".

הסכימו לערוך בדיקות רק לאחר מותה

"הם מנעו ממנה משככי כאבים, התורים והבדיקות כל הזמן נדחו והתעכבו והמאמצים שלנו לאסוף מידע לגבי האבחנה שלה התקבלו ביחס משפיל" אמרה אמה לוריין השבוע לכלי התקשורת בבריטניה. "הפחדים שלה שהסימפטומים שהיא חוותה קשורים לסרטן, בחודשים לפני מותה, התבררו כנכונים".

לוריין החליטה לפרסם ברשת את הודעות הטקסט האחרונות של ברונטי ואת הציוצים שצייצה לפני מותה, בתקווה לעורר מודעות לאופן שבו מתייחסת מערכת הרפואה לחולים, ולעובדה שהם נאלצים לפנות לגוגל כדי לקבל מידע.
ברונטי ניהלה סוג של יומן מסע ברשת, שרק בדיעבד אפשר להבין כמה הוא מצמרר וקורע לב. "אני לא מרגיש הכל כך טוב, עזרו לי", היא צייצה ביולי 2012. בציוץ אחר היא כתבה "אמרו לי היום כל כך הרבה פעמים שאני נראית כמו המוות".

במשך כל הזמן הזה, הרופאים פקפקו בתחושות של ברונטי והמשיכו לומר לה שהיא בסדר ושלא תשייך את הסימפטומים שלה לסרטן. בסמס ששלחה היא כתבה: "הייתי אצל רופא המשפחה, לא מרגישה משהו, לא אמורה להרגיש ככה בגיל 19. הרופא הזכיר לי שהיה לי סרטן ולא לקשר הכל לזה, ושיהיו לי מיחושים וכאבים וזה נורמלי".

רק שבועות ספורים לפני מותה, הרופאים נכנעו לתחנוניה וביצעו בדיקות מקיפות, רק כדי לגלות שהיא צדקה ושהסרטן אכן חזר. בשלב הזה כבר היה מאוחר מדי. בסמס ששלחה שבועיים לפני שנפטרה, היא כתבה: "אתמול פגשתי את האונקולוגית שלי ובפעם הראשונה היא שאלה אותי איך אני מרגישה. אמרה לי שאני נראית טוב יותר ממה שהיא ציפתה ושהסרטן שלי מאוד נדיר אצל אנשים צעירים. לא יכולה להתחיל להסביר איך זה מרגיש להגיד לאונקולוגית שהיא טועה. זה סרטן של אנשים צעירים. נמאס לי לסמוך עליהם".